ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
חסידים מספרים כי פעם אחת סיפר ר' לוי יצחק מברדיטשוב למגיד מקוז'ניץ שנתארח אצלו, כי יש בדעתו לנסוע לוילנא ולהתווכח שם עם המתנגדים. "רצוני", אמר המגיד, "הוא לשאול שאלה מאת כבוד קדושתו. מפני מה הוא אומר תפילת שמונה-עשרה בעיניים פקוחות, שלא כמנהג?" "יקירי", השיב הברדיטשובר, "כלום רואה אני אותה שעה משהו? איני רואה דבר!" אמר המגיד: "יודע אני שאין כבודו רואה כלום, אבל מה יענה להם כשישאלוהו על כך?"
הסיפור שלפנינו מיוסד על מציאות ריאלית שהיתה בתקופת ראשית החסידות. וילנא של אותה תקופה היתה מעוז המתנגדים. בראש המתנגדים עמד הגאון החסיד מוילנא, הלא הוא הגר"א. חרמות רבות יצאו באותה תקופה נגד החסידים. ניסיונות רבים נעשו מצד החסידים לרכך את עמדתו של הגר"א, להבקיע דרך ללבם של המתנגדים ולהעמידם על טעותם, על העובדה שאין בתנועה החסידית כל סכנה לישראל ולתורתו. כל זאת ללא הועיל. ההתנגדות היתה איתנה בדעתה והגר"א עצמו סרב אף להיפגש עם גדולים וטובים מראשי החסידות של תקופתו, שבאו לפתחו.
דומה כי הסיפור שלנו מספר עוד סיפור אחד מני רבים על נסיון של אחד מגדולי החסידות לבוא בדברים עם המתנגדים ולהוכיח להם את צדקת הדרך החסידית. ר' לוי יצחק מציע את הרעיון לנסוע לוילנא בפני המגיד מקוז'ניץ.
אך נראה שהמגיד רוצה לצנן את התלהבותו של ר' לוי יצחק. הוא רוצה להחזיר אותו לקרקע המציאות, שבה מטיחים המתנגדים שאלות משאלות שונות בחסידים על מנהגיהם והליכותיהם.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
44 - מעלת הצרעת
45 - תפילה בעיניים פקוחות
46 - לכבוד שבת קודש
טען עוד
ר' לוי יצחק נוהג להתפלל בעיניים פקוחות. תפילה בעיניים פקוחות עלולה להיות מופרעת בידי מסיחים שונים שנמצאים בסביבת האדם בעת תפילתו, אולם לר' לוי יצחק אין הדבר מפריע. הוא מתפלל בעיניים פקוחות, ויחד עם זאת אין הדבר מפריע לו כלל. המגיד מקוז'ניץ מזהיר אותו כי על רקע התנהגות שכזו עלולה להתגלע מחלוקת בין החסידים למתנגדים, וכי התנהגות כזו יכולה לשמש עילה להתקפה על הדרך החסידית.
ההלכה או המנהג קובעים שאין להתפלל בעיניים פקוחות, אולם החסידים אינם נשמעים לקביעות הלכתיות, משום שיש להם חשבון אחר. טענות מסוג זה נשמעו כלפי החסידים בהזדמנויות שונות. תמיד היה הדבר על רקע הקביעה ההלכתית העומדת מול חשבון אחר, גדול יותר לטענתם של החסידים, שהתיר את התנהגותם.
כך למשל ביחס לזמני התפילה, העדיפו החסידים את התפילה הבאה מתוך הכנה ראויה ומתוך טהרת הלב על-פני התפילה בזמנה. אם ההכנות דרשו זמן רב, וזמן התפילה היה עובר, היו החסידים מתפללים מתוך כוונה, גם אחרי זמן התפילה. החשבון היה חשבון כולל, הקובע כי תפילה מתוך כוונה פועלת בעולמות העליונים יותר מאשר תפילה שאינה מכוונת כל צרכה, אף שנעשית בזמנה.
המגיד יודע כי המתנגדים עתידים לעשות שימוש בעובדה שר' לוי יצחק עובר על המנהג. הם עתידים לשים את האצבע על דרכם של החסידים להתעלם מן המנהג או מן ההלכה כשאין הדבר נראה להם בחשבון הכללי של עבודת ה'.
בנקודה זו יש להתעכב על הדוגמה המיוחדת שבסיפור שלנו: ר' לוי יצחק המתפלל בעיניים פקוחות. הסיבה לכך שהוא עובר על המנהג היא שהוא איננו רואה כלום. בעצם, ר' לוי יצחק איננו עובר על המנהג, שכן האיסור להתפלל בעיניים פקוחות הוא איסור על מי שרואה את מה שלפניו ועלול להפסיק את כוונתו בשל כך; אולם מי שעיניו פקוחות ואינו רואה מותר לו להתפלל בעיניים פקוחות.
הסיבה לכך שר' לוי יצחק אינו רואה דבר היא משום שהוא נמצא במצב רוחני כה גבוה, עד שכל המציאות הגסה והמגושמת כלל איננה תופסת לגביו מקום. הכלל החסידי הרואה בכל ההוויה את המציאות האלקית, הוא שממלא כעת את חדרי לבבו של ר' לוי יצחק, וממילא הוא איננו רואה כלום מלבד הנוכחות המלאה של האלוקות. המתנגדים יבוזו לאמירה הזו; לגביהם, מי שעיניו פקוחות רואה. דיבורים על עיניים פקוחות שאינן רואות דבר אינם מציאותיים וממילא אינם נכונים. המנהג קובע שאין להתפלל בעיניים פקוחות, ודי להם בכך.
נוצר כאן מצב מעניין ביותר, שבו החסידים משקפים את התפיסה הרוחנית, המופשטת של המציאות, אך יחד עם זאת גם את ההתעלמות מן המסגרות של המנהג. נראה כי מסגרות המציאות ומסגרות המנהג חד הן לגביהם: מסגרות. החסיד שרוי למעלה מן המסגרת, בעולם של חרות רוחנית. המתנגדים נתפסים כמי שנצמדים אל המציאות הריאלית, זו הנתפסת בחמשת החושים – ובכללם גם בעיניים הפקוחות, ובמקביל נצמדים הם גם אל מסגרות המנהג וההלכה.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
למה ללמוד גמרא?
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אנחנו קודש למענך
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
