ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
"ילמדנו רבנו, במה הארכתם ימים? איני תוהה חלילה על אריכות ימיו, אלא מבקש ללמוד מפני מה זכה לכך, שכן תורה היא...".
לשמע דבריו התרצה רבי מרדכי לייב וכך סיפר: "אגלה לך את סיפורי, שאירע בהיותי צעיר לימים, ומשם סוד אריכות ימיי ושנותיי. באותה תקופה שמו של הגאון רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, הרי הוא החפץ חיים, התפרסם בעולם. מידותיו המופלאות, אהבת ישראל המוטבעת בו, גאונותו וקדושתו ומפעלי חייו הגדולים של הצדיק - כתיבת ספריו 'חפץ חיים' על שמירת הלשון וכן כתיבת 'משנה ברורה' שארכה שלושים שנה.
"החפץ חיים ביקש לזכות כמה שאפשר את עם ישראל. הוא לא חס על כבודו, והיה יוצא וסוחב על גבו חבילות של ספרים. כשהיה מגיע לעיירה מסוימת, היה הולך לבתי הכנסת ולאחר תפילת ערבית הציע את ספריו למתפללים.
"אני התגוררתי באחת העיירות שאליהן הגיע הצדיק. ניגשתי אל החפץ חיים, נטלתי לידיי את אחד הספרים, ולאחר דפדוף בספר שאלתי למחירו. הרב נקב במחיר, הוצאתי את הכסף הנדרש והגשתי לרב.
"חלפו כמה שנים, סיימתי את תפילת ערבית והנה הבחנתי שוב בדמותו של הכהן מראדין. הפעם שב אלינו כשבידו חלק נוסף של המשנה ברורה. הכרתי את תוכנו מהכרך הקודם, ושוב ניגשתי לרב ושאלתי למחיר הספר. הכנסתי את ידי לכיס והגשתי לרב את הסכום הנדרש. הצדיק הביט בפניי ושאל לשמי. 'מרדכי לייב הכהן', עניתי. הרב הביט בי ואמר: 'כמדומני שרכשת ממני את החלק הראשון'. 'אכן כן', השבתי. הצדיק הביט בפניי ולאחר מבט קט בפנקסו אמר: 'כמדומני שנותר בידכם חוב', ואף הראה לי את אותה שורה כתובה בפנקס עם סכום החוב. השתוממתי: 'מחילה רבנו, רכשתי את החלק הראשון ושילמתי עליו עד תום!'.
"הצדיק לא התווכח עמי. 'אם יהודי אומר ששילם ואינו חייב מאומה, אני מאמין לו ותולה זאת בכך שטעיתי ברישום'. נטלתי את הספר החדש לביתי ללמוד בו".
לאחר יומיים המשיך החפץ חיים בדרכו לעיירה סמוכה. שוב העמיד ספסל בבית הכנסת ולאחר תפילת ערבית הכריז על החלק החדש. והנה ניגש אליו יהודי, פונה ואומר לו: "ברוכים הבאים! הגעתם שוב אלינו, שמי מרדכי לייב הכהן ואני מבקש לרכוש את החלק החדש ולשלם את חובי מהפעם הקודמת, שכן חייב אני לכם סכום כסף!". באותו רגע הבין החפץ חיים מה אירע. "ובכן, ישנם שני ר' מרדכי לייב הכהן, ואני לצערי הרב חשדתי חינם בראשון, שכן התברר למפרע שאכן הלה לא היה חייב לי מאומה"....
לבו של הצדיק החל נוקפו. מיד החליט שלא ישוב לביתו בראדין, אלא יחזור אל העיירה הקודמת כדי לפייס את ר' מרדכי לייב הכהן, שכן אמרו חז''ל "מי שחשדו בו לחינם, על החושד לפייס את הנחשד ולברכו"! וממחשבה למעשה.
"החפץ חיים חזר לאותה עיירה שבה התגוררתי, שאל למקום מגוריי והגיע עד לביתי! לשמע הדברים, השבתי לצדיק כי כלל לא הקפדתי על כך, אולם הרב שאל: 'במה אברכך כדי לפייסך?'. 'איני זקוק למאומה', השבתי. אולם הצדיק לא ויתר, 'ושמא תחפוץ באריכות ימים?'. על כך הקשיתי - 'מה הטעם בכך, שכן כאשר אדם מזקין, גופו נחלש ודעתו מיטשטשת?!'. 'כהן אני ואברכך בשלמות - יהי רצון שתזכה לאריכות ימים ושנים בבריאות הנפש והגוף וצלילות הדעת'.
"זהו סוד אריכות ימיי ושנותיי", סיים רבי מרדכי-לייב את סיפורו.
במוצאי שבת כעבור חמש שנים, כשהגיע הרב מרדכי-לייב קמינצקי לגיל 93, אחד הנערים ליווה את הרב לביתו, ובסיום בירכו כנהוג: "שבוע טוב ומבורך".
להפתעתו השיב לו הרב הישיש: "אברך גם אותך בשבוע טוב ומבורך, אולם את ברכתך לא אוכל לקבל, שכן בשבוע זה אתבקש לבית עולמי".
הנער המופתע לא ענה דבר.
ביום חמישי באותו שבוע התקשר רבי מרדכי לבנו, שהתגורר באותו הבניין בקומה מתחתיו, ואמר לו: "דע לך, כי בשעות הקרובות הנני מתבקש לבית עולמי. חש אני כי שעותיי קצובות. ודע כי על אף היותך כהן, מותר לך להיטמא לאביך".
הבן הנדהם לא הבין איך אביו דובר נחרצות בעניין מותו הקרוב מאוד, כאשר בריאותו איתנה ודעתו צלולה. כעבור שעות אחדות ביקש רבי מרדכי מבנו להגיע לדירתו, וביקש ממנו לומר עמו את הווידוי מילה במילה. לאחר שסיים, עצם רבי מרדכי קמינצקי את עיניו והלך לעולם שכולו טוב.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










