ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב שלמה גורן
הרב גורן ומסייעיו הצליחו לפתוח את קברי הל"ה, הכניסו אותם לארונות וסידרו אותם. הרב השתדל לסדר את עצמות הנפטרים כך שיהיו במקומן. ואז, כאשר הרימו את הארונות והניחו אותם על המשאית, הכול התהפך והעצמות הפכו לגל אחד. דבר זה העציב והדאיג את הרב גורן מבחינה מצפונית. לפני כן היה לו ויכוח עם 'המועצה להנצחת החייל' אם צריך להעביר את הגופות או שעדיף להשאירן במקומן עד שיגיעו ימי שלום. אולם הורי החללים ביקשו מאוד להעביר את יקיריהם לקבורה בבית קברות צבאי מסודר, שם יוכלו לפקדם.
הסיטואציה הייתה קשה עבור הרב. נקיפות מצפון העיקו עליו והוא שאל את עצמו אם עשה כמיטב יכולתו לנהוג כבוד בגופות.
הוא חזר דרך מבואות ביתר על הקומנדקר שאיתו הגיע. בדרך החל לבכות מפני שחשב בלבו שמא פגע בתחיית המתים של החללים בכך שהתעסק ובלבל את עצמותיהם. חשב: אולי עשיתי דבר המנוגד להלכה ולאמונה בכך שבמקום לתת להם לנוח על משכבם בשלום הוצאתים מקבריהם והתעסקתי עם עצמותיהם? הדבר העיק עליו מאוד.
הרב גורן הקפיד ללמוד שבעה דפי גמרא בכל יום כדי שיוכל לסיים את הש"ס מדי שנה. בכל מקום שבו היה - בדרכים ובשטח - תמיד לקח עמו את הגמרא ולמד שבעה דפים ביום.
באותו יום למד מסכת שקלים, המשותפת לבבלי ולירושלמי. כשהיה בקומנדקר למד על הסדר וקרא את המשנה הבאה: "כל הכלים הנמצאין בירושלים דרך ירידה לבית הטבילה טמאין, ודרך עלייה טהורין". דהיינו, כל הכלים שנמצאים בירושלים בדרך הירידה למקווה - טמאים מפני שעוד לא נטבלו, ואלו שנמצאים בדרך העלייה מהמקווה טהורים, שכבר הוטבלו.
ומובאת שם דעה שאומרת שכל הכלים טהורים, גם אלו שנמצאו בירידה למקווה, חוץ מהסל והמגרפה והמריצה המיוחדים לקברות, שיש להם חזקת טומאה, וכל זמן שאין אנו יודעים שהטבילו אותם, יש להם חזקה שהם טמאים.
התלמוד הירושלמי מסביר שם את דברי ר' יוסי, שבמילים "חוץ מהסל והמגרפה והמריצה", הכוונה למריצה שמריצה את האבן בבית הקברות.
הרמב"ם מפרש במקום את דברי המשנה הזו: "מגרפה הוא כלי שמקבצים בו עצמות המתים, ומריצה הוא כלי שהיו מכתתין ומרצצין בו העצמות כדי שייכנסו בסל, להוליך אותם ממקום למקום כדי לקבור אותם". השם מריצה נובע מן הפסוק "ותרץ את גלגלתו".
הרב למד מפירוש הרמב"ם שכאשר מעבירים עצמות ממקום למקום הכניסו אותן לתוך סל, ומכיוון שהן היו גדולות מדי, הייתה המריצה מרוצצת ושוברת את העצמות. כך היה אפשר להעבירן מבית קבורה אחד לשני וממקום למקום כדי לקוברן.
הוא נוכח לדעת שכך היו נוהגים מאז ומעולם, כבר בתקופת התלמוד הראשונה ואף בתקופת הבית השני, היו מעבירים עצמות מבית קברות אחד לאחר. אנו לומדים מהתלמוד הירושלמי שכל הקבורות היו כפולות: ראשית היו קוברים את המתים בבית קברות אחד, שם היו קבורים בקבורה זמנית. אחרי כן היו אוספים את העצמות בארונות של עצי ארז וקוברים אותן בכוכים בקברות משפחה.
מפירוש הרמב"ם למד הרב גורן שאין בכך ערבוב עצמות, ושאין בכך כדי למנוע חלילה סיכוי לתחיית המתים. הרב גורן ידע שעצמות החללים לא נפגעו ונותרו שלמות, ורק עקב טלטלות הארון הן זזו והתפרקו מהמבנה שלהן בתוך הארון. מהרמב"ם משמע אף שהיו שוברים לכתחילה את העצמות, ולא חששו שמא זה מהווה ביזיון המת או פגיעה בתחיית המתים.
עיניי הרב גורן זלגו דמעות של אושר.
כאשר למד את המשנה הזו בדיוק בירידתו מהכביש ממבואות ביתר לשפלה, תוך כדי העיסוק בעצמות החיילים וההרהורים הפנימיים שלו, זה היה בשבילו סימן מן השמיים שמעשיו רצויים והם לפי התורה. הוא קיבל חיזוק ועוצמה לפעול במבצע ליקוט העצמות ביתר שאת וביתר עוז.
לאחר שסיים הרב את מבצעו הממושך והמסובך והביא חללים רבים למנוחת עולמים בירושלים, אמר בלוויה הממלכתית הגדולה שנערכה עם רוב שרי הממשלה, וכל המטה הכללי: "אחינו הקדושים גיבורי ישראל, אדירי הרוח, שמסרתם נפשכם על קדושת השם ועל תקומת ישראל... ליקטנו את עצמותיכם הקדושות משדות הקטל ומגיא ההריגה, משער הגיא ועד פתחי ירושלים, והבאנו אתכם אל אדמת עיר הקודש ששחררתם, בה תבואו אל מנוחתכם ביום הזה בי"א באדר, הוא יום הגבורה בישראל. בצל ההר הנשקף על פני בירת הנצח, תהא נפשכם צרורה בצרור החיים את ה' אלוקיכם, ויחד עם אחיכם במלחמה ובגבורה שנפלו גם הם למען יחיה ישראל ולמען יכונן ציון".
על פי הספר 'הרב שלמה גורן - בעוז ובתעצומות, אוטוביוגרפיה' בעריכת אבי רט (ידיעות ספרים)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
