ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
אחד הפסוקים ה"אומרים דרשני" במעמד הסנה הוא:
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְקֹוָק בִּי אֲדֹנָי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי" (שמות ד' י).
נעיר על שני קשיים, הראשון מה גרם למשה להמשיך ולהתעקש שלא לצאת למשימה אחרי כל ההוכחות שקיבל במעמד זה? השני, מה גורם למשה להשתמש בביטוי הלא נפוץ "גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם "?
ננסה להציע את הפתרון הבא לעיונם של הקוראים. המשימה להוציא את ישראל ממצרים הייתה קשה ומורכבת. מדובר היה בתהליך ארוך שהיה צורך לנווט בו, בו זמנית בשני מסלולים. המעבר לתחנה הבאה בכל מסלול הותנה בהשלמת המשימה הקודמת.
שתי המטרות העיקריות היו:
א . לשכנע את בני ישראל ולהביאם למצב רוחני בו הם יהיו מוכנים, ראויים ורוצים לצאת מבית העבדים-מצרים.
ב . לשכנע את פרעה או לחילופין להכריחו לשתף פעולה ולשחרר את העם.
בתהליך המורכב הזה אמורים להשתתף בנוסף למשה ואהרון גם הזקנים והשוטרים, כשלכל אחד מהם התפקידים שלו.
השוטרים כדוגמא שלמו מחיר יקר על ניסיונם להגן על העם מפני גזרותיו והתעמרותו של פרעה. כמו שמפורש בכתוב
"וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵהֶם נֹגְשֵׂי פַרְעֹה לֵאמֹר מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם לִלְבֹּן כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם" (שם, ה' יד).
שכרם בהתאם גם הוא היה גדול. על פי המדרש הם זכו ל:
1. נבואה וז"ל "אמר הקב"ה: הן לקו עליהם - לפיכך יזכו לרוח הקדש ונתנבאו נביאים עליהם" )שמות רבה פרשה ה ד"ה ה, כ ויכו).
2 . נשיאות וז"ל "הם נשיאי המטות הם שהיו ממונים עליהם במצרים (שמות ה) ויכו שטרי בני ישראל" (במדבר רבה פרשה יב ד"ה טז ויקריבו נשיאי"
3 . חברות בסנהדרין (עיין ברש"י על אתר).
לעומתם הזקנים לא עמדו במשימתם. הזקנים שהשתתפו בצורה פעילה בהליכה במסלול השכנוע של העם כמו שנאמר:
"וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד' כט) נעלמו כאשר היה צורך להיפגש עם פרעה. על הפסוק "וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר" (שם, ה' א)
מביא רש"י:
"אבל הזקנים נשמטו אחד אחד מאחר משה ואהרן, עד שנשמטו כולם קודם שהגיעו לפלטין,לפי שיראו ללכת"
ובמקביל לשוטרים אבל בכיוון הפוך הם קיבלו "כגמולם" כדברי רש"י
"ובסיני (במעמד הר סיני) נפרע להם (מהם, כמו שכתוב) "וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל יְקֹוָק וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ" (שם, כ"ד ד) (הקב"ה) , החזירם לאחוריהם" (שם).
מדוע חזרו הזקנים לאחוריהם?
ננסה לענות על כל השאלות בתירוץ אחד. על פי העקרון שהצבנו בתחילת דברינו, המעמד ליד הסנה היה מעמד מאוחר. למעמד זה קדמה פגישתם של משה ואהרון עם פרעה המתוארת בפרק ה' (אותה פגישה שהזקנים נשמטו ממנה). תוצאותיה של פגישה זו היו איומות ונוראות. פרעה לא רק שלא הסכים לקבל את בקשתם של משה ואהרון אלא, הכביד את עולו על העם ונתן פקודה כפולה
"וַיְצַו פַּרְעֹה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַנֹּגְשִׂים בָּעָם וְאֶת שֹׁטְרָיו לֵאמֹר:
(1) לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם הֵם יֵלְכוּ וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם תֶּבֶן:
(2) וְאֶת מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם לֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ ...: תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים..." (שם, ו-ט).
(1) לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם הֵם יֵלְכוּ וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם תֶּבֶן:
(2) וְאֶת מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם לֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ ...: תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים..." (שם, ו-ט).
תוצאה זו הבאישה את ריחם של משה ואהרון בציבור והוא התריס כלפיהם:
"וַיִּפְגְּעוּ אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן ..: וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם יֵרֶא יְקֹוָק עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֶת חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ".
הביטוי המנחה של פרשיה זו הוא "תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם" (שלש פעמים). לפי זה, משה רבנו במעמד הסנה חוזר על סירובו לקבל את המשימה ומעלה לדיון את התוצאות של הנסיונות הקודמים. נסיונות שלא רק שלא קידמו את התוצאה המבוקשת אלא אף החמירו את מצב העם. לכן הוא משתמש באותו ביטוי "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה ... בִּי אֲדֹנָי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם".
אם כך "תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם" הוא סיפור ישן.
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד גמרא?
מי צריך את הערבה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה זה בכלל אמונה?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
