ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- דרכי הגאולה
אם נתבונן בטעם של סמיכת גאולה לגאולה, נראה כי יש כאן עניין מהותי מדוע חשוב כל כך לחבר ולהסמיך את יום הפורים לחג הפסח, את גאולת פורים לגאולת פסח.
חג הפסח הוא הראשון שבחגים, ממנו התחיל הכל, מאורע יציאת מצרים, הוא הראשית של עם ישראל, בו עם ישראל החל את דרכו בעולם. לעומת זאת פורים הוא האחרון בחגים הכתובים בתנ"ך, 'אסתר סוף כל הניסים" (יומא כט). ויש עניין לחבר בין שתי גאולות אלו, הראשונה והאחרונה, ולהראות שהם מחוברים למגמה אחת כוללת.
התהליך האלוקי שהתחיל בחג הפסח אמור במשך הדורות להגיע להשלמתו בחג הפורים ומנגד, חג הפורים לבדו, בלא הראשית והיסוד של חג הפסח, הינו חסר את העיקר. ונפרט:
גאולה של חג הפסח, מבטאת את הגאולה מלמעלה למטה, גאולה שהתחילה ממנו יתברך, ה' החליט ברצונו להוציאנו ממצרים, הוא הביא את עשרת המכות על המצרים, וקרע לעם ישראל את ים סוף, ובהגדה אנו אומרים: "אני ולא מלאך.. אני ולא שרף, אני ולא השליח", שרק הקב"ה הוא זה שהוציא את ישראל ממצרים. בגאולה זו הבאה מלמעלה, יש יתרון גדול מאד, גאולה עם ניסים גדולים, שמוכיחה את מציאות ה', וכשהדברים מתחילים מלמעלה, מה', הינם מוחלטים נצחיים וקיימים לעד, לא משתנים לעולם, בחירת ישראל על ידי ה', וקבלתם את התורה, היא בחירה נצחית, ועם ישראל יישאר לעולם עמו של הקב"ה, 'ולא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב', וכן התורה לא תשתנה לעד, 'ולא יחליף האל ולא ימיר דתו לעולמים לזולתו'.
ומצד שני כשהכל מלמעלה, לא תמיד יש לאדם חיבור אל הדברים האלקיים הגדולים, הם נשארים למעלה, והאדם מרגיש רחוק מהם, ומעין מה שמובא 'שכפה הקב"ה על ישראל את ההר כגיגית', כי הם מצד עצמם עוד לא היו מספיק מחוברים לתורה, והיה צריך שיהיה בכפיה.
פורים לעומת זאת מסמל את הגאולה שבאה מלמטה למעלה, על ידי מעשי בני אדם, המאורע של פורים התחיל בעמידתו הזקופה של מרדכי על כבוד העם היהודי, כשהגיעה הצרה, עם ישראל התכנס וצם שלושה ימים ושב בתשובה, ובזכות צום זה והתשובה שעשה, הגיעה התשועה, שבאה על ידי הצלחת שליחותה של אסתר המלכה, שבאה לאחשורוש ובחכמתה הצליחה לסכל את הגזירה ולהביא לתליית המן. הרי שהכל נעשה על ידי השתדלות בני אדם, וכן במגילה עצמה, לא מופיעה מפורש שם ה', אלא רק נסתר ב'המלך', כי הגאולה באה בדרך הטבע, לא על ידי נס.
ודווקא בגאולה טבעית זו, התחבר עם ישראל מחדש לתורה, ו'הדור קבלוה בימי אחשורוש" חזרו וקיבלו את התורה מאהבה, (לפירוש שעל תורה שבעל פה, כפה הקב"ה את ישראל בעת מתן תורה, כאן חזרו וקיבלו גם את התורה שבעל פה מאהבה). והחיבור שלהם לתורה ולמצוות, היה חיבור עצום, שהרגישו בנפשותם את האור שבתורה, וכפי שמפרש השפת אמת על המילים 'ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר', וכדרשת חז"ל במגילה טז: אורה זו תורה ושמחה זה יום טוב, וששון זה מילה ויקר אלו תפילין, שואל השפת אמת אם כן נכתוב 'ליהודים הייתה תורה ויום טוב וכו' ולמה נכתב באופן זה, אלא שזה עצמו החידוש, שהתורה נהפכה להיות להם לאורה, והרגישו את האור של התורה בנפשותם, והרגישו את השמחה שביום טוב, את הששון שבמילה, והופיעה המדרגה של היקר בתפילין, כשראו עמי הארץ את ישועת ה' ורבים התקרבו לעם ישראל, כנאמר 'ורבים מעמי הארץ מתייהדים'. וזהו היתרון הגדול של פורים על פסח, שבו עם ישראל חזר וקיבל את התורה מאהבה, וזה האידיאל הגדול שהאדם יקיים את התורה והמצוות מרצון ומחיבור נפשי, לא בכפיה, ובתחושה של חוסר ברירה אף שאין נפשו מסכימה לכך.
ומצד שני אם היה לנו פורים לבד בלי פסח, הרי אם הכל תלוי בדעת בני אדם, אי אפשר לסמוך על יציבותם, היום יקיימו את התורה מאהבה, ומחר תשתנה דעתם וחלילה יעזבו את התורה, אם מתן תורה היה תלוי בעם ישראל, אולי אותו הדור היה מקבל את התורה, אך אחרי כמה דורות יתכן ועם ישראל היה מחליט שהתורה אינה מתאימה לו, לכן צריך שקבלת התורה לא תהיה תלויה בדעת בני אדם, אלא בדבר שהוא למעלה מהם, שהיא תתחיל מהקב"ה, ותפקיד האדם להתחבר אליה.
לכן צריך לסמוך גאולת פורים לגאולת פסח, שאף שתכלית חג הפסח הוא בסופו של דבר להגיע לגאולת פורים, ששם ה' יופיע בטבע, ובדרך הטבע, ויהיה חיבור גדול בין הטבע לה' אלקי ישראל ו'יבוא כל בשר להשתחוות לה'" אפילו הבשר, וכעניין 'מבשרי אחזה אלוק', שאפילו החומר ישתוקק לעשות רצון ה', אך יחד עם זאת, צריך תמיד לזכור שהכל מתחיל מלמעלה מבחירת ה' בנו, מהמוחלטות של דבר ה', ועל גבי זה אנו יכולים להוסיף את העבודה שלנו להתקרב ולהתחבר לדברי ה'.
וביחד בשילוב האורות של חג הפורים וחג הפסח, של הגאולה מלמעלה למטה, והגאולה מלמטה למעלה, בחיבור הגאולה שבאה בדרך נס, עם הגאולה שבאה בדרך הטבע, מגיע עם ישראל לשלמות האמונה והופעת הגאולה, בבניין עם ישראל בארצו אשר נבחרה על ידי ה' להיות המקום שבו תשרה שכינתו, ובו ישכנו עמו, ובתשובתם המלאה של לבבות עם ישראל אליו יתברך לקיום התורה והמצוות מרצון ומאהבה, 'ורחמנא ליבא בעי' תופיע במהרה גאולתינו השלמה בב"א. 'מסמך גאולה לגאולה עדיף'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
