ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
כזה הוא הספר 'פאת השולחן', העוסק במצוות התלויות בארץ, ושואף להשלים את 'השולחן ערוך' בתחום זה. את הספר חיבר רבי ישראל משקלוב מגדולי תלמידי הגר"א וממנהיגי עליית הפרושים לארצנו הקדושה, שהשבת, ט' בסיוון, הוא יום ההילולא שלו.
רבי ישראל עלה לארץ בראש משפחתו ומשפחות נוספות, אך נאלץ כעבור חודשים ספורים לצאת ממנה למסע גיוס כספים, כדי לאפשר את הקיום החומרי של בני עדתו בארץ. שלוש שנים שהה בנכר, ולבסוף חזר ארצה בשנת תקע"ג בתקווה להתמסר ללימוד תורה ולהרבצתה. אולם אז פרצה מגפה בארץ, והוריו, אשתו ורבים מילדיו וחתניו מתו. הוא נותר רק עם ילדה קטנה, וכך הוא מתאר בהקדמה לספרו:
"והייתי כשוכב בלב ים באש התבערה הנזכר, ואוהבי ורעי רחקו ממני, והייתי שוכב על הגג בוכה ומתנפל ומתחנן לפני אבינו שבשמים. ובתי הצנועה מרת שיינדל תח' הייתה גם כן קטנה חולה מוטלת על ידי, ודמעתי על לחיי עיני ירדו מים על כל אשר עבר עלי וגדול כים שברי".
באותה שעה מחליט רבי ישראל לאחוז בדרכו של יעקב אבינו, לנדור בעת צרה והוא נודר: "לחבר חיבור בסדר זרעים בתלמוד ירושלמי" בשיטת רבו הגר"א. מיד לאחר שהוא נודר את נדרו, הוא מעיד- "ונרדמתי בשינה מתוך הבכי, ונדמה כאילו אחד בא ויגע בי, ויעירני כאיש אשר יעור משנתו, וכה אמר לי- נגוף ורפוא, ומן אז והלאה הופיע חסדו עלי, ויצילני...".
בכך לא תמו ייסוריו של רבי ישראל, וגם לא עלילותיו של הספר. רבי ישראל נושא שוב אישה, מקים משפחה חדשה, נושא בעול הקהילה וסובל רדיפות רבות. הוא מושלך לכלא, בניסיון לסחוט מהיהודים כסף פדיון.
שתים עשרה שנים מאוחר יותר, הספר עוד לא יצא לאור, ובשנת תקפ"ה, שנה גשומה במיוחד, התמוטטו בתים רבים בצפת וקברו את היושבים בהם. גם ביתו של ר' ישראל התמוטט ובני ביתו ניצלו בנס. ר' ישראל ראה בכך נס וניסיון, על אשר אחר לשלם את נדרו.
עברו עוד תשע שנים, ובשנת תקצ"ד הוכן הספר לדפוס בבית הדפוס של ר' ישראל ב"ק בצפת, אולם הדרוזים כבשו את צפת ו...הרסו את בית הדפוס. בנס נותר לפליטה כתב היד של "פאת השולחן". בסופו של דבר יצא הספר לאור בשנת תקצ"ו (23 שנים לאחר הנדר)...
שלושה דברים נקנים בייסורים – תורה, ארץ ישראל ועולם הבא. כשמצטרפים ביחד כל השלושה – תורת ארץ ישראל שבזכותם זוכים לעולם הבא, על אחת כמה וכמה. אולם, לא אלמן ישראל, ובזכות אנשים גדולים כרבי ישראל משקלוב, שעמסו שכמם לסבול את כל משא הייסורים הזה, שבה והתגלתה תורת ארץ ישראל.
ולאחר שנים רבות של שכחה, שוב זוכים אנו ללמוד ולקיים את הלכות מצוות התלויות בארץ. במעמד הר סיני בשבועות, קיבלנו תריג' מצוות המביאים חיים לעמינו. במהלך הגלות נעלמו מאיתנו רוב התריג', ומאז דומה עם ישראל לאדם שהלב שלו עובד רק בחלק מהסיבולת שלו. והנה, זכינו, ואותם מצוות התלויות בארץ שבות אלינו, ואנו זוכים שוב לתוספת חיים בזכותן.
ראויים הדברים לתקופה זו בשנה. מי שיסתכל בפרשיית המועדים אשר בפרשת אמור, יגלה שבלב הפרשייה מופיעות לפתע שתי מצוות 'לא קשורות'- מצוות פאה ומצוות לקט. מצוות אלו מופיעות בסיום פרשיית חג השבועות. ונראה על דרך הפשט, שבכך רצתה התורה להדגיש, שבימים אלו, עת קציר חיטים, עלינו לדקדק במצוות התלויות בארץ.
ויהי רצון, שכשם שמצוות אלו שבו לחיים, כך נזכה להשיב על תילן את כל תריג' המצוות, וישוב ליבנו לפעול בשלימות, ולהזרים חיים לנו ולעולם כולו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












