ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- משעבוד לגאולה
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
חסידים מספרים כי בערב חג הפסח נתאספו בבית הרבי מגור בעל 'חידושי הרי"מ' המון אנשים. פתאום נשמע קולו ברמה: תדעו כי אינני איזה רבי מאן דהו. ממון איני חפץ, לכבוד איני מתכוון, ורק זה חפצי, שבשנים המעטות האלה שאהיה עוד כאן אוכל להטות לבות בני ישראל לשמים. מי שאין זה רצונו, הריני מבקש ממנו שלא יבוא עוד אלי. אלה שבאים אלי בשביל פרנסה או בנים או רפואה, מוטב שייסעו אל אחרים. אבל מי שמרגיש כי חסר לו דבר מה בעבודת השם, ודאגת הפרנסה או מחלה או כדומה מעכבים בידו, איש זה יכול להיוושע אצלי בשניהם יחד.
דבריו של הרבי מגור משקפים שיטה בגישתם של האדמו"רים לצרכיהם הגשמיים של החסידים, שיטה שלא בהכרח היתה מקובלת על כל הזרמים בחסידות. האדמו"רים הראשונים עסקו רעיונית בצורך של הרבי להתפלל עבור צרכיהם הגשמיים של חסידיו.
הרבי מגור אומר שמי שבא אליו כדי להיעזר בפרנסה, בבנים או ברפואה, מוטב לו שייסע אל אחרים. שלושה תחומים אלו מקבילים למה שמקובל לכנות בתורת החסידות "בני, חיי ומזוני": בני - בנים, כלומר להיפקד בזרע של קיימא; חיי - חיים, כלומר רפואה; ומזוני - פרנסה. שלושת התחומים הללו מוזכרים רבות בספריהם של ראשוני החסידות כתחומים שעל הרבי לעזור בהם לחסידיו. כיוון שהצדיק הוא העומד בין השמים והארץ, עליו להשתדל ולהתפלל עבור כל אלו הקשורים אליו, כדי לפעול את הורדת השפע בשלושת התחומים האלו.
זאת ועוד, הרבי איננו יכול לטעון שאין זה מעניינו להתעסק בנושאים חומריים כל-כך, נושאים העלולים להוציא אותו מנקודת הכובד הרוחנית שבה הוא שרוי. על הרבי להוריד את עצמו אל חסידיו, להיכנס אל בעיותיהם החומריות ולהשתדל בתפילה בעבורם.
העובדה שיש גישה בחסידות החולקת על גישתו של חידושי הרי"מ כפי שהיא מוצגת בסיפור, עולה גם מתוך דברי החידושי הרי"מ עצמו; הוא אומר לחסידיו כי מי שבא אליו כדי להיעזר בו בשלושה תחומים אלו, מוטב שילך לאחרים - משמע שיש אחרים המוכנים לעסוק בצרותיהם החומריות של חסידיהם.
אך שיטתו של הרבי מגור היא אחרת. הוא איננו מוכן להתעסק בבני חיי ומזוני כערך בפני עצמו, כבעיות שיש להתעסק בהן משום שהחסידים צריכים להם. הוא מוכן להתעסק בתחומים אלו כהכשר לקראת העבודה האמיתית שעל האדם לעשות.
החסידות המוקדמת דיברה על הצורך לעסוק בענייני החומר של החסידים, מתוך הערך של מציאת היסודות הרוחניים גם בעניינים החומריים, מתוך מחשבה כי העולם החומרי משווע לתיקונו, ועל הצדיק להרכין את עצמו אליו. החסידות המאוחרת, זו של חידושי הרי"מ, מדברת על הצורך של הצדיק לעסוק בפתרון בעיותיהם החומריות של חסידיו מתוך מגמה לפלס את דרכם לקראת חיים רוחניים אמיתיים.
עולם החומר נתפס כאן כמעכב בעד התפתחותו הרוחנית של החסיד, ואילו הצדיק בא על מנת לפתור את הבעיה הצדדית הזו ולאפשר לחסיד להתמסר כולו לחיי רוח. אצל הרבי מגור יוכל להיוושע מי שרוצה להתקדם ברוח, אלא שאינו יכול בשל טרדות החומר. איש שכזה יוכל להיוושע אצלו בשני התחומים גם יחד.
כאן תופס הרבי מקום אחר מאשר בגישות אחרות: כמחנך וכמורה דרך רוחני. החסיד אמור לקבל את עזרתו וסיועו של הרבי בתחומים הרוחניים של חייו, ואם העולם החומרי מעכב בעדו ייכנס הרבי ויסייע בידו להתגבר על ההפרעה הזו.
כאן באה נקודה מעניינת ביותר בסיפור; העובדה שדברים אלו נאמרים דווקא בערב חג הפסח, כשחסידים רבים כל-כך באים אל הרבי לקראת החג. חג הפסח הוא חג החירות. זהו החג שבו הגענו כולנו לחירות רוחנית, יחד עם של חירות גופנית. ישנה נטיה להתייחס בעיקר לפן הגשמי של גאולת ישראל בחג הפסח - ההגדה עמוסה בהתייחסויות לחירות הגשמית.
הערכים שהוזכרו לעיל, בני חיי ומזוני, חוזרים בסיפור ההגדה פעמים רבות. כאן קוראים אנו על הדאגה להמשכיות ולילודה בצלה של גזרת "כל הבן הילוד", כאן קוראים אנו על ההתבוססות בדם, וכאן קוראים אנו על לחם העוני. העיסוק בעניינים החומריים הללו עלול להסיט את המבט מהמוקד של חג הפסח - החירות הרוחנית.
כאן עומד הרבי מגור ומכריז כי מי שבא אליו בצרכים גשמיים בלבד, מוטב לו שייסע לאחרים. גאולת הפסח איננה עוסקת בגאולה גשמית בלבד. גאולת הפסח יכולה לשמש כמנוף לחירות רוחנית גדולה. גם כאן סילוק המפריעים החומריים מדרכו של עם ישראל הכשיר את הדרך לקראת ההתפתחות הרוחנית הקשורה בחג הפסח. כך נושענו בשניהם גם יחד, גאולת הגוף וגאולת הרוח.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה המשמעות הנחת תפילין?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה מברכים על מנה אחרונה?
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
נס חנוכה בעולם שכלי ?
איך עושים קידוש?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
