ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
כזה הוא הספר 'פאת השולחן', העוסק במצוות התלויות בארץ, ושואף להשלים את 'השולחן ערוך' בתחום זה. את הספר חיבר רבי ישראל משקלוב מגדולי תלמידי הגר"א וממנהיגי עליית הפרושים לארצנו הקדושה, שהשבת, ט' בסיוון, הוא יום ההילולא שלו.
רבי ישראל עלה לארץ בראש משפחתו ומשפחות נוספות, אך נאלץ כעבור חודשים ספורים לצאת ממנה למסע גיוס כספים, כדי לאפשר את הקיום החומרי של בני עדתו בארץ. שלוש שנים שהה בנכר, ולבסוף חזר ארצה בשנת תקע"ג בתקווה להתמסר ללימוד תורה ולהרבצתה. אולם אז פרצה מגפה בארץ, והוריו, אשתו ורבים מילדיו וחתניו מתו. הוא נותר רק עם ילדה קטנה, וכך הוא מתאר בהקדמה לספרו:
"והייתי כשוכב בלב ים באש התבערה הנזכר, ואוהבי ורעי רחקו ממני, והייתי שוכב על הגג בוכה ומתנפל ומתחנן לפני אבינו שבשמים. ובתי הצנועה מרת שיינדל תח' הייתה גם כן קטנה חולה מוטלת על ידי, ודמעתי על לחיי עיני ירדו מים על כל אשר עבר עלי וגדול כים שברי".
באותה שעה מחליט רבי ישראל לאחוז בדרכו של יעקב אבינו, לנדור בעת צרה והוא נודר: "לחבר חיבור בסדר זרעים בתלמוד ירושלמי" בשיטת רבו הגר"א. מיד לאחר שהוא נודר את נדרו, הוא מעיד- "ונרדמתי בשינה מתוך הבכי, ונדמה כאילו אחד בא ויגע בי, ויעירני כאיש אשר יעור משנתו, וכה אמר לי- נגוף ורפוא, ומן אז והלאה הופיע חסדו עלי, ויצילני...".
בכך לא תמו ייסוריו של רבי ישראל, וגם לא עלילותיו של הספר. רבי ישראל נושא שוב אישה, מקים משפחה חדשה, נושא בעול הקהילה וסובל רדיפות רבות. הוא מושלך לכלא, בניסיון לסחוט מהיהודים כסף פדיון.
שתים עשרה שנים מאוחר יותר, הספר עוד לא יצא לאור, ובשנת תקפ"ה, שנה גשומה במיוחד, התמוטטו בתים רבים בצפת וקברו את היושבים בהם. גם ביתו של ר' ישראל התמוטט ובני ביתו ניצלו בנס. ר' ישראל ראה בכך נס וניסיון, על אשר אחר לשלם את נדרו.
עברו עוד תשע שנים, ובשנת תקצ"ד הוכן הספר לדפוס בבית הדפוס של ר' ישראל ב"ק בצפת, אולם הדרוזים כבשו את צפת ו...הרסו את בית הדפוס. בנס נותר לפליטה כתב היד של "פאת השולחן". בסופו של דבר יצא הספר לאור בשנת תקצ"ו (23 שנים לאחר הנדר)...
שלושה דברים נקנים בייסורים – תורה, ארץ ישראל ועולם הבא. כשמצטרפים ביחד כל השלושה – תורת ארץ ישראל שבזכותם זוכים לעולם הבא, על אחת כמה וכמה. אולם, לא אלמן ישראל, ובזכות אנשים גדולים כרבי ישראל משקלוב, שעמסו שכמם לסבול את כל משא הייסורים הזה, שבה והתגלתה תורת ארץ ישראל.
ולאחר שנים רבות של שכחה, שוב זוכים אנו ללמוד ולקיים את הלכות מצוות התלויות בארץ. במעמד הר סיני בשבועות, קיבלנו תריג' מצוות המביאים חיים לעמינו. במהלך הגלות נעלמו מאיתנו רוב התריג', ומאז דומה עם ישראל לאדם שהלב שלו עובד רק בחלק מהסיבולת שלו. והנה, זכינו, ואותם מצוות התלויות בארץ שבות אלינו, ואנו זוכים שוב לתוספת חיים בזכותן.
ראויים הדברים לתקופה זו בשנה. מי שיסתכל בפרשיית המועדים אשר בפרשת אמור, יגלה שבלב הפרשייה מופיעות לפתע שתי מצוות 'לא קשורות'- מצוות פאה ומצוות לקט. מצוות אלו מופיעות בסיום פרשיית חג השבועות. ונראה על דרך הפשט, שבכך רצתה התורה להדגיש, שבימים אלו, עת קציר חיטים, עלינו לדקדק במצוות התלויות בארץ.
ויהי רצון, שכשם שמצוות אלו שבו לחיים, כך נזכה להשיב על תילן את כל תריג' המצוות, וישוב ליבנו לפעול בשלימות, ולהזרים חיים לנו ולעולם כולו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
