ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
- מדורים
- ישיבת בית אל
- אזכרה לרצי"ה קוק זצ"ל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל
מעשים קטנים שבאים מתוך גדלות - הם מעשים עצומים
יש אנשים בעלי גדלות כמותית. אנשים חכמים עם ידע רב והספקים גדולים מאוד, אותם אפשר לחקות וכמוהם נשתדל לשקוד ולאסוף ידיעות. אולם, לחקות את מורנו ורבנו הרב צבי יהודה - לעשות את המעשים שהוא עשה - אי אפשר, אלא אם נהיה גדולים כמו שהוא היה. הייתה בו גדלות איכותית מיוחדת במינה, כל מעשה שהוא עשה היה בעל משמעות אחרת מאשר אם אדם אחר היה עושה את אותו מעשה בעצמו, ולכן גם הדברים הקטנים שעשה היו דברים גדולים ופועלים.
הרב קוק כותב 1 :
"גם הדבורים האחדים היוצאים לפעמים מפיות של קדושים, נותנים מזון בשפע רב יותר מהמון דרשות וספרים ארוכים בינונים".
ולפני כן:
"על כן האומה צריכה להעמיד חסידים גדולים, המיוחדים בגדלות הדעה, המבצרים את המעמד הרוחני של כללות האומה בקרבם פנימה. אז האומה תהיה מבוססת מבחינת כוחותיה הרוחניים, שיהיו בה גדולים בעלי גדלות מיוחדת שבמילים מעטות, בדיבורים אחדים, הם פועלים ונותנים מזון בשפע".
אדם גדול כזה היה הרב צבי יהודה. ההשפעה שלו הייתה בעוצמות ובעומקים כאלה, שמעשים קטנים נעשו דברים גדולים ועצומים.
שליטה בכל הכוחות
הגדלות שלו התבטאה גם בשליטה בכל הכוחות. שליטה על כוח הדיבור, שבו הכל היה שקול ומדוד, לא הייתה מילה מיותרת, לא הייתה מציאות של פליטת פה. השליטה לא הייתה רק במעשים ובדיבורים, אלא אפילו בתנועות. פעם הוא הסביר לי שצריך לדעת איך לעשות את תנועות הריקוד, איך צריך לכוון בכל תנועה.
כשהדיבור נשלט הוא מקבל עוצמה, ואז הוא פועל, משפיע וחודר, כי הוא לא שטחי וחיצוני, אלא הוא בא מעומקים פנימיים עצומים. וכמו שהדברים יוצאים מהלב, ומן הלב שבלב ומן הלב שבלב שבלב - מעומקים מאוד עמוקים, כך הם גם נכנסים אל הלב, ואל הלב שבלב, ואל הלב שבלב שבלב. לאותם עומקים עמוקים.
גדלות שמתפשטת לכל כוחות החיים
הרב צבי יהודה היה חוזר פעמים רבות על הגמרא:
"אמר ר' אלעזר מאי דכתיב מי בז ליום קטנות, מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנן לעתיד לבוא? קטנות שהייתה בהם, שלא האמינו בקב"ה" 2 .
יש בחינה של צדיקים שאינם מאמינים, ובדור הגאולה בחינה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בצדיקים שאינם מאמינים בגאולת ישראל. חשבתי שאפשר להבין את דברי חכמים הללו בהבנה נוספת. יש צדיקים שיש להם כוחות רוחניים ולימודיים, הם יודעים לתת שיעור מאוד מרשים, אבל בחיים הפרטיים בבית, בהנהגה הפרטית - אין להם את אותה גדלות. הכוחות שלהם אינם מתפשטים לכל האישיות ולכל פרטי פרטי ההנהגה. אצל הרב צבי יהודה היה אפשר לראות איך שכל כולו היה קדוש, האכילה הייתה קדושה וגם המעשים הקטנים שבבית, כל דבר קטן היה גדול. על כל דבר שאכל הוא היה חושב מה הערך הרוחני האלוקי שלו.
שאלו תלמידיו של ר' זירא במה האריך ימים?
"אמר ר' זירא מעולם לא הקפדתי בתוך ביתי לא הלכתי ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין, ולא הרהרתי בדברי תורה במקומות המטונפים".
יש אנשים שבחוץ הם צדיקים, אף פעם הם לא מתפרצים, אבל בתוך המשפחה הם לא מצליחים לשמור על עצמם. אדם ששקוע בעולמה של תורה, קורה לו שכאשר הוא נכנס למקומות לא נקיים הוא לא מצליח לעצור בעצמו. אבל כשאדם עוסק בתורה מתוך קדושה, הוא כל הזמן בקדושה, ולא שייך לחשוב מחשבות של קדושה במקומות לא מתאימים.
גם בפורים לא אהב הרב צבי יהודה את ההשתוללות, יש אנשים שמרגישים צורך להתפרק פעם בשנה, אבל הוא לא היה צריך את זה. הוא היה שמח ברצינות, כל האנשים בסביבה שלו רוקדים ומשתוללים, והוא היה שקוע בעולמו הרציני בקדושה מיוחדת, עומד עם שני תלמידים ומסביר את ערך הפורים, קדושת הפורים וסגולת ישראל המתגלית בפורים. הוא לא מוכן לעזוב רגע את האחריות על כל ההנהגה שלו. פעם הציע לו מישהו מהתלמידים לשתות כוס של יי"ש, והוא שתה והמשיך כרגיל, כאילו הכוס לא באה אל קרבו.
שקידת התורה
העוצמה הזו, הקדושה הזו, העומק הזה - הם שגרמו לכך שהוא העמיד תלמידים הרבה, תלמידים שדבקו בו וראו בו את מורם ורבם המובהק. תמיד היה חוזר ומחזק את ההדרכה של הקביעות והשקידה בישיבה, הוא חזר על כך שהגדלות של אביו לא הייתה בגלל הכשרונות המרובים שלו, אלא בגלל מסירות הנפש על שקידת התורה שלו. הרב שקד על התורה במסירות עד שנחלש בכוחותיו מרוב שקידה, וכך נעשה אצלו קניינה של התורה. תמיד הזכיר את הגמרא בסוף מסכת חגיגה, שתלמידי חכמים אין אש של גיהנום שולטת בהם, קל וחומר מסלמנדרא. הסלמנדרא היא חיה שנוצרת מאש שדולקת שבע שנים ברציפות, זוהי חיה של אש ולכן האש לא שולטת בה, ואומרת הגמרא שאם בה האש לא שולטת - קל וחומר בתלמידי חכמים שכל גופן אש, שנאמר "הלא כל דברי כאש נאום ה' ". תלמיד חכם הוא מי שיושב ושוקד בשקידה יוקדת במקום אחד קבוע במשך שבע שנים, ואז הוא נהיה תלמיד חכם שכל גופו אש, וכזה היה הרב צבי יהודה.
הוא היה גם אש, מלא עוצמות של גבורה, לא ירא משום דבר ומה שצריך לעשות הוא עושה ומה שצריך לומר הוא אומר, וגם מלא אהבה - אהבה לתלמידים, מתוך אהבת ה', אהבת התורה ואהבת העם. כל דבר הוא היה עושה מכל העומקים, כשהיה מבטא אהבה לתלמיד פלוני - הוא היה מבטא בכך קרבה לכלל ישראל, שהרי התלמיד הזה מייצג את הכלל, ומכאן נבעה העוצמה המיוחדת במינה של היחס שהוא העניק לכל תלמיד, כי כל אחד מישראל הוא חלק מהאומה הישראלית, חלק מכל הדורות, וחלק מהופעת הנשמה האלוקית. העוצמות האלה הופיעו בגודל כזה, שכאשר דיבר אל תלמיד הוא הרגיש איזה כוח עצום ואיזה לב כל כך גדול הרב משקיע בו.
הליכה נגד הזרם
מתוך הגדלות בזו באו ההדרכות לישיבה וההדרכות ולכלל ישראל, וגם עוצמת הביטחון ללכת נגד הזרם. לדעת לעשות את ההבחנה בין מדינה ובין ממשלה - המדינה היא קודש אבל חברי הממשלה הם שליחים, אם הם עושים שליחות של העם אז יש להם את כל היחס וכל הכבוד, אבל אם הם לא עושים את שליחותו של העם - של עם ה', העם של כל הדורות שממשיך את דבר ה' - אז "לתקוני שדרתיך ולא לעיוותי", ואז "אי עביד לא מהני", אין תוקף למעשה שנעשה נגד התורה, והריהו כאילו לא נעשה.
גם היחס למדינה התבטא ביחס אל הצד הכללי שבעניין. לפני מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים העתיקה, היינו רוקדים בליל יום העצמאות אל בית הנשיא, ומגיעים לשם בשתים בלילה. בכל הסביבה יש דממה, שוטר אחד עומד בכניסה, ואומר - אי אפשר עכשיו להיכנס, הנשיא ישן! חיכינו שם קצת ואז חזרנו לריקודים. בשנה הבאה שוב רקדנו לבית הנשיא, ואז שאלתי את הרב - הנשיא ישן, מה הטעם לרקוד אליו? הוא ענה 'אף על פי כן'. אחרי שנים הבנתי שהריקודים לבית הנשיא אינם אל האדם הפרטי, אולי אפילו דוקא טוב שהוא ישן - כי באים אל מוסד הנשיאות. פעם היינו רוקדים לרב הראשי, והרב הראשי היה בבית הכנסת ישורון, ובכל זאת אמר הרב - אל הבית. אנחנו לא רוקדים לבית הכנסת, לא לאיש ומנהיג מסויים, אלא למוסד הרבנות הראשית, לכלל של המדינה. איש פלוני יכול להיות שליח, ואם הוא לא עושה את שליחותו אז אין שום יחס אליו.
הכל עשה רבנו בעוצמה ובגדלות, והוא זכה להעמיד דור של תלמידי חכמים, דור של ממשיכי הגדולה המתפשטת מקרית שמונה ועד אילת, מהגולן ועד חבל קטיף, שימשיך ויהיה בנוי לאורך ימים ושנים בעזרת ה'. יהי הזיכרון שלנו אותו לאור של דרך, של דוגמא של דרך, ללכת בגדול ובעוצמה ולהמשיך את המהלך הרוחני של הגאולה עד לגאולתינו השלמה.
איך ללמוד גמרא?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.
תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה
הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?
מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.
לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.
דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.
דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.
לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
