ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הירושלמי (קידושין ב, ב) מברר בכל מקרה שבו יש תנאי ביניהם על מה הייתה ההקפדה של האשה שגורמת לה לרצות יותר בקידושין מאשר בדבר שאותו היא התנתה. לדוגמא: "ניחא כהן ונמצא לוי, לוי ונמצא כהן?
יכולה היא מימר: 'לא הוינא בעייא די רוחיה רבא עלי", כלומר, אמנם יש נשים שמעדיפות להנשא לכהנים, אך יש נשים שאומרות שאינן רוצות אדם עם 'רוח גדולה עלי', ומעדיפות דווקא לוי או ישראל, כך הירושלמי מבאר את כל המקרים המופיעים במשנה.
בית שמואל (לח, מד) הביא את דברי הירושלמי וכתב שלפי דבריו אם אין לאשה קפידא היא מקודשת למרות ששינו את התנאי, ולכן הוא ביאר בכל מקרה על מה הקפדת האשה. אומנם לגבי מי שמתנה שקוראים לו יוסף, הוא כותב שאין לו הסבר מה יכולה להיות סיבת הקפדה של האשה.
אמנם, ערוך השלחן (לח, פד - פו) חלק עליו ואמר שוודאי שכל תנאי שאדם מתנה, יש לו איזה רעיון ומחשבה מה מפריע לו, ומדוע שנכנס לדעתו, ונאמר שאין לו קפידא, והרי "בכל תנאי שהאדם מתנה יש לפי דעתו איזה קפידא אף שלרוב אנשים אין זה קפידא, יהיה איזה קפידא שיהיה, כיון שהתנה כן בהכרח שיקויים התנאי", כלומר, גם אם אין קפידא אם זה מה שהוא התנה צריך לקיים. וכתב שכן משמע מרש"י (מט ע"ב ד"ה בן כרך) שכותב שגם אם אין הקפדה, עדיין יש לבטל את המעשה, כי כך האדם התנה.
ופירוש הירושלמי לדעתו הוא לא שצריך לחפש קפידא, שהרי מי שהתנה צריך לקיים את תנאו, אלא שהירושלמי רוצה להראות לנו שבכל דבר ניתן למצוא קפידא, גם אם זה לא נראה כך במבט ראשון.
ניתן היה לבאר (על פי דברי המהרש"א בדף מט ע"ב על רש"י) שהירושלמי מבאר מדוע במקרים כאלו זה לא נחשב שהבעל הטעה את האשה לשבח, שאז לדעת רבי שמעון האשה מקודשת בכל מקרה, והירושלמי מסביר שזה שייך רק באפן של רווח ממוני שאז האשה וודאי שמחה להתקדש גם בסכום גדול יותר, אבל במקרה שבו יש תנאי על האדם עצמו הרי שלא ניתן לומר שזה נחשב לשבח, מטעם שכל אשה רוצה משהו מסוים.
סיכום : ישנם תנאים רבים המופיעים במשניות במסכת קידושין יש הסוברים לפי דברי הירושלמי שאם אין טעם בתנאי האשה מקודשת למרות שהתנאי לא התקיים אך דעת ערוך השלחן היא שגם באופן זה אם התנאי לא מתקיים האשה אינה מקודשת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
