ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
חסידים מספרים כי אחד מן המשכילים, שהיה מלומד גדול, שמע על הצדיק מברדיטשוב. נסע לשם ובא אליו כדי להתווכח עמו, כמנהגו, ולערער את נימוקיו וראיותיו על אמונתו. כשנכנס לחדרו של הצדיק ראהו מהלך הנה והנה אחוז בשרעפיו וספר נתון בידו, ולא השגיח כלל באיש הבא. לבסוף עמד מלכת, הציץ בו כלאחר יד ואמר: "שמא אמת היא". המלומד אזר לשווא את תקיפותו אולם חש פיק ברכיים, כל-כך נורא היה הצדיק למראה, כל-כך נורא היה לשמוע את מאמרו.
והנה נפנה עתה הרבי אליו כולו ודיבר אליו בנחת: "בני, גדולי התורה שעמהם נתווכחת שיחתו עליך את דבריהם, ואילו אתה, לאחר שהלכת, צחקת עליהם. הם לא יכלו להראות לך כביכול על גבי השולחן את האל ואת מלכותו, וגם אני איני יכול לעשות את זאת. אבל, בני, הגע בנפשך, שמא אמת היא?" המשכיל אימץ את כוחו הפנימי להשיבו, אבל מלה נוראה זו, 'שמא', שצללה באזניו פעם אחר פעם, ביטלה את התנגדותו.
והנה נפנה עתה הרבי אליו כולו ודיבר אליו בנחת: "בני, גדולי התורה שעמהם נתווכחת שיחתו עליך את דבריהם, ואילו אתה, לאחר שהלכת, צחקת עליהם. הם לא יכלו להראות לך כביכול על גבי השולחן את האל ואת מלכותו, וגם אני איני יכול לעשות את זאת. אבל, בני, הגע בנפשך, שמא אמת היא?" המשכיל אימץ את כוחו הפנימי להשיבו, אבל מלה נוראה זו, 'שמא', שצללה באזניו פעם אחר פעם, ביטלה את התנגדותו.
שני אנשים בסיפור שלנו. שתי דמויות, שתי תבניות נפש. המלומד נפגש עם ר' לוי יצחק. ראשית נתעכב על הדרך שבה מציג הסיפור שלנו את דמותו של המשכיל: המשכיל הוא מלומד גדול. הוא נוהג להתווכח עם גדולי עולם בנושאי אמונה. שיטת הוויכוח שלו מבוססת על הגישה האינטלקטואלית. מלומד זה, שהחכמה והשכל הם משענתו, נאזר בתקיפות כשהוא עומד בוויכוח. חש הוא שהצדק המוחלט, המוכח והמבוסס, נמצא במחיצתו, ומשום כך הוא מתיר לעצמו להפגין תקיפות ונחישות במשאו ומתנו עם הרבנים שעמם הוא מתווכח.
לעומת דמות זו ניצבת דמותו של הצדיק מברדיטשוב. כפי שידוע לנו מכתביו ומאמרותיו של ר' לוי יצחק, אמונתו הושתתה על התמימות והפשטות. נוהג היה הצדיק מברדיטשוב לנהל שיחות עם קונו כדרך שהאדם מנהל עם זולתו. דיבור שכל כולו הכרת הנוכחות של רבונו של עולם העומד בכל עת לפניו בבחינת, "שויתי ה' לנגדי תמיד". אמונתו של ר' לוי יצחק אינה זקוקה לראיות. הוא נמצא בקשר מתמיד עם בורא עולם, ומתוך כך באה אמונתו. את בוראו מוצא ר' לוי יצחק בתוך עצמו.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
47 - אמת מארץ תצמח
48 - שמא אמת היא
49 - שהטוב יהיה גם מתוק
טען עוד
כך גם עולה מתוך התיאור החיצוני של התנהגותו של ר' לוי יצחק: כשנכנס אליו המשכיל הוא תפוס בשרעפיו וספר נתון בידיו, עד כדי כך שאינו חש כלל באיש שנכנס לחדרו. ר' לוי יצחק שרוי במצב רוחני גבוה, במצב של דבקות. מראהו של ר' לוי יצחק משרה אווירה של כבוד ופחד. דבריו הבלתי מובנים מוסיפים נופך להרגשת הבלבול הכללית של המשכיל; עוד בטרם פותח המשכיל את פיו להרצות את טענותיו כבר משיב לו ר' לוי יצחק את תשובתו: "שמא אמת היא". ר' לוי יצחק שרוי במקום שהוא למעלה מן השכל, בעוד המשכיל בא לערוך עמו טענות שכל כולן שכל.
ניתוח מפורט של דברי ר' לוי יצחק מגלה כי הוא מתייחס בכמה נקודות לטענותיו של המשכיל, אף על פי שעדיין לא נטענו. ראשית, שיטת הוויכוח של המשכיל היא לערער את ודאיות האמונה אצל המתווכחים אתו. ר' לוי יצחק אינו עומד להתווכח עמו על הציר הזה; אין לו, לדבריו, היכולת להשיב על טענותיו ההגיוניות של המשכיל ולתת לו ראיה ברורה כי אכן יש מנהיג לעולם.
ר' לוי יצחק אינו בא אל האלוקים מכוח ההוכחה השכלית. הוא בא מכוח המפגש האישי, מתוך ההתוודעות אל האלוקים, מתוך האישיות הפנימית של האדם, מתוך הקרבה הנפשית של "ואני קרבת אלקים לי טוב". ר' לוי יצחק משנה את כללי המשחק; הוא איננו מתכונן כלל להיכנס לוויכוח שאינו תואם את הלך השקפתו על האמונה.
הטענה המשמעותית שטוען ר' לוי יצחק כלפי המשכיל היא "שמא אמת היא". המשכיל נוהג לערער את ודאות האמונה בטיעונים מטיעונים שונים, ומביא את המתווכחים עמו למצב שיהרהרו שמא אין זו אמת, וממילא שמא אין זו אמונה. הוא איננו נדרש להוכיח את הכפירה, די לו בהרס האמונה, די לו בספקות המכרסמים בלבו של המאמין. בכך עשה הוא כבר את שלו.
מאותה נקודה של ספק תוקף אותו ר' לוי יצחק: "שמא אמת היא". אל מול הספק האומר שמא אין זו אמת, מציב ר' לוי יצחק את האפשרות שמא אמת היא. אפשרות זו באה מתוך עומק הנפש. בעצם עלייתה כאפשרות, כצד בספק, היא כבר מצביעה על כך שהאמונה קיימת בנפש האנושית. אל מול הכפירה מתייצבת אפשרות נוספת: האמונה.
המשכיל לא טרח מעולם לתת לעצמו דין וחשבון על האפשרות הזו. עסוק היה בקעקוע אמונתם של אחרים, אולם מעולם לא העלה על דעתו כי הספק הזה, הצד השני הקיים בכל ספק שקול, עלול להיות כה משמעותי וכה מכרסם גם עבורו. שהאינטלקט אולי מעלה שאלות שמא אין זו אמת, אולם הקול הפנימי שבאדם, הקול האמוני האינטואיטיבי, מעלה את האפשרות שמא אמת היא, וה'שמא' הזה הוא שמכה במשכיל ואינו נותן לו מנוח.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מהי המלכות שיש בכתר התורה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
האם מותר לפנות למקובלים?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
