בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • שופטים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב אליהו זצוק"ל

שופטים התשע"ו מדברי הרב אליהו זצוק"ל

undefined

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

אלול תשע"ו
7 דק' קריאה
שופט צדק על עצמו
נאמר בפרשה 'ֹלא תַטֶה מִשְפָט ֹלא תַכִיר פָנִים וְֹלא תִקַח ש ֹחַד כִי הַש ֹחַד יְעַוֵר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵף דִבְרֵ י צַדִיקִם. צֶדֶק צֶדֶק תִרְ ד ֹף לְמַעַן תִחְיֶה וְיָרַ שְתָ אֶת הָָארֶ ץ אֲשֶר ה' א -ֹלקֶיָך נ ֹתֵן לְָך' )שם, יט-כ(. בפסוקים אלו מלמדת התורה את האדם את השיטה שבה עליו לנקוט כדי להבטיח שישפוט את דרכיו ואת מעשיו באופן יעיל, וכך יוכל לשוב מדרכיו הרעים, והיא שבשעה שהוא מפשפש במעשיו במטרה לשוב בתשובה שלמה, לא יהיה משוחד עם עצמו לחשוב שכל מעשיו מתוקנים, ולא יטה את המשפט לטובת עצמו, אלא יהיה שופט הרודף צדק והמחויב שלא להכיר פנים, ואם יעשה כן אז מובטח לו שיירש את הארץ, ויזכה לטובה וברכה מאתו יתברך שמו ויתעלה, וזה נקרא מארי דחושבניא )ועיין בכה"ח סי' תר"ג ס"ק י"א(.

רדיפה אחרי זיכוי הרבים
על הפסוק 'צדק צדק תרדוף' שבפרשתינו כותב הרב חיד"א, שחייב אדם לרדוף כדי להציל אחרים מן החטא ולזכותם לשוב בתשובה שלמה, וז"ל )פני דוד עמ' קסו – דפוס ירושלים( "אפשר לפרש במה שהגדילו בזוהר שכר מזכי לחייביא דבעי למרדף בר נש למזכי לחייביא כמאן דרדיף בתר חייוי וכו', ואמרו חז"ל זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן, וז"ש צדק צדק כלומר לא סגי בצדקך לנפשך אלא צדק תרדוף להצדיק לחייבא, וזהו הכפל צדק צדק תרדוף, דייקא דבעי למדרף על דא למען תחיה חיים נצחיים, כי כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, וירשת את הארץ היא ארץ חיים אשר ה' אלקיך נותך לך בהוה כי כל שאתה מרבה זכויות אתה בונה בתים ועליות מרווחים בגן עדן כי אין הקב"ה מקפח שכר שיחה קלה והוא נותן תדיר חלק ירושתך בארץ חיים".

מאזני צדק
כל השנה אדם צריך לשקול את מצוותיו ואת עוונותיו במאזני הצדק, אבל בימים אלו ישקול אותם ביתר שאת ובדקדוק רב. גם מאזניים של יושר צריכים איזון וחומרא, למשל, אם מוכר ירקות או בשר, יוסיף מעט בסחורה שהוא מוכר כדי שהמשקל לא יחסר חלילה, ויוסיפו לו בשמים במידה כנגד מידה במשקל זכויותיו. ואני תמיד מזכיר לטובה את חכם אברהם בגדדי שכינו אותו "רבי אברהם רפואה שלמה", משום שהוא היה בקי בכל העשבים ובכל מיני סוגי התבלינים שהם לרפואה והיה לו חנות בשוק מחנה יהודה . וכיון שאת העשבים הרפואיים היה מוכר ביוקר, ומשקלו היה משקל מאזניים רגיל )של פעם( הוא היה מנקה כל כמה דקות את המשקל, וגם כשהשתמש במשקולת של חמש גרם, הוא היה מניח במשקולת שקית נייר, והיה מסביר כיון שסחורתו עולה ביוקר גם השקית חשובה, ולמעשה היה עושה כן כדי לדייק במשקל לטובת הלקוחות.

ר"ת אלול – רמז לתשובה ותפלה וצדקה
דורשי רשומות אמרו: "ומל ה אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך", ר"ת אלול )תשובה(. וכן "אני לדודי ודודי לי", ר"ת אלול )תפילה(, וכן "איש לרעהו ומתנות לאביונים", ר"ת אלול )צדקה( . רמז ל"תשובה ותפלה וצדקה" שצריכים להזדרז בהם בחודש זה.

" לדוד ה' אורי וישעי"
מנהג הספרדים לומר כל השנה לאחר תפילת שחרית את פרק כ"ז בתהלים "לדוד ה אורי וישעי" )עיין למנהגי החיד"א עמוד צ"ח(. והאשכנזים נוהגים לאומרו רק מר"ח אלול ועד הוש"ר )עיין מורה באצבע אות לז(.

בדיקת תפילין ומזוזות
אנשי מעשה נוהגין לבדוק בחדש זה תפילין ומזוזות שלהם ולתקן את הטעון תיקון. ובכלל, טוב לבדוק את המזוזות פעם בשלש שנים לפחות. ותלוי גם היכן נמצאת המזוזה, שאם היא במקום החשוף לפגעי מזג אויר יש לבודקה לעיתים תכופות יותר. גם את התפילין יבדוק פעם בשלש שנים כדי להיות בטוח שמניח תפילין כדין וכדת, אע"פ שמהדין לא חייב )עיין בשו"ע יו"ד סי רצ"א, ואעפ"כ נהגו להחמיר כאמור(.

לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים
אנו אומרים בסליחות "בן אדם מה לך נרדם וכו לך ה הצדקה ולנו בושת הפנים". כל שנה אנחנו מבקשים מחילה מהקב"ה ואנחנו מתביישים כי שוב אנו עושים מעשים לא טובים "ככלב שב על קיאו כסיל שונה באיולתו" )משלי כו, יא(, ואנו מבקשים מהקב"ה שיעשה עמנו צדקה וחסד ויקבל את תשובתנו – "כי ימינך פשוטה לקבל שבים". ובימים אלו הקב"ה קורא לנו לבא ולהתקרב אליו ולחזור בתשובה. בתחנון בימי שני וחמישי אנו אומרים "צעקנו בפינו חטאנו" אבל שקרנים אנחנו כי "פתלתול ועקש לבנו". וכתוב בתהלים )מזמור ע"ח( "ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו" )היינו שמשקרים( ולבם לא נכון עימו ולא נאמנו בבריתו )היינו משנים ומשקרים במצח נחושה(. ואעפ"כ אח"כ כתוב בפסוק ל"ח "והוא רחום יכפר עוון" וכו שאע"פ שאינו מכוון כראוי, כיון שגילה שרצונו לחזור בתשובה, זו כבר מעלה חשובה )ועיין מסכת תענית דף ח ע"א(. אנו אומרים בכל יום את המזמור )תהלים פד, ה( "אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה". אומרים חז"ל, אם אדם בא ויושב בבית כנסת ולא עושה כלום – "אשרי יושבי ביתך", זו גם מעלה כי הוא יושב במקום קדושה וטהרה ומטבעו הוא יתעורר לתשובה ויתחיל ללמוד ולקיים מצוות. אבל יותר טוב שיבא לבית הכנסת וילמד איזה דבר.

בקשות בלשון ארמי שבסליחות
בסליחות ישנם כמה קטעים בלשון ארמי וטעם הדבר הוא לפי הסוד. ישתדל לומר במנין עשרה את הבקשות שהן בלשון ארמי כגון "מחי ומסי" וכו , "מרנא דבשמיא" וכו , ואם אי אפשר יאמרן גם ביחידות )עיין "תורה לשמה" ולכה"ח סי תקפ"א ס"ק כ"ו


י"ג מידות
הש"ץ אומר "ויעבור ה על פניו ויקרא" בקול רם ואח"כ כולם אומרים בקול רם "ה ה וכו . וישחה מעט כשאומר "ויעבור" ויזקוף כשאומר "ויקרא", וכשאומר "ה ה יטעים את ההפסק שבין ה , ה . ויאמר י"ג מידות במתינות וטוב למנותן באצבעותיו.

סוחר, לא תגנוב
סיפר הרב זצ"ל: בשוק "מחנה יהודה" היה יהודי שמוכר תפוחי-אדמה. ומנהגו היה לקנות בכל יום שני שקים גדולים של תפוחי-אדמה, וכשסיים למוכרם היה הולך ללמוד תורה.
בזמנם, היו מגיעים תפוחי-האדמה עם עפר דבוק עליהם, והוא הקפיד לנקות את העפר היטב, וטעמו היה שאנשים משלמים עבור הירק ולא עבור העפר. מכיוון שהסחורה אצלו הייתה יפה, היו אנשים מעדיפים לקנות אצלו, והדבר גרם לכעס אצל שאר הסוחרים. והוא בא ושאל אותי מה לעשות, ואמרתי לו שיאמר לסוחרים שמי שמוכר תפוחי-אדמה עם עפר, גונב את הבריות. אם הם רוצים למכור, שיעשו כמוך וינקו את תפוחי-האדמה מהעפר שעליהם. אומנם התשלום עבור העפר מסתכם בכמה פרוטות, אבל גם זה חמור מאוד.
כמו אש בוערת
סיפר הרב זצ"ל: פעם הוזמנתי לאחד מבתי הכנסת, ובעודי עומד ליד ארון הקודש ודורש, הרגשתי אי נוחות וכמו אש בוערת מתחת כפות רגלי, ולא הבנתי את פשר העניין. אני מביט על ארון הקודש ורואה שיש פרוכת כדבעי, וכששאלתי אם יש גם דלת, אמרו לי שיש דלת וגם פרוכת פנימית. והנה אני רואה דלת למטה, וכששאלתי מה יש בפנים, אמרו לי שמונחים שם ספרי תורה. כלומר, חלק מספרי התורה היו מונחים בתוך ארון הקדש למטה, היינו בגובה הרצפה, וכשהיו צריכים לאחד מהם היו מחליפים ביניהם לבין הספרים שנמצאים בארון העליון.
אמרתי להם: הכיצד אתם עושים כן? הרי אין זה כבוד לתורה, שהעומד בתיבה עומד מעל ספרי התורה וכאילו בז להם. וגם הכוהנים שעומדים על הדוכן עומדים מעל ספרי התורה ומכשילים אותם בביזיון ספרי תורה.

חתימה טובה
סיפר הרב זצ"ל: פעם אחת נסענו מגבול לגבול, ובכל מקום היו עוצרים אותנו לביקורת. באחת הביקורות בא אחד הקצינים והביא לי דף וביקש ממני לחתום, כי הוא רצה זאת למזכרת, ורק לאחר מכן הוא ייתן לנו רשות לעבור. אמרתי בלבי: הכיצד אחתום? והרי הוא יכול להוסיף בראש הדף – אני החתום מטה חייב כך וכך כסף לפלוני, וחתימת ידי תתנוסס בתחתית הדף, ועלול לצאת מזה מכשול. ועל כן לקחתי את הדף וחתמתי את שמי למעלה, בראש הדף, והוספתי ואמרתי לקצין שרבנים חותמים למעלה. ואז כבר לא ניתן להוסיף כיתוב מעל החתימה.
ואמר לי אותו קצין: למה אתה עושה כן? אמרתי לו שזאת הלכה. שאסור לאדם לשים מכשול בבית חברו. כל דבר שחברו עלול להיכשל בו. "אל תשכן באוהליך עוולה". אמר לי: וזה כתוב בתורה? אמרתי לו: כן. אמר לי: אם כן, תורה חכמה יש לכם היהודים.

חתימה בעלמא
סיפר הרב זצ"ל: יש אדם אחד שיוצא לחו"ל כדי לאסוף כסף לישיבה, והוא ביקש ממני שאכתוב לו המלצה. יום אחד הוא אמר לי שאחתום לו על כמה המלצות והוא יוסיף למעלה בראש הדף את שם הנמען – "לכבוד פלוני". אמרתי לו: אולי אתה תרצה להפנות המלצה זו לאדם נוצרי כדי שיתרום, וההמלצה תישאר בידו ואחר-כך הוא יבוא ויאמר לכולם שהרב מרדכי אליהו פנה אליו – והנה חתימת ידו? ועל כן, סירבתי לחתום לו. הזכרתי לו את דברי הגמרא האומרת שאסור לאדם לחתום סתם על נייר, שמא ימצאנו אדם שאינו הגון ויכתוב שטר חוב.

לדעת מה להשיב
הגמרא אומרת כי כשמברכים על האור בבוקר מזכירים גם לילה, וכשמברכים על החושך בלילה, מזכירים גם את האור. יש אומרים שזה כדי לרמז שהקב"ה הוא גם בורא אור וגם בורא חושך, ולא שני אלילים כמו שחשבו עובדי האלילים. הבן איש חי אומר, כי על-פי מה שכתוב בזוהר יש מקום שיש אור כשאצלנו יש לילה, ויש מקומות להפך, ואת הסוד הזה גילו כשגילו את אמריקה. אבל בזוהר זה כתוב כמה אלפי שנים קודם לכן.
על שינוי זמנים זה סיפר הרב זצ"ל: "היה פעם עשיר אחד שגר באמריקה ומקום עבודתו בקנדה, וישנם הבדלי שעות בין המקומות הללו. יש מטוסים שטסים בקו ישר מאמריקה לקנדה ויש שעושים סיבוב". אותו עשיר, כנראה היה מספיק אמיד בכדי לדאוג לעצמו לטיסה פרטית, שתיקח אותו במסלול שאותו הוא קבע.
"פעם אחת בעודו נמצא בטיסה", המשיך הרב לספר, "הוא דיבר אִתי, ואמרתי לו שבמקום שבו הוא נמצא עוד מעט שבת. והוא אמר לי, שמחלון המטוס הוא רואה את אור השמש ואחר-כך היא שוקעת ושוב חוזרים ורואים את האור שלה. ואם כן, כיצד עליו לנהוג לעניין שבת? אמרתי לו: תשאל את הטייס, או שתנחת עכשיו. והוא אכן שאל את הטייס לפשר העניין". הביט הטייס בשעונו, הביט אל האופק, "ואמר לו: אם תשלם יותר כסף, אני אגביה טוס ושם אין שקיעה כעת. וגם אין השגחה של מגדל הפיקוח האווירי ואתה תגיע מהר למחוז חפצך. וכך היה".

מועד בדיקת המזוזות
חכמינו אמרו על הפסוק "וכתבתם על מזוזות ביתך – למען ירבו ימיכם", כי ברכת המזוזה מביאה חיים לאדם. גם אם המזוזה התקלקלה באונס ולא מתוך זלזול חלילה. וכמה וכמה פעמים באו אל הרב זצ"ל אנשים, והוא מצא כי שורש הבעיה שלהם הוא במזוזות שלא היו שמורות כמו שצריך.
פעם סיפר על כך הרב: "ביקרתי במפעל גדול בבני-ברק, ואמר לי בעל המפעל שכל הזמן קורים לו מקרים מצערים, פעם בנו חולה, ופעם הפועל חולה, ויש לו תמיד נזקים. אמרתי לו: בוא ונבדוק את המזוזות! אמר לי: שמתי אותם לפני מעט זמן והיו מהודרות. אמרתי לו: אף-על-פי-כן. והנה, אני פותח את המזוזה הראשונה ואני רואה שכולה פחם, וכן השנייה והשלישית. אמרתי לו, כיוון שהן היו קרובות לתנור, חום התנור הפך אותן לפחם, ועליו לשים אותם בתוך תיק מיוחד שישמור על הכתב, וגם לבדוק לעתים קרובות. והנה אחר שהחליף את המזוזות – פסקו לו כל הבעיות".
אנו רואים, כי אף-על-פי שהנזק למזוזות נגרם בצורה טבעית, מתוך שלא שמרו עליהן כראוי, זה עדיין גרם לצרות ולמחלות ולקשיים. וצריך לשמור עליהן, שהקב"ה שומר עלינו בזכות המצווה שלהן.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il