ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
בְּמַחְשָׁבוֹת כָּאֵלֶּה, שֶׁיֻּצְּעוּ לִפְנֵי הַתַּלְמִידִים, שֶׁלְּבַד מַה* שֶּׁהַהַצְלָחָה הַנִּצְחִית, הַצְלָחַת חַיֵּי-עוֹלָם, הִיא תְּלוּיָה בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁתִּהְיֶה יִרְאַת-שָׁמַיִם מִשְׁתָּרֶשֶׁת בְּקֶרֶב לְבָבָם הַטָּהוֹר, אֶלָּא גַּם זֹאת שֶׁעֶצֶם הַצְלָחַת הַתּוֹרָה שֶׁלָּהֶם, בֵּין בְּהִתְגַּדְּלוּת כֹּחַ הַשְּׁקִידָה וּבֵין בְּהַרְגָּשַׁת הַנֹּעַם, הַתַּעֲנוּג וְהַשִּׂמְחָה, מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה, מִגְּמָרָא וּסְבָרָא*, מִגִּרְסָא וְשִׁנּוּן, בֵּין בְּעֶצֶם הַהַצְלָחָה הַשִּׂכְלִית, שֶׁיַּבְהִיק וְיָאִיר אוֹר שִׂכְלָם וְשֶׁיִּהְיֶה תַּלְמוּדָם מִתְקַיֵּם בְּיָדָם, שָׁגוּר בְּפִיהֶם וּמְכוֹנָן* עַל שִׂפְתוֹתֵיהֶם בְּבֵרוּר וּבִבְהִירוּת, - כָּל זֶה תָּלוּי לְפִי עֹמֶק מִדַּת יִרְאַת-שָׁמַיִם שֶׁיְּקַבְּלוּ*, וְכֵיוָן שֶׁיֵּדְעוּ, שֶׁמִּדַּת יִרְאַת-שָׁמַיִם מִשְׂתָּרַעַת הִיא בְּלֵב הָאָדָם לְפִי אוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁהוּא מֵשִׂים עָלֶיהָ אֶת לִבּוֹ, כָּל מַה שֶּׁיַּכִּירוּ וְיֵדְעוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶת הָאֱמֶת הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת כֵּן יִהְיוּ יוֹתֵר יְקָרִים בְּעֵינֵיהֶם הַזְּמַנִּים הַקְּצוּבִים, שֶׁכְּבוֹד תּוֹרָתוֹ הָרָם יִהְיֶה עוֹסֵק עִמָּהֶם בְּתַלְמוּדָהּ שֶׁל יִרְאַת-שָׁמַיִם, מִפִּי סוֹפְרִים וּמִפִּי סְפָרִים, וּמִטָּהֳרַת רַעְיוֹנוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, כְּבִרְכַּת-ד' אֲשֶׁר עָלָיו. וְכָל אֲשֶׁר יַעֲמִיקוּ יוֹתֵר בַּדְּבָרִים וְיַכִּירוּ וְיֵדְעוּ, כִּי עַצְמוּתָהּ שֶׁל יִרְאַת-שָׁמַיִם מִשְׁתָּרֶשֶׁת הִיא בְּעֹמֶק הַלֵּב לְפִי עֵרֶךְ הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁהֵן מֻשְׁרָשׁוֹת בּוֹ, מִיָּד יִזְדָּרְזוּ לֶאֱחֹז בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת וִישָׁרוֹת וְיִשְׁתַּדְּלוּ לִהְיוֹת אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה וַאֲהוּבִים זֶה לָזֶה, מְכַבְּדִים כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶת חֲבֵרוֹ וְרוֹצֶה בִּכְבוֹדוֹ וְטוֹבָתוֹ. וְעַל כֻּלָּם, כַּאֲשֶׁר יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ, שֶׁהַצְלָחַת-עוֹלָמִים יְקָרָה וַחֲשׁוּבָה יוֹתֵר מִכָּל הַהַצְלָחוֹת הַיּוֹתֵר גְּדוֹלוֹת שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶן הִיא הַצְלָחָתָהּ שֶׁל קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וּבִרְכַּת הַיִּרְאָה, שֶׁהִיא יְסוֹד הַדַּעַת הָאֲמִתִּית, "יִרְאַת-ד' רֵאשִׁית דָּעַת", יִהְיוּ מְאֹד קְשׁוּרִים בְּאַהֲבָה לְרַבָּם וּמוֹרָם, הַמַּדְרִיכָם בְּאָרְחוֹת הַתּוֹרָה, הַפּוֹתֵחַ לִפְנֵיהֶם שְׁעָרִים סְגוּרִים, לִרְאוֹת מִדֵּי עָבְרָם מֵחֶדֶר לְחֶדֶר* בְּחַדְרֵי-הַתּוֹרָה אֶת אוֹצְרוֹת הָאוֹרָה הַגְּדוֹלָה הַנֶּהְדָּרִים בִּקְדֻשָּׁה הַגְּנוּזִים וּטְמוּנִים בָּהּ, שֶׁהֵם נִפְתָּחִים תָּמִיד מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ לְהוֹגֵי-תּוֹרָה יִרְאֵי-ד' וְחֹשְׁבֵי-שְׁמוֹ. וְהַמִּדּוֹת הַנֶּחֱמָדוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהֵן בְּטִבְעָן מְעַטְּרוֹת אֶת כָּל הַמַּחֲזִיק בָּהֶן בַּעֲטֶרֶת חֵן וְכָבוֹד, הֵן הֵן הַמְּבִיאוֹת לְיִרְאַת-שָׁמַיִם אֲמִתִּית וְלִבְרָכָה גְּדוֹלָה מֵאוֹצַר-הַחַיִּים שֶׁל מְקוֹר הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה הָאֲמִתִּית. וּבְהַדְרָכָה זוֹ נְקַוֶּה בֶּטַח בעז"ה, שֶׁתִּהְיֶה בִּרְכַּת-ד' וְהַשְׁרָאַת אוֹר קְדֻשָּׁתוֹ שְׁרוּיָה עַל כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ וְכָל תַּלְמִידָיו הַשּׁוֹתִים בְּצָמָא אֶת דְּבָרָיו, וְיִזְכֶּה לְהַגְדִּיל תּוֹרָה וּלְהַאְדִּירָהּ כְּחֵפֶץ לְבָבוֹ הַטָּהוֹר וְחֵפֶץ יְדִידוֹ עֹז דּוֹרֵשׁ שְׁלוֹם תּוֹרָתוֹ בְּכָל לֵב וְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה הַמְצַפֶּה לִתְשׁוּעַת-ד' עַל עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ.
(דעת כהן, סימן נ"א- המשך)
______________________
שֶׁלְּבַד מַה – שבנוסף לכך. מִגְּמָרָא וּסְבָרָא – מלימוד והעמקה. וּמְכוֹנָן – מיושב. מֵחֶדֶר לְחֶדֶר – מנושא לנושא אחר.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
72 - אמונה חלק י"א
73 - אמונה חלק י"ב
74 - אמונה חלק י"ג
טען עוד
ביאורים
כפי שראינו אתמול, מעלת לימוד ענייני היראה איננה משאירה לאדם שכר בעולם הבא בלבד, אלא כבר בעולם הזה מורגשת היטב המשמעות של העיסוק בענייני יראת ה' ואמונה בה'. אדם שראשו שקוע בענייני יראת שמים, מתחזק בשקידה בתורה. כיוון שהתורה חביבה עליו ויש לו חשק לקרבת אלוהים אמִתית, הוא ניגש בנקל ללימוד. בנוסף, הוא מצליח להבין יותר את התורה ולחדש בה חידושים, כיוון שהלימוד שלו נעשה בחשק ובשמחה גדולה. כאשר לומדים תורה בהתלהבות, השכל רענן יותר. אחר כל זאת מובן שהתורה שלמד זכורה לו היטב, שהרי היא חשובה בעיניו. כל המעלות האלו נובעות בזכות לימוד האמונה שקדם ללימוד התורה.
אדם שזכה לכל המדרגות האלו בתורה, ויודע שכל זאת עמד לו לא בזכות עצמו אלא כפי ערך לימוד האמונה שלו, ימשיך ויתמיד בלימוד אמונה ויראה, ובטח אף יוסיף לקח ולימוד כדי להרבות עונג ושמחה בעת הלימוד. אכן, דבר זה נגלה לעיניים, והרבה גדולי ישראל העידו על עצמם שלא הכישרון השכלי עמד להם לגדול בתורה, אלא דווקא החשק ללימוד ואהבת הבורא. כל לומד תורה יכול להרגיש על עצמו שכשהוא ניגש ללמוד תורה מתוך יראה וקדושה, יש ברכה מיוחדת בלימודו.
יתר על כן, לא רק בענייני לימוד תורה יש התעלות ללומדי אמונה כבר בעולם הזה, אלא גם בענייני מידות טובות. המידות הטובות מאפשרות חדירה עמוקה של ענייני אמונה ויראה אל תוך הנפש, מפני שהמידות מרכיבות את הנפש, ומידות טובות מקשרות את האדם עם בוראו. על כן, לימוד האמונה גורם באופן עקיף גם לרצון לשיפור המידות – התלמיד רוצה לגדול בתורה, והלומד ענייני אמונה מבין שכדי להתגדל בתורה, עליו גם לשפר את מידותיו – ועל כן הוא משקיע יותר בתיקון המידות.
מעל כל המעלות הטובות של לימוד אמונה שמנינו עד כה, ישנה מעלה עליונה – חיזוק הקשר בין רב לתלמידיו. התלמיד מבין די בקלות שבענייני יראה ואמונה – בלי רב הוא יישאר תמיד בעולם המושגים הקיים אצלו, והפיתוח ייעשה רק לרוחב – בלימוד היקפי. כדי להגיע לידי מידה של התפתחות לעומק ולגובה, יש צורך ברב שיעביר את התלמיד למושגים אמוניים חדשים שאותם לא הכיר עד כה. מידת ההערכה של התלמיד לרבו גם היא תלויה בהערכה הכללית שמייחס התלמיד ללימוד. תלמיד העוסק בלימודי אמונה, ומתוך כך רואה בלימודיו את מרכז חייו, יעריך עד מאוד את מה שקיבל מרבו. לכן לימודי אמונה מחזקים את הקשר בין רב לתלמיד, וזו המעלה הגבוהה מכולם. הקשר בין רב לתלמיד הוא מה שמחבר את התלמיד לתורה שניתנה מסיני, ועברה בשרשרת הדורות של עם ישראל מרב לתלמיד.
הרחבות
חזרה בתשובה – הכנה ללימוד תורה
כָּל זֶה תָּלוּי לְפִי עֹמֶק מִדַּת יִרְאַת-שָׁמַיִם שֶׁיְּקַבְּלוּ. מדברי הרב קוק עולה שישנה השפעה ישירה של המדרגה הרוחנית של האדם על ההבנה שלו בתורה. עיקרון זה מפותח בהרחבה אצל רבי חיים מוולוז'ין : "ולפי ערך גודל אוצר היראה אשר הכין לו האדם, כן על זה הערך יוכל ליכנס ולהשתמר ולהתקיים בתוכו תבואות התורה כפי אשר יחזיק אוצרו... לזאת האמת שזו היא הדרך האמיתי אשר בזה בחר הוא יתברך שמו, שבכל עת שיכין האדם עצמו ללמוד ראוי לו להתיישב קודם שיתחיל על כל פנים זמן מועט, ביראת ה' טהורה בטהרת הלב, ולהתודות על חטאתו מעומקא דלבא כדי שתהיה תורתו קדושה וטהורה" [נפש החיים ד, ה-ו]. בדומה לכך כותב הרב קוק באורות התורה: "לפי ערך בהירות התשובה שלפני הלימוד תגדל בהירות ההבנה של הלימוד. השכל מתרומם על פי יסוד התרוממות הרצון, והוא מתבהר לפי המידה של בהירות הרצון" [אורות התורה ו, ב]. כשהאדם שב בתשובה, מתחזק בו הרצון להידבק בה' באמצעות התורה, ומתוך כך התורה שהוא לומד נכנסת בקרבו ומתבארת לו יותר.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך עושים קידוש?
למה ללמוד גמרא?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
