ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- דרכי הגאולה
אם נתבונן בטעם של סמיכת גאולה לגאולה, נראה כי יש כאן עניין מהותי מדוע חשוב כל כך לחבר ולהסמיך את יום הפורים לחג הפסח, את גאולת פורים לגאולת פסח.
חג הפסח הוא הראשון שבחגים, ממנו התחיל הכל, מאורע יציאת מצרים, הוא הראשית של עם ישראל, בו עם ישראל החל את דרכו בעולם. לעומת זאת פורים הוא האחרון בחגים הכתובים בתנ"ך, 'אסתר סוף כל הניסים" (יומא כט). ויש עניין לחבר בין שתי גאולות אלו, הראשונה והאחרונה, ולהראות שהם מחוברים למגמה אחת כוללת.
התהליך האלוקי שהתחיל בחג הפסח אמור במשך הדורות להגיע להשלמתו בחג הפורים ומנגד, חג הפורים לבדו, בלא הראשית והיסוד של חג הפסח, הינו חסר את העיקר. ונפרט:
גאולה של חג הפסח, מבטאת את הגאולה מלמעלה למטה, גאולה שהתחילה ממנו יתברך, ה' החליט ברצונו להוציאנו ממצרים, הוא הביא את עשרת המכות על המצרים, וקרע לעם ישראל את ים סוף, ובהגדה אנו אומרים: "אני ולא מלאך.. אני ולא שרף, אני ולא השליח", שרק הקב"ה הוא זה שהוציא את ישראל ממצרים. בגאולה זו הבאה מלמעלה, יש יתרון גדול מאד, גאולה עם ניסים גדולים, שמוכיחה את מציאות ה', וכשהדברים מתחילים מלמעלה, מה', הינם מוחלטים נצחיים וקיימים לעד, לא משתנים לעולם, בחירת ישראל על ידי ה', וקבלתם את התורה, היא בחירה נצחית, ועם ישראל יישאר לעולם עמו של הקב"ה, 'ולא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב', וכן התורה לא תשתנה לעד, 'ולא יחליף האל ולא ימיר דתו לעולמים לזולתו'.
ומצד שני כשהכל מלמעלה, לא תמיד יש לאדם חיבור אל הדברים האלקיים הגדולים, הם נשארים למעלה, והאדם מרגיש רחוק מהם, ומעין מה שמובא 'שכפה הקב"ה על ישראל את ההר כגיגית', כי הם מצד עצמם עוד לא היו מספיק מחוברים לתורה, והיה צריך שיהיה בכפיה.
פורים לעומת זאת מסמל את הגאולה שבאה מלמטה למעלה, על ידי מעשי בני אדם, המאורע של פורים התחיל בעמידתו הזקופה של מרדכי על כבוד העם היהודי, כשהגיעה הצרה, עם ישראל התכנס וצם שלושה ימים ושב בתשובה, ובזכות צום זה והתשובה שעשה, הגיעה התשועה, שבאה על ידי הצלחת שליחותה של אסתר המלכה, שבאה לאחשורוש ובחכמתה הצליחה לסכל את הגזירה ולהביא לתליית המן. הרי שהכל נעשה על ידי השתדלות בני אדם, וכן במגילה עצמה, לא מופיעה מפורש שם ה', אלא רק נסתר ב'המלך', כי הגאולה באה בדרך הטבע, לא על ידי נס.
ודווקא בגאולה טבעית זו, התחבר עם ישראל מחדש לתורה, ו'הדור קבלוה בימי אחשורוש" חזרו וקיבלו את התורה מאהבה, (לפירוש שעל תורה שבעל פה, כפה הקב"ה את ישראל בעת מתן תורה, כאן חזרו וקיבלו גם את התורה שבעל פה מאהבה). והחיבור שלהם לתורה ולמצוות, היה חיבור עצום, שהרגישו בנפשותם את האור שבתורה, וכפי שמפרש השפת אמת על המילים 'ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר', וכדרשת חז"ל במגילה טז: אורה זו תורה ושמחה זה יום טוב, וששון זה מילה ויקר אלו תפילין, שואל השפת אמת אם כן נכתוב 'ליהודים הייתה תורה ויום טוב וכו' ולמה נכתב באופן זה, אלא שזה עצמו החידוש, שהתורה נהפכה להיות להם לאורה, והרגישו את האור של התורה בנפשותם, והרגישו את השמחה שביום טוב, את הששון שבמילה, והופיעה המדרגה של היקר בתפילין, כשראו עמי הארץ את ישועת ה' ורבים התקרבו לעם ישראל, כנאמר 'ורבים מעמי הארץ מתייהדים'. וזהו היתרון הגדול של פורים על פסח, שבו עם ישראל חזר וקיבל את התורה מאהבה, וזה האידיאל הגדול שהאדם יקיים את התורה והמצוות מרצון ומחיבור נפשי, לא בכפיה, ובתחושה של חוסר ברירה אף שאין נפשו מסכימה לכך.
ומצד שני אם היה לנו פורים לבד בלי פסח, הרי אם הכל תלוי בדעת בני אדם, אי אפשר לסמוך על יציבותם, היום יקיימו את התורה מאהבה, ומחר תשתנה דעתם וחלילה יעזבו את התורה, אם מתן תורה היה תלוי בעם ישראל, אולי אותו הדור היה מקבל את התורה, אך אחרי כמה דורות יתכן ועם ישראל היה מחליט שהתורה אינה מתאימה לו, לכן צריך שקבלת התורה לא תהיה תלויה בדעת בני אדם, אלא בדבר שהוא למעלה מהם, שהיא תתחיל מהקב"ה, ותפקיד האדם להתחבר אליה.
לכן צריך לסמוך גאולת פורים לגאולת פסח, שאף שתכלית חג הפסח הוא בסופו של דבר להגיע לגאולת פורים, ששם ה' יופיע בטבע, ובדרך הטבע, ויהיה חיבור גדול בין הטבע לה' אלקי ישראל ו'יבוא כל בשר להשתחוות לה'" אפילו הבשר, וכעניין 'מבשרי אחזה אלוק', שאפילו החומר ישתוקק לעשות רצון ה', אך יחד עם זאת, צריך תמיד לזכור שהכל מתחיל מלמעלה מבחירת ה' בנו, מהמוחלטות של דבר ה', ועל גבי זה אנו יכולים להוסיף את העבודה שלנו להתקרב ולהתחבר לדברי ה'.
וביחד בשילוב האורות של חג הפורים וחג הפסח, של הגאולה מלמעלה למטה, והגאולה מלמטה למעלה, בחיבור הגאולה שבאה בדרך נס, עם הגאולה שבאה בדרך הטבע, מגיע עם ישראל לשלמות האמונה והופעת הגאולה, בבניין עם ישראל בארצו אשר נבחרה על ידי ה' להיות המקום שבו תשרה שכינתו, ובו ישכנו עמו, ובתשובתם המלאה של לבבות עם ישראל אליו יתברך לקיום התורה והמצוות מרצון ומאהבה, 'ורחמנא ליבא בעי' תופיע במהרה גאולתינו השלמה בב"א. 'מסמך גאולה לגאולה עדיף'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
