^ 1.הלכות רי"ץ גיאת, חדש וספירת העומר, עמוד שמד.
^ 2."וְכָל הָיָה חָת מִשְּׂפַת שָנִי, בִּהְיוֹת בִּן נוּן מַנְהִיג שְאוֹנִי, וַיַּחְמוֹס יָמָיו וּבוֹ אִישוֹנִי, בִּשְמוֹנָה עָשָׂר בַּשֵּנִי". (אלעזר הקליר, אהלי איכה גילו קדישים).
^ 3."פָּסוֹחַ וְגָנוֹן טְמֵאִים בְּיַשְּׁבוֹ, צוֹם יְהוֹשֻׁעַ בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר בּוֹ, אִיָּיר/קֵרְבָם וְצִיוָּם מִלִּשְׁבּוֹר עֶצֶם בּוֹ, רִבְּקָם מַצּוֹת וּמְרוֹרִים וְרֺאשׁוֹ וְקִרְבּוֹ" (קידוש ירחים דרבי פנחס בן יעקב הכהן, חודש אייר).
^ 4.המאירי מתעלם מדברי ספר המנהיג שקדם לו, והמביא בהלכות אירוסין ונישואין (עמוד תקלח) שמועה בשם הרז"ה שיש גרסה ולפיה התלמידים מתו עד 'פרוס העצרת'. ונראה שהמאירי התעלם ממנה, לא רק משום שפרוס העצרת אינו מתאים ממש לתאריך של ל"ד בעומר, אלא גם מפני שמדובר בשמועה בלבד שאין לה אישור, ואדרבא, הגרסאות שבידינו סותרות אותה.
^ 5."כל סתם משנה כר' מאיר היא, כל סתם ברייתא ר' נחמיא, סתם ספרא ר' יהודה בר אלעי, סתם ספרי ר' שמעון בן יוחאי, וכולהו אליבא דר' עקיבא. והן תלמידי ר' עקיבא, ולא ראו ר' עקיבא ולא היו עמו בדור אחד , אלא הפליגו על דעתו". (מחזור ויטרי, בפירוש לפרקי אבות במשניות הגדולות בהוצאת וילנא). וכמעט כעין כך כתוב גם בהקדמת הרמב"ם לי"ד החזקה, ובר"ש מקינון, וראו במאמר ההוא.
^ 6."והעמיד ר' עקיבא תלמידים הרבה והוה שמדא על התלמידים של ר' עקיבא, והות סמכא דישראל על התלמידים שניים של ר' עקיבא". (אגרת רב שרירא גאון).
^ 7.וכן מבואר בתשובת מר צמח גאון (אוצר המדרשים, אייזנשטיין, אלדד הדני עמוד 21): "וקודם ביאת אבותינו לארץ כנען הם נתעסקו במלחמות ושכחו המשנה שלקחו מפי (יהושע) [משה]".
^ 8.גרסת כתב יד רומי. על משקל הכתוב (מיכה ב, ד): "...וְנָהָה נְהִי נִהְיָה אָמַר שָׁדוֹד נְשַׁדֻּנוּ...". (עלי תמר).
^ 9."וַיָּבֹא דָוִד אֶל צִקְלַג וַיְשַׁלַּח מֵהַשָּׁלָל לְזִקְנֵי יְהוּדָה לְרֵעֵהוּ לֵאמֹר הִנֵּה לָכֶם בְּרָכָה מִשְּׁלַל אֹיְבֵי ה'" (שמואל א ל,כו).
^ 10.כמבואר בתרגום יונתן על דברי הימים א' ב, נה: "תלמידיא דיעבץ הוא עתניאל... דאתין מזרעית משה רבהון דטב להון זכותיה מפרשין וארתיכין". גם הסוגיה בתמורה (דף טז, א) מרמזת למחלוקת שבין יהושע ועתניאל, והיא מספרת שעתניאל יעץ וריבץ תורה בישראל, ואילו יהושע 'טרד' את בני ישראל במלחמות.
^ 11."ושעתניאל היה ראש הישיבה, והוא הכה את 'קרית ספר', שההכאה תאמר בדברי חכמים על הנצוח בפלפול" (מלבי"ם שופטים א,יא).
^ 12.כאשר התנ"ך מזכיר את השם "יהודה" וכוונתו לשבט יהודה, התרגום מתרגם "שבט יהודה" או "דְבֵית יְהוּדָה"; כלומר, "(האנשים) של בית יהודה". אולם בספר שופטים תרגום יונתן חורג מהרגלו, ובכמה מקומות הוא משאיר את השם "יהודה" ללא שינוי. הכתוב (שופטים א, ב): "וַיֹּאמֶר ה' יְהוּדָה יַעֲלֶה" - מופיע בתרגום: "ואמר ה' יהודה יסק". וכן בכתוב הסמוך: "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְשִׁמְעוֹן אָחִיו עֲלֵה אִתִּי" – מופיע בתרגום: "ואמר יהודה לשמעון אחוהי סק עמי". הסוגיה במסכת תמורה (דף טז, א) מרמזת לכוונת התרגום: "תנא, הוא עתניאל הוא יעבץ, ומה שמו - יהודה אחי שמעון שמו". בסוגיה מרומז, שבמקומות שתרגום יונתן השאיר את השם "יהודה" ללא שינוי - מדובר בעתניאל שלמד ולימד תורה, ולא התפתה לתאוות העולם. ופתח ישיבה, שתלמידיה פרשו מעיסוקי העולם הזה והיו עמלים רק בתורה ובתפילה.
^ 13."מנהג ישראל אשר התלמידים בני בי רב יורו בקשת ביום הזה (בני יששכר מאמרי חדש אייר, מאמר ד). וכן במקומות נוספים.
^ 14.רב שרירא מרמז לנו שכוונת הסוגיה בהזכירה את ה'אסכרה' היא לסיבה לשמד. וכעין דברי הפרי חדש (או"ח סימן תצג): "ואפשר שמה שלא היו נוהגים כבוד זה לזה היה מחמת איזה לשון הרע שהיה ביניהם, וכדאמרינן בפרק במה מדליקין [שבת לג, א], סימן ללשון הרע אסכרה".
^ 15.וכעין המבואר בשו"ת רדב"ז (חלק ב סימן תרפז).