ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב משה שפירא זצ"ל
קורה שדווקא איש סגור בד' אמותיו, מצודתו פרושה על פני תבל ומלואה והעדויות על פועלו מתגלות רק עם פטירתו.
מו"ר זצ"ל, שזכיתי לקרבתו קרוב ליובל שנים, היה מסתמא גאון הדור בשילוב כל מקצועות התורה, בהיקף ובעמקות, במעטפת השכלה רחבה והתמצאות מרשימה בתרבות, פילוסופיה וספרות. מכיוון שניחן בכריזמה וחן יוצאי דופן, שפה רהוטה, שנינות ופיקחות נדירים - הפך לשגריר יחידאי של מלכות התורה. הוא הקסים הן את יושבי בית המדרש מכל החוגים והן רחוקים שהיהדות לא דיברה אליהם. אצלו מצאו "אוויר פסגות" - התייחסות אינטלקטואלית לבעיות שהרחוב, גם האקדמי והמשכיל, הציב בפניהם.
מצד אחד כמעט ולא נודע בחוץ; הסתגר בד' אמות של הלכה, ביישן ונסתר היה. אך בתוך אותן ד' אמות, ניצח על מפעלים עצומים של הפצת תורה בסגנון שלא היה לו אח ורע בדור. הוא משך בחוטים גלויים וסמויים ויצר רנסנס של תורה. אומרים שכיום יש יותר לומדי תורה מאשר אי פעם. אבל ההמוניות מכרסמת באיכויות שאפיינו דורות דעה מלפנים. הצימאון לתורה מתוך אמונה והבנה שהיא "מדריך היצרן למשתמש", ה' יתברך הרי "הסתכל בתורה וברא העולם" – נשחק מאוד אף ברוב בתי המדרש.
רק דמויות הוד טהרניות, שהשכילו לשדר את עליונות התורה כשליטה על כל החוכמות ומכוונת את כל הוויית הקיום יכלו לתקן קלקלות אלו.
הרב שפירא זצ"ל נסתלק דווקא בעשרה בטבת, יום המצור על ירושלים. הוא תמיד דיבר על המצור שסימל גם את צמצום המוחין, שמאז לא נותר כביכול לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד. גם כשבית שני נבנה, הצמצום שבמצור הרוח נותר בעינו עד הגאולה השלמה. רק אז יתקיים חזון הרמב"ם במילות הסיום של המשנה תורה: "מלאה הארץ דעה את ה'". רבנו ראה את ייעודו לקרב במידת מה את הקץ. הסתלקותו בתאריך המצור החזירה, להוותינו, את עולמנו אחורה.
ועדיין ד' האמות שנותרו יש בהן בשורה; הניתוק מההמון מאפשר פריחת הוויות אביי ורבא. שם, החכם העדיף מהנביא משמר את תפארת גילוי השכינה ששרתה בזמנו במקדש. בטריטוריה טהורה זו מתקיים ממד האינסופיות האלוקית שבתורה.
מתפיסה זו נבעה נסתרות רבנו וזה גם סוד הימנעותו מלכתוב את שיעוריו, שכן מעלת התורה שבעל פה לעומת זו שבכתב היא באינסופיות שבה. ואמנם כל שיעור הותיר שלוש נקודות שתבעו-דרשו להמשיך ולהגות, גירו את החשיבה והעמיקו את העיון האינסופי.
פתוח לכל החוגים
הרב זצ"ל היה אדם אינטנסיבי, טהרן, סלד מזיוף, פרסום ושטחיות. אף שזרק מרה בתלמידיו, שמהם תבע הצטיינות – היה מאיר פנים ומקרין מנועם הדרו ויופיו, לרחוקים.
בזכות נתונים אלו הצליח לקרב אדם כגדעון סער, שר החינוך לשעבר; את הפילוסוף הצרפתי בנו לוי, יד ימינו של ז'אן פול סרטר, ומראשי מרד הסטודנטים שאיימו להפיל את דה גול וזעזעו את אמות הסיפים של העולם המערבי. אדם פחות ממנו בתורה ובחוכמה, אף השולט בחוכמת הנסתר כמוהו, לא יכול היה לפצח שריון של אנשים ברמה כזו. ואכן המונים, מאניני הטעם, מבקשי דעת לא רק בישראל אלא אף ברוסיה, צרפת (שם פעל עם הרב הראשי סיטרוק), אנגליה, אמריקה – צבאו על פתחו.
למרות שהיה בוגר עולם הישיבות הקלאסי, תלמיד מובהק של הגרי"ז סולובייצ'יק, הרב דסלר ולאחרונה של הרב הוטנר – היה פתוח לכל החוגים. חיבב במיוחד בני תורה מבקשי אמת "סרוגים". בהשראתו ובהנהגתו נוסד מכון 'זיו התורה', שהיה ונשאר בית המדרש היחיד המאחד ממיטב הלמדנים ה"שחורים" עם ה"סרוגים" בלימודי עיון, ללמוד וללמד סוגיות ישיבתיות כדי לשדרג את רמת הוראת הגמרא וחיבובה בישיבות התיכוניות.
הוא כאב מאוד פילוגים. בכה על ההתנתקות, לא רק ברמה הלאומית אלא גם כטרגדיה אישית של המפונים. תבע ב'צוק איתן' הגברת התמדה ועמל התורה. הוא הסביר שלא מדובר במצוות תלמוד תורה גרידא אלא גם במצוות מלחמה. כשם שהחייל אינו עולה על יצועו בקרב, כך לומדי התורה אמורים להתגייס ליחידות הקרביות הרוחניות באותה שעה.
רוחב הדעת העצומה הפכה אותו לפליטת בית סופריהם; לשגריר התורה במיטבה ובטהרתה; משול היה לחז"ל שהופיעו בגאון ובעוז בחצרות מלכים וחכמים והוכיחו את עליונות התורה. בזה המשיך שרשרת של ענקים כרמב"ן, המהר"ל מדורות הראשונים – ואחרונים כרב קוק, הרב הרצוג (ואף בנו ד"ר יעקב הרצוג שניצח בפולמוס את טוינבי ההיסטוריון הקנדי האנטשימי) והגרי"ד סולובייצ'יק. ספק אם מצוי כיום גדול תורה מהשורה הראשונה, איש אשכולות בעל חוכמה וקדושה, המסוגל להנגיש בשפת התרבות העולמית את עמדת היהדות. הוא היה מהאחרונים לייצג כשגריר נאמן את אמיתותינו הן כלפי חוץ והן בבית המדרש.
חבל על דאבדין ולא משתכחין.
הכותב הוא רב שכונות רמת שרת ורמת דניה וראש מכון 'זיו התורה' בירושלים
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
