ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
והנה, באחד הימים יצא הרבי לפתע מחדרו, התבונן על האדמה שסביבו ופניו נהרו. כשחזר, קרא הרבי לכל חסידיו לסעודה חגיגית בה יסביר להם את פשר הנהגתו החריגה.
כאשר התאספו כולם, פתח הרבי ואמר: דעו לכם, שבעת שגרנו בחוץ לארץ, בא אלי פעם שליח מארץ ישראל וסיפר לי בהתלהבות על מעלותיה הרבות של ארצנו הקדושה. כל כך התלהב אותו שליח, עד שאמר: "רבי הקדוש, מי שיש לו עיניים לראות, רואה שבארץ ישראל כל אבן היא יהלום".
באותה שעה התלהבתי והחלטתי לעלות לארץ.
והנה, כשהגעתי לכאן, נראו לי אבני הארץ כאבנים רגילות. בתחילה התאכזבתי מאד, וחשבתי שדברי השליח היו דברי שווא. אולם לאחר זמן הבנתי, שהבעיה היא בי, כי עדיין לא זכיתי להבין את מעלת הארץ. לפיכך, הסתגרתי בחדרי ועסקתי בקדושת הארץ. והיום, כשיצאתי החוצה זכיתי וראיתי שכל אבן היא יהלום.
יש אנשים שחושבים, שאת ההבדל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ, עליהם לראות בעיניים גשמיות. מחפשים הם שורה של הבדלים גשמיים בתחומים שונים בין הארץ לחו"ל – יופי, כלכלה, אופי חברתי ועוד. האמת היא, שיש צדק מסויים במחשבה זו, שהרי ארץ ישראל היא ארץ גשמית, ולפיכך טבעי לצפות שמעלותיה ייראו בעיניים גשמיות. (ואכן, ראינו במאמר האחרון ללך לך על פי בראשית רבה, שאברהם אבינו הבחין במעלות הארץ גם בעיניים גשמיות).
אולם, מחשבה זו היא רק 'חצי' נכונה. החצי הנכון הוא, שביכולתינו לראות את מעלת ארץ ישראל בעיניים גשמיות. אולם, כדי להגיע לכך עלינו לבנות בתוכינו גם את ה'חצי' המשלים - ה'חצי' הרוחני.
מעלתה של ארץ ישראל בכך שהיא ארץ קדושה. גשמיות ורוחניות נושקים בה זה בזה. מעלתה של הארץ שהיא ארץ רוחנית, ומתוך שהיא רוחנית גם הגשמיות בה קדושה (ולהיפך – מתוך שהגשמיות בה קדושה, גם הרוחניות ה מתרוממת). לפיכך, רק מי שמחובר למעלות הרוחניות של ארץ ישראל, יראה בה מעלות גשמיות.
ועוד דבר – יש אנשים שחושבים, שאם הם לא רואים את מעלות הארץ, לארץ יש בעיה. האמת היא הפוכה, כנראה הם לא ראויים למעלת הארץ, ולכן היא מסתירה את פניה מהם. (זה עומק העניין, שמי שלא מזדכך מבחינה רוחנית, הארץ 'מקיאה' אותו, חלילה).
למעלות אלו זכה רבי אברהם דב מאבריטש, שדבק בארצנו הקדושה מסירות נפש, והיה ממנהיגי העיר צפת בימים הקשים של רעידת האדמה הגדולה ומרידות ה'פלאחים' והדרוזים. איש המעלה היה, וזיכך עצמו עד שראה דרך מעלותיה הרוחניות של הארץ, שכל אבן גשמית היא יהלום.
בכך זכה הוא להד קול ממעלת יעקב אבינו בפרשתנו. בתחילה יוצא יעקב אבינו מארצנו הקדושה לחרן. כביכול, הוא שוכח ממעלת קדושת 'המקום' (מקום המקדש כמוקד לקדושת כל ארץ ישראל). בחרן, אומר הוא לעצמו, הכיצד לא התפללתי במקום שהתפללו אבותי (רש"י). כך שם הוא את ליבו להתבונן במעלת המקום.
כיוון שחיפש מעלות רוחניות אלה, מתגלים לו מלאכי אלוקים. במדרש כתוב, שאלו מלאכי ארץ ישראל העולים בסולם ונפרדים ממנו, ומלאכי חוץ לארץ היורדים ללוותו. מלאך פירושו – העניין הרוחני המלווה אותו. למעשה, יעקב רואה כאן את ההבדל הרוחני בין ארץ ישראל לחוץ לארץ. לפיכך הוא אומר בהקיצו משנתו – 'מה נורא המקום הזה, אין זה כי אם בית אלוקים...'. כאן הוא רואה את מעלת המקום על שאר המקומות.
מעלה זו מופיעה בצד הרוחני, אך באה לידי ביטוי עד לגשמיות ממש. האבנים שתחתיו מתאחדות לאבן אחת, ומבטאות בכך את אחדות ישראל. לפיכך, לוקח יעקב את אותה אבן גשמית והופך אותה למצבה ובית אלוקים.
ויהי רצון, שנזכה לראות מעלת הארץ הקדושה, ולראות שכל אבניה יהלומים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
