ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
במבט חיצוני הוא דומה מאד לחג של... גויים..
ומספרים על רבי יהונתן אייבשיץ, שפעם שאל אותו גוי אחד – ישנו הבדל מפורסם בין יהודים לגויים. אצל הגויים הלילה הולך אחר היום שלפניו, ואילו בעם ישראל היום מתחיל כבר מהלילה שלפניו, ככתוב- "ויהי ערב ויהי בוקר". אם כך – מפני מה פורים שונה מכל החגים בכך, שממשיכים לחוג ולשמוח בסעודת פורים לתוך הלילה שאחריו?
ענה לו רבי יהונתן – גם אצלכם בליל חג המולד חוגגים את החג, ובכך דומים אתם ליהודים, שהיום מתחיל בלילה שלפניו. והסיבה לכך, שפורים הוא חג שנוצר בזכות גוי (המן), והחג שלכם נוצר בגלל יהודי (אותו האיש)...
זהו כמובן חידוד, שהרי הטעם ההלכתי להמשיך את סעודת פורים ללילה שאחריו, הוא שיש מצווה לשמוח גם בשושן פורים. "מצווה בשמחה בשני הימים". ובכל זאת, חידוד זה רומז לכך שפורים 'מתחפש' כחג גויי.
כך מוצאים אנו ברמ"א את מנהג התחפושות, הדומה למנהגי הגויים. כך מוצאים אנו כבר בגמרא את חיוב השכרות, "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע", שבכל השנה היא נוהג שאינו ראוי לבן ישראל. כך מוצאים אנו את הצחוק של חודש אדר, הרמוז כבר בספר יצירה, שבכל השנה רווח רק יותר בהוללותם של אומות העולם, ואילו אצל ישראל צוחקים רק מעבודה זרה. אפילו שם החג – 'פורים', נלקח ממעשיו של המן המכונים במילה הלועזית – 'פור', וגם שמות גיבורינו – מרדכי ואסתר לקוחים ככל הנראה משמות לועזיים. (השם העברי של אסתר הוא – 'הדסה').
אכן, עניינו וחידושו של פורים ביכולת להעלות נקודות רוחניות מהמקומות העמוקים והרחוקים ביותר. השיכור מגלה דווקא בעומק הגוף והאלכוהול את נשמתו הטהורה והזכה, שהרי 'נכנס יין יצא סוד'. המתחפש, מבטא בתחפושתו עומקים עלומים, שבכל השנה אינם באים לידי ביטוי, וכן הלאה. זהו ה"ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם", השליטה הרוחנית היהודית בדרכי הגויות השנואה.
בעניין זה כבר דרשו רבים, אולם דומה שראוי להקדים לו הקדמה חשובה נוספת. בערבו של פורים, צמים אנו את תענית אסתר. בכך מקדימים אנו הינזרות מעולם החומר לצלילה למעמקי הגוף ודליית פנינים רוחניים ממנו.
כך נהגו בני דורם של מרדכי ואסתר, בצומם בזמן מלחמת יג' אדר באויבי היהודים, לפני חג הניצחון ב- יד' אדר. כך נהגו מרדכי ואסתר בהקדימם צום שלושה ימים, ליציאת אסתר למשתה ההוללות של אחשוורוש, ונקיטתה בתחבולות מלכות הגויים.
וכך גם סידרה ההשגחה האלוקית את תולדות עם ישראל. לפנים, עת שקע עם ישראל בשיא חשכת הגלות, קמו לישראל חסידים ופרושי עליון. אותם חסידים דגלו בהינזרות מעולם החומר, מנהגי פרישות, צומות וסיגופים. אחד הבולטים, יש אומרים – מנהיגם של אותם חסידים קדמונים, היה – רבי יהודה החסיד בעל ספר חסידים (שיום ההילולא שלו בשבת זכור, שי"א שחלה בשנת הסתלקותו ביג' אדר).
חסידים קדמונים אלו, שחלק ממנהגי סיגופיהם השתלשלו גם למקובלים הבאים אחריהם, דגלו כאמור בצומות וסיגופים. אך, כעבור דורות, קמה חסידות הבעל שם טוב הקדוש וממשיכיו ושמה דגש על דרכי התקדשות, הבאות מתוך העלאת הגוף ולא מתוך שבירתו. דרך זו התפשטה בתפוצות ישראל, וודאי מתאימה היא מאד לדור השיבה לארצנו הקדושה, הארץ בה גם האדמה ועולם החומר קדושים הם.
אפשר לחשוב, ששני דרכי החסידות הללו סותרים זה את זה. אולם אפשר להבין, שיש כאן נדבך על גבי נדבך. אם ניגש אל הגוף מוקדם מידי, יש סכנה שנשקע בו בצורה בהמית. השאיפה היא לרומם את הגוף לפסגות רוחניות, ולכן עלינו להקדים ולהינזר מהגוף לתקופה מסויימת, להתרומם לרוחניות, ורק אחר כך בכוחינו לגשת אל הגוף ולהעלותו.
לכן, לאחר שזכה ישראל והיו בקרבו קדושי עליון כרבי יהודה החסיד וממשיכיו, שהרבו בסיגופים וצומות, יכולנו לגשת ולהעלות את הגוף ללא מורא. וכך בפורים, מקדימים אנו וצמים בתענית אסתר, ומכוח תענית זו ביכולתינו בפורים - לצחוק, להתחפש, ולהשתכר עד דלא ידע.
ועכשיו שצמנו, אולי אפילו את המן אנו יכולים להפוך למרדכי? ומי ברוך?
לחיים!
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
אנחנו קודש למענך
איך ללמוד אמונה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
איך עושים קידוש?
האם מותר לפנות למקובלים?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
