ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הירושלמי (קידושין ב, ב) מברר בכל מקרה שבו יש תנאי ביניהם על מה הייתה ההקפדה של האשה שגורמת לה לרצות יותר בקידושין מאשר בדבר שאותו היא התנתה. לדוגמא: "ניחא כהן ונמצא לוי, לוי ונמצא כהן?
יכולה היא מימר: 'לא הוינא בעייא די רוחיה רבא עלי", כלומר, אמנם יש נשים שמעדיפות להנשא לכהנים, אך יש נשים שאומרות שאינן רוצות אדם עם 'רוח גדולה עלי', ומעדיפות דווקא לוי או ישראל, כך הירושלמי מבאר את כל המקרים המופיעים במשנה.
בית שמואל (לח, מד) הביא את דברי הירושלמי וכתב שלפי דבריו אם אין לאשה קפידא היא מקודשת למרות ששינו את התנאי, ולכן הוא ביאר בכל מקרה על מה הקפדת האשה. אומנם לגבי מי שמתנה שקוראים לו יוסף, הוא כותב שאין לו הסבר מה יכולה להיות סיבת הקפדה של האשה.
אמנם, ערוך השלחן (לח, פד - פו) חלק עליו ואמר שוודאי שכל תנאי שאדם מתנה, יש לו איזה רעיון ומחשבה מה מפריע לו, ומדוע שנכנס לדעתו, ונאמר שאין לו קפידא, והרי "בכל תנאי שהאדם מתנה יש לפי דעתו איזה קפידא אף שלרוב אנשים אין זה קפידא, יהיה איזה קפידא שיהיה, כיון שהתנה כן בהכרח שיקויים התנאי", כלומר, גם אם אין קפידא אם זה מה שהוא התנה צריך לקיים. וכתב שכן משמע מרש"י (מט ע"ב ד"ה בן כרך) שכותב שגם אם אין הקפדה, עדיין יש לבטל את המעשה, כי כך האדם התנה.
ופירוש הירושלמי לדעתו הוא לא שצריך לחפש קפידא, שהרי מי שהתנה צריך לקיים את תנאו, אלא שהירושלמי רוצה להראות לנו שבכל דבר ניתן למצוא קפידא, גם אם זה לא נראה כך במבט ראשון.
ניתן היה לבאר (על פי דברי המהרש"א בדף מט ע"ב על רש"י) שהירושלמי מבאר מדוע במקרים כאלו זה לא נחשב שהבעל הטעה את האשה לשבח, שאז לדעת רבי שמעון האשה מקודשת בכל מקרה, והירושלמי מסביר שזה שייך רק באפן של רווח ממוני שאז האשה וודאי שמחה להתקדש גם בסכום גדול יותר, אבל במקרה שבו יש תנאי על האדם עצמו הרי שלא ניתן לומר שזה נחשב לשבח, מטעם שכל אשה רוצה משהו מסוים.
סיכום : ישנם תנאים רבים המופיעים במשניות במסכת קידושין יש הסוברים לפי דברי הירושלמי שאם אין טעם בתנאי האשה מקודשת למרות שהתנאי לא התקיים אך דעת ערוך השלחן היא שגם באופן זה אם התנאי לא מתקיים האשה אינה מקודשת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
לנתיבות ישראל עומק השופר: זיכרון, חירות והמלכה
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
השיעור עוסק במשמעות הפנימית של ראש השנה ומצוות השופר כחיבור בין יראה, חירות אמתית וזיכרון לפני השם. דרך דמותו של דוד המלך ונשמת כלל ישראל, מוסבר כיצד השאיפה לקרבת אלוקים והמלכת הבורא מעניקות חיות ומשמעות לכל רבדי המציאות.
כי תבוא שמחת המצוות וההידמות לדרכי השם
שיחת מוצ"ש פרשת כי תבוא
השיעור עוסק בחשיבות קיום המצוות והישיבה בארץ ישראל מתוך שמחה וברית, ומתמקד בחובת האדם להידמות למידותיו של הקדוש ברוך הוא. דרך סוגיות של גמילות חסדים ואהבת ישראל, מובהר הצורך לחבר בין הנטייה הטבעית לטוב לבין הדרכתה והכוונתה של התורה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת בבא מציעא
נושאי הפרקים במסכת בבא מציעא והסדר שלהם. ומה הוא הכלל השוזר את ההנהגות השונות בדיני ספיקות.
אורות ישראל ותחייתו יראת שמיים כאוצר האמת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ה
השיעור עוסק במהות המושג "יראת השם היא אוצרו" כבסיס השומר על טהרת האדם וחיבורו לאמת האלוהית האובייקטיבית. מודגש כי בעוד שהשכל, הרגש והאהבה תלויים בתפיסה האנושית המוגבלת, היראה מייצגת התבטלות מוחלטת המעניקה ערך נצחי לכל מעשי האדם והתורה.
סליחות שופר הלב: משברון לשמחה
השיעור יעסוק בתהליך התשובה לא כהתכנסות מצמצמת לחטא, אלא כהזדמנות לצמיחה רוחנית ולשמחה גדולה המשיבה את האדם אל המצב שבו "אלוקיי בקרבי". דרך דמותו של דוד המלך ודיני השופר הכפוף, נגלה כיצד דווקא מתוך כפיפות הלב והביטול בתפילה, האדם הופך לכלי להופעת השכינה ומגיע לשיא של "ששון ישעך".
עין אי"ה - הרב משה גנץ טהרת הדעת וביטול היראה
שבת א, קנ"ח, קנ"ט
השיעור עוסק במהות המושג "דעת" כסדר טהרות וככלי מעשי לניהול החיים החומריים בתוך גבולות הקודש. מעבר להבנות ולהרגשות האישיות של האדם, מודגש כי היסוד המוחלט והעמוק ביותר בעבודת ה' הוא הביטול וההכרה שביראת שמיים.
שמונה פרקים לרמב"ם נפש אחת, עולם אחד: משנת הרמב"ם
שיעור 2
השיעור עוסק בתפיסת הרמב"ם שלפיה נפש האדם היא יחידה הוליסטית אחת המנהיגה את כלל כוחותיו, ולא אוסף של נפשות נפרדות. מתוך כך מוסבר כי כשם שהנפש מחיה ומאחדת את האדם, כך הנוכחות האלוקית מהווה את "חי העולמים" המניע, מחיה ומחזיק את הבריאה כולה כיחידה אורגנית אחת.
אור החיים על הפרשה סוד המאבק ביצר הרע
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק ב'
השיעור מבאר את מקרא ביכורים כרמז למאבקו המתמיד של האדם ביצר הרע ולחשיבות העמל בעבודת השם על פי האור החיים הקדוש. דרך פנימיות הפסוקים מוסבר כיצד התורה, התפילה והמצוות כמו תפילין, ציצית ומזוזה מעניקות לאדם סיעתא דשמיא להינצל מהחטא.
אור החיים על הפרשה סוד השמחה והביכורים בארץ
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק א'
השיעור מבאר את תחילת פרשת כי תבוא ואת מצוות הביכורים לאור פירוש האור החיים הקדוש, המלמד כי שמחה אמיתית קיימת רק בישיבת הארץ. דרך פנימיות ורמזי הפסוקים מוסבר כיצד המצוות והמעשים הטובים בעולם הזה הם הפירות שאיתם זוכה האדם להגיע לעולם העליון.
רביבים ייעודו של מעשר כספים
מעשר כספים הוא התחליף לתרומות ומעשרות ומתנות כהונה ומתנות עניים שניתנו מיבול השדה ומהמקנה | מידה טובה לתת חומש | מגמתה העיקרית של מצוות מעשר כספים להחזיק את מלמדי התורה בישראל | עוד מגמה למעשר כספים: להחזיק עניים | כאשר יש צורך לתרום גם לעניים דחוקים וגם ללומדי תורה, יש להקדים את העניים | הרמב"ם יצא בחריפות רבה נגד לומדי תורה שמתפרנסים מהציבור | יש להקפיד לתרום למוסדות שמלמדים בהם תורת אמת
