ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- ו - 376 וְכֵיוָן שֶׁבֵּאַרְתִּי הַמַּאֲמָר הַזֶּה, אֲחַבֵּר אֵלָיו שְׁאָר הַדְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא תְקֻבַּל עִמָּהֶם הַתְּפִלָּה, וְאֹמַר כִּי הֵם שִׁבְעָה. תְּחִלָּתָם, כְּשֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם אַחַר שֶׁנִּגְזַר דִּין עָלָיו בְּדָבָר, כַּאֲשֶׁר יָדַעְתָּ מֵעִנְיַן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (דברים ג, כג): וָאֶתְחַנַּן אֶל ה', וְעָנָה אוֹתוֹ (שם כו): רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה. וְהַשֵּׁנִי הַתְּפִלָּה מִבְּלִי כַּוָּנַת הַלֵּב, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר (תהלים עח, לה-לז): וַיִּזְכְּרוּ כִּי אֱלֹהִים צוּרָם וגו' וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וגו' וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ וגו'. וְהַשְּׁלִישִׁי מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (משלי כח, ט): מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה. 377 וְהָרְבִיעִי מִי שֶׁמִּתְעַלֵּם מִזַּעֲקַת הֶעָנִי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שם כא, יג): אֹטֵם אָזְנוֹ מִזַּעֲקַת דָּל גַּם הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה. 378 וְהַחֲמִישִׁי מִי שֶׁמַּתִּיר* לְעַצְמוֹ מָמוֹן שֶׁאָסוּר לוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (מיכה ג, ג-ד): וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי וְעוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם הִפְשִׁיטוּ וגו' אָז יִצְעֲקוּ אֶל ה' וְלֹא יַעֲנֶה אוֹתָם. וְהַשִּׁשִּׁי כְּשֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל בְּלֹא טָהֳרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (ישעיה א, טו-טז): גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ רַחֲצוּ הִזַּכּוּ וגו'. וְהַשְּׁבִיעִי מִי שֶׁרַבּוּ עֲווֹנוֹתָיו וְאֵינֶנּוּ מִתְקַבֵּל* בִּתְשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (זכריה ז, יג): וַיְהִי כַאֲשֶׁר קָרָא וְלֹא שָׁמֵעוּ כֵּן יִקְרְאוּ וְלֹא אֶשְׁמָע. 379 וְצָרִיךְ שֶׁאֲבָאֵר בַּמָּקוֹם הַזֶּה, שֶׁכָּל הָעֲווֹנוֹת יִמָּחֲלוּ עִם הַתְּשׁוּבָה, חוּץ מִשְּׁלֹשָׁה, הַמַּתְעֶה* אִם בְּדַעַת רַע שֶׁמַּרְאֶה לָהֶם, אוֹ בְּהוֹרָאָה רָעָה שֶׁמּוֹרֶה לָהֶם, כִּי לֹא יִתָּכֵן לוֹ לְהָשִׁיב אֶת מַה שֶּׁעָשָׂה, וּבוֹ אָמַר (משלי כח, י): מַשְׁגֶּה יְשָׁרִים בְּדֶרֶךְ רָע בִּשְׁחוּתוֹ* הוּא יִפּוֹל וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ טוֹב. 380 וּמִי שֶׁהוֹצִיא שֵׁם רַע עַל חֲבֵרוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַהֲשִׁיבוֹ, וּבוֹ אוֹמֵר (שם כה, י): פֶּן יְחַסֶּדְךָ שֹׁמֵעַ וְדִבָּתְךָ לֹא תָשׁוּב. 381 וּמִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ גְּזֵלָה וְאֵינֶנּוּ מְשִׁיבָהּ אֶל בַּעְלָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא ה, כג): וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל. וְאָמַר (יחזקאל לג, טו): חֲבֹל יָשִׁיב רָשָׁע גְּזֵלָה יְשַׁלֵּם בְּחֻקּוֹת הַחַיִּים הָלַךְ. וְאִם יָמוּת הַנִּגְזָל יָשִׁיב לְיוֹרְשָׁיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא ה, כד): לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ. וְאִם לֹא יֵדָעֶנּוּ, יַפְקִירֶנָּה וְתִהְיֶה הֶפְקֵר.
___________________________
שֶׁמַּתִּיר וכו' − לוקח ממון חברו שלא כדין. וְאֵינֶנּוּ מִתְקַבֵּל − אינו מקבל על עצמו לשוב. הַמַּתְעֶה − המכשיל אחרים. בִּשְׁחוּתוֹ − בחפירתו.
אמונות ודעות (105)
רבנים שונים
69 - לימוד שבועי באמונה ב- ח ניסן תשע"ו
70 - מאמר חמישי חלק י'
71 - מאמר חמישי חלק י"א
טען עוד
376 -ו- שבעה דברים המונעים את קבלת התפילה
מכיון שהזכרנו מציאות בה לא מועילה התפילה להסיר את העונש בעולם הזה, נמנה שבעה מצבים בהם אין התפילה מתקבלת, ואלו הם:
א. תפילה לאחר שנגזרה גזירה, כמו אצל משה שהתפלל על הגזירה שלא יכנס לארץ (דברים ג, כג): "ואתחנן אל ה'" ותשובת ה' (שם כו): רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה".
ב. תפילה בלי כוונה, כמו שנאמר (תהלים עח, לו-לז): "ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו, וליבם לא נכון עימו".
ג. המתפלל לא רוצה לשמוע דברי תורה, כמו שנאמר (משלי כח, ט): "מסיר אוזנו משמוע תורה, גם תפילתו תועבה". בספר משלי הסביר רבנו: "אומר אל תשאל על תחינותיו שהם דרך נדבה שאינם נענים, אלא אף גם תפילתו שהיא החובה אינה מתקבלת וזה ממה שמחייב השכל הפשוט, כי עבד שאינו נשמע לרבו היאך ישמע ממנו רבו?"
377 ד. המתפלל מתעלם מזעקת העניים, כמו שנאמר (שם כא, יג): "אוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה". וכך כותב רבנו בפירושו לפסוק: "אתה יודע שכל בני אדם זקוקים זה לזה, ושהם בעת הצורך יפנה הנמוך למי שלמעלה ממנו, ומי שלמעלה ממנו אל מי שלמעלה ממנו, ולא יחדל הדבר לעלות כך עד שיגיע אל הנכבד שבבני האדם אשר אין למעלה להזדקק אליו, כי אם הצורך לאדון העולמים לבדו, אשר כל הברואים זקוקים לו ביצירה ובטבע. ולכן כל אדם כפי ערכו, ואם הוא לא ימלא בקשת מי שלמטה ממנו במה שפנה בו אליו ימנע ממנו ה' מילוי צרכיו מאתו בפועל, ומסבב מקרים כדי שימנע ממנו האדם אשר למעלה ממנו את מלוי צרכיו, לפי שאמר ולא יענה, דבר כללי מאת ה' ומבני אדם".
378 ה. המתפלל לוקח לעצמו ממון באיסור, כמו שנאמר (מיכה ג, ד-ה): "ואשר אכלו שאר עמי... אז יזעקו אל ה' ולא יענה אותם".
ו. המתפלל ללא טהרה, כמו שנאמר: "גם אם תרבו תפילה אינני שומע ידיכם דמים מלאו רחצו הזכו" (ישעיה א, טו-טז). כוונת רס"ג לטהרת המעשים, וכך מובן מהפסוק, ואין הוא מדבר על טהרת קרי, שהרי בטלו את הטבילה כמו שמובא בברכות (כב, א).
ז. המתפלל מרבה לחטוא ולא שב בתשובה, כמו שנאמר (זכריה ז, יג): "ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע".
379 שלוש עבירות שאין עליהן תשובה
על כל העבירות יש מחילה אם שבים בתשובה מלבד שלוש. עבירה ראשונה – אדם המתעה אחרים בדעה לא נכונה או בהוראה רעה שהורה להם. אין לו תשובה מפני שבגללו אנשים רבים טעו, ולא ניתן להשיב דבר זה, ועליו נאמר (משלי כח, י): "משגה ישרים בדרך רע, בשחותו הוא יפול". רבנו פירש שם כך: "פשט ההתעיה הזו בענייני העולם הזה, כגון מי שיועץ לאחיו העברי בדבר שיגרום לו נזק, ואין הבדל בכך בין שהביאה אותה העצה ליועץ טובה או לאו. ועינינו במי שמורה בענייני הדת שלא כפי הראוי, בין שהייתה לו בכך סיבה מענייני העולם שגרמה לו לכך או לא. הרי שניהם יפלו באותו השוחה אשר בה התעו, או במשבו ממינה שהוא מאבד בעולם הזה, או בעונשה לעולם הבא". וכן כתב הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ג הלכה ו): "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא אלא נכרתין ואובדין ונידונין על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים... ומחטיאי הרבים".
380 עבירה שנייה – הוצאת שם רע על איש כשר. גם בחטא זה אינו יכול לחזור בו מפני שהשם הרע כבר התפשט ושם האדם נפגע, ודבר זה לא ניתן לתקן, כי לא ניתן לשכנע את כולם שהייתה טעות בדבר. כמו שנאמר (משלי כה, י): "פן יחסדך שומע ודבתך לא תשוב".
381 עבירה שלישית – אדם שיש תחת ידו גזילה ואינו משיב אותה לבעליה, כמו שנאמר (ויקרא ה, כג): "והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזילה", וכן (יחזקאל לג, טו): "חבול ישיב רשע גזלה ישלם... לא ימות". ואם הנגזל מת ישיב את הגזילה ליורשים, כמו שנאמר (ויקרא ה, כד): "לאשר הוא לו יתננו", ואם אינו מכיר את האדם, ייתן את הגזילה לצרכי ציבור ותהיה הפקר (ב"ק צד:).
איך ללמוד אמונה?
לבדוק את החמץ שבלב
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רמב"ם וכוזרי
הקשבה בזמן של פילוג
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
