ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- החודש
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
חיים, אבי הכלה, עצם את עיניו, והשעין את ראשו לאחור. גל של געגוע הציף את ליבו. ימי נעוריו בישיבה צפו ועלו מול עיניו. מחשבה מטרידה ניקרה במוחו: בימי צעירותי הייתי מלא להט בעבודת ה', וכעת השגרה שחקה אותי. מה עושים? איך חוזרים ומפיחים להט מחודש לעבודת הבורא?
השבת נקרא בתורה את הציווי – "החודש הזה לכם, ראש חודשים הוא, ראשון הוא לכם לחודשי השנה". מצווה זו, הפותחת את מערכת המצוות בהם הצטווה עם ישראל כעם, היא מצווה שכל כולה מבטאת התחדשות. (יש לציין, שקדמו למצווה זו, מצוות כ'פרו ורבו' ועוד. אך המצוות מכוונות לעם ישראל, וזו המצווה הראשונה שנצטווינו כעם. לפיכך – רש"י הראשון והמפורסם על התורה מקשה, שהתורה הייתה צריכה להתחיל מ'החודש הזה לכם' ולא מ'בראשית ברא', כי אם עיקר התורה אלו המצוות, הרי ש'החודש הזה לכם' אמור להיות הפסוק הראשון בתורה).רק המילה 'חודש' – 'חידוש' חוזרת בפסוק 3 פעמים.
אולם, בפועל, דומה שהמערכת הקבועה של המצוות וצו ההתחדשות סותרים זה את זה. טבעו של האדם, ששגרת החיים מעמעמת בו את הלהט וההתלהבות מהדבר. וכך כולנו שואלים את עצמינו – כיצד אנו מרגישים התחדשות בעבודת הבורא?
ישנם דרכים רבות לפיתרון הקושיא. כולן נכונות, אהובות וחשובות. ועל כגון זה נאמר – "בתחבולות תעשה לך מלחמה", ו"מזה וגם מזה אל תנח ידיך". ברצוני להציף כאן דרך אחת הנלמדת ממדרש על מצוות החודש.
מסופר על רבי אלעזר בן ערך, גדול תלמידיו של רבן יוחנן בו זכאי, שבשעה שנפטר רבו רצה ללכת ללמוד עם חבריו בבית המדרש. אמרה לו אשתו: הרי אתה הגדול שבחבורה, ולכן אל תלך אל חבריך, כיוון שחבריך צריכים לך ועליהם לבוא אליך ללמוד ממך תורה.
יש להוסיף ולציין, שרבי אלעזר היה חדשן גדול. כשרבן יוחנן בן זכאי מנה את שבחם של תלמידיו, הוא ציין את רבי אלעזר כ'מעיין המתגבר'. כלומר, לעומת בור המים הקולט מבחוץ את מי הגשמים הקיימים, הרי המעיין מוציא כביכול מים חדשים מבטן האדמה. כך, רבי אלעזר היה שופע חידושים חדשים ההולכים ומתגברים מתוכו. חידושים אלו נבעו מליבו הטוב, שהרי רבי אלעזר סבר שהדרך הטובה שיבור לו האדם היא – 'לב טוב' (אבות פ"ב). לפיכך, רבי אלעזר יכול היה לקבל את עצתה של אשתו, שהרי גם בלי שיקלוט מחבריו תורה בבית המדרש, עדיין התורה תנבע ממעמקי ליבו הטוב.
התרצה רבי אלעזר לדבריה, הלך לגור בעיר מרפא ומרחצאות, וציפה שחבריו יבואו אליו. אך איש לא הגיע, ורבי אלעזר נותר בודד ללא חבר ללימוד התורה. יום אחד, חלפו מספר חברים בעירו של רבי אלעזר, והחליטו לבקרו.
שמח רבי אלעזר לקראתם, וכל החבורה התיישבה ללמוד תורה. מפאת גדולתו של רבי אלעזר, כיבדוהו כולם לפתוח ולקרוא. פתח רבי אלעזר בפסוק – "החודש הזה לכם", אך כיוון ששכח את תלמודו שיבש וקרא – 'החרש היה ליבם'. כך רמזו לו מן השמיים, שללא חברת החכמים, הפך ליבו הטהור מחדש החידושים (החודש), ללב חרש ואטום. מי שחירש ולא מאזין לתורתם של החברים, וסומך על ליבו הנובע, סופו שיישאר ללא חידושים וללא קליטה מבחוץ.
הצטערו עליו חבריו, התפללו לה' שישיב לו את תורתו, ואכן רבי אלעזר הפך שוב לתנא גדול בשם: רבי נהוראי. נכנס רבי נהוראי לבית המדרש ודרש: "הווי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבוא אחריך, שחבריך יקיימוה בידך, ואל בינתך אל תשען" (אבות ד, יד). התורה אינה תלויה בבינה הפרטית, כי אם בחיבור לחברים ולמקום התורה.
מכאן למדנו, שמי שרוצה התחדשות בחיי התורה והמצוות, עליו להיות קשור לבית מדרש. מקום לימוד חי ותוסס. ולפחות, קהילה שיש בה שיעורי תורה, והחברים עוסקים ביחד בתורה ודנים ביניהם - כיצד להתקדם בעבודת ה'. לימוד פרטי או בבית הוא חשוב, אך אינו מספיק. עלינו לייסד בכל מקום בתי מדרש וקהילות של תורה, וכך נתחדש כולנו בעבודת ה'.
בידינו הדבר, ויהי רצון שנזכה להתחדשות תמידית.
איך ללמוד גמרא?
שיא השיאים בפסח!
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
האם מותר לפנות למקובלים?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
