ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- החודש
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
חיים, אבי הכלה, עצם את עיניו, והשעין את ראשו לאחור. גל של געגוע הציף את ליבו. ימי נעוריו בישיבה צפו ועלו מול עיניו. מחשבה מטרידה ניקרה במוחו: בימי צעירותי הייתי מלא להט בעבודת ה', וכעת השגרה שחקה אותי. מה עושים? איך חוזרים ומפיחים להט מחודש לעבודת הבורא?
השבת נקרא בתורה את הציווי – "החודש הזה לכם, ראש חודשים הוא, ראשון הוא לכם לחודשי השנה". מצווה זו, הפותחת את מערכת המצוות בהם הצטווה עם ישראל כעם, היא מצווה שכל כולה מבטאת התחדשות. (יש לציין, שקדמו למצווה זו, מצוות כ'פרו ורבו' ועוד. אך המצוות מכוונות לעם ישראל, וזו המצווה הראשונה שנצטווינו כעם. לפיכך – רש"י הראשון והמפורסם על התורה מקשה, שהתורה הייתה צריכה להתחיל מ'החודש הזה לכם' ולא מ'בראשית ברא', כי אם עיקר התורה אלו המצוות, הרי ש'החודש הזה לכם' אמור להיות הפסוק הראשון בתורה).רק המילה 'חודש' – 'חידוש' חוזרת בפסוק 3 פעמים.
אולם, בפועל, דומה שהמערכת הקבועה של המצוות וצו ההתחדשות סותרים זה את זה. טבעו של האדם, ששגרת החיים מעמעמת בו את הלהט וההתלהבות מהדבר. וכך כולנו שואלים את עצמינו – כיצד אנו מרגישים התחדשות בעבודת הבורא?
ישנם דרכים רבות לפיתרון הקושיא. כולן נכונות, אהובות וחשובות. ועל כגון זה נאמר – "בתחבולות תעשה לך מלחמה", ו"מזה וגם מזה אל תנח ידיך". ברצוני להציף כאן דרך אחת הנלמדת ממדרש על מצוות החודש.
מסופר על רבי אלעזר בן ערך, גדול תלמידיו של רבן יוחנן בו זכאי, שבשעה שנפטר רבו רצה ללכת ללמוד עם חבריו בבית המדרש. אמרה לו אשתו: הרי אתה הגדול שבחבורה, ולכן אל תלך אל חבריך, כיוון שחבריך צריכים לך ועליהם לבוא אליך ללמוד ממך תורה.
יש להוסיף ולציין, שרבי אלעזר היה חדשן גדול. כשרבן יוחנן בן זכאי מנה את שבחם של תלמידיו, הוא ציין את רבי אלעזר כ'מעיין המתגבר'. כלומר, לעומת בור המים הקולט מבחוץ את מי הגשמים הקיימים, הרי המעיין מוציא כביכול מים חדשים מבטן האדמה. כך, רבי אלעזר היה שופע חידושים חדשים ההולכים ומתגברים מתוכו. חידושים אלו נבעו מליבו הטוב, שהרי רבי אלעזר סבר שהדרך הטובה שיבור לו האדם היא – 'לב טוב' (אבות פ"ב). לפיכך, רבי אלעזר יכול היה לקבל את עצתה של אשתו, שהרי גם בלי שיקלוט מחבריו תורה בבית המדרש, עדיין התורה תנבע ממעמקי ליבו הטוב.
התרצה רבי אלעזר לדבריה, הלך לגור בעיר מרפא ומרחצאות, וציפה שחבריו יבואו אליו. אך איש לא הגיע, ורבי אלעזר נותר בודד ללא חבר ללימוד התורה. יום אחד, חלפו מספר חברים בעירו של רבי אלעזר, והחליטו לבקרו.
שמח רבי אלעזר לקראתם, וכל החבורה התיישבה ללמוד תורה. מפאת גדולתו של רבי אלעזר, כיבדוהו כולם לפתוח ולקרוא. פתח רבי אלעזר בפסוק – "החודש הזה לכם", אך כיוון ששכח את תלמודו שיבש וקרא – 'החרש היה ליבם'. כך רמזו לו מן השמיים, שללא חברת החכמים, הפך ליבו הטהור מחדש החידושים (החודש), ללב חרש ואטום. מי שחירש ולא מאזין לתורתם של החברים, וסומך על ליבו הנובע, סופו שיישאר ללא חידושים וללא קליטה מבחוץ.
הצטערו עליו חבריו, התפללו לה' שישיב לו את תורתו, ואכן רבי אלעזר הפך שוב לתנא גדול בשם: רבי נהוראי. נכנס רבי נהוראי לבית המדרש ודרש: "הווי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבוא אחריך, שחבריך יקיימוה בידך, ואל בינתך אל תשען" (אבות ד, יד). התורה אינה תלויה בבינה הפרטית, כי אם בחיבור לחברים ולמקום התורה.
מכאן למדנו, שמי שרוצה התחדשות בחיי התורה והמצוות, עליו להיות קשור לבית מדרש. מקום לימוד חי ותוסס. ולפחות, קהילה שיש בה שיעורי תורה, והחברים עוסקים ביחד בתורה ודנים ביניהם - כיצד להתקדם בעבודת ה'. לימוד פרטי או בבית הוא חשוב, אך אינו מספיק. עלינו לייסד בכל מקום בתי מדרש וקהילות של תורה, וכך נתחדש כולנו בעבודת ה'.
בידינו הדבר, ויהי רצון שנזכה להתחדשות תמידית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
