^ 1 בעל הטורים כותב, שלכן נכתב א' זעירא, מפני שמשה לא רצה לכתוב את הא' מפני ענותנותו, והקב"ה אמר לו לכתוב וכתב בא' זעירא.
^ 2 בעל הטורים כותב, שלכן נאמר "ויקרא אל משה" בלא להזכיר את שם ה' הקורא, מפני ענותנותו של הקב"ה שקורא אל משה כשווה בין שווים.
^ 3 במדבר רבה (וילנא) פרשה יד כ "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה בישראל לא קם אבל באומות העולם קם".
משמע שדרגת נבואתו של בלעם הייתה כשל משה.
^ 4 מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בלק סימן יב "'וישם ה' דבר בפי בלעם' - שעקם את פיו ופקמו כאדם שקובע מסמר בלוח, רבי אליעזר אומר: מלאך היה מדבר, ורבי יהושע אומר: הקב"ה". כלומר הדבור לא היה דבור של בלעם אלא דבור של הקב"ה דרך פיו, או ע"י מסמר או ע"י מלאך, או ששכינה מדברת מתוך גרונו, הצד השווה ביניהם שלא היה קשר בין הנבואה למדרגת בלעם.
^ 5 והנה כאשר יש אירועים קשים המתרחשים בארץ, שנפעים בהם דוקא הצדיקים, מתעוררים שאלות קשות "היכן הוא אבא" אבינו שבשמים, ואנו מאמינים שגם במציאות הקשה הזאת אנו נישאים "על כתפיו" של הקב"ה, ורחמיו על כל מעשיו.
^ 6 לפי הרמב"ם מחיית עמלק קודמת לבנין בית המקדש, ולפי הנ"ל מפני שהוא מפריע לגילוי ה' בעולם כפי שיהיה בבית המקדש.
^ 7 עיין במדרש (שמות רבה פרשה ג, ו) "ויאמר אלקים אל משה, אמר רבי אבא בר ממל אמר ליה הקב"ה למשה שמי אתה מבקש לידע, לפי מעשי אני נקרא פעמים שאני נקרא באל שדי, בצבאות, באלקים, בה', כשאני דן את הבריות אני נקרא אלקים, וכשאני עושה מלחמה ברשעים אני נקרא צבאות, וכשאני תולה על חטאיו של אדם אני נקרא אל שדי, וכשאני מרחם על עולמי אני נקרא ה', שאין ה' אלא מדת רחמים שנאמר (שמות לד) ה' ה' אל רחום וחנון, הוי אהיה אשר אהיה אני נקרא לפי מעשי".
^ 8 עיין בגמ' (מגילה דף טו עמוד ב, ובעוד מקומות שנזכר המלך ונדרש בגמ' ובמדרשים) "בלילה ההוא נדדה שנת המלך, אמר רבי תנחום: נדדה שנת מלכו של עולם".
^ 9 עיין בשו"ת חוות יאיר" סימן ס"א שמדבר על כך שהחלטה ע"י גורל היא החלטה אלוקית. וז"ל: "כי ראינו מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים שסמכו על הגורל באשר נעשה בלי מחשבות אדם ופעולת אנוש מצד התחכמות אך בגורל תחלק הארץ וכן סמכו על הגורל במיתת עכן ויונתן לולי שפדאוהו העם לא מצד הודאתו ונאמר בחיק יוטל הגורל ומה' כל משפטו ואפילו בא"ה היה מקובל זה כמו גבי יונה והמן הרשע לפשטי' דקרא, מפני שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן ידבק בו השגחה עליונה".