ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
הַתְּפִלָּה, בִּמְצִיאוּתָהּ וּבֶאֱמוּנָתָהּ, מְבַסֶּסֶת הִיא אֶת הַיְסוֹד שֶׁל גְּדֻלַּת הָרָצוֹן שֶׁל הָאָדָם וּקְדֻשָּׁתוֹ*. הָרָצוֹן הוּא הַיְסוֹד לְכָל הַחַיִּים, לְכָל הֶהָגוּי*, וּלְכָל הַנִּפְעָל, הֲרֵי הוּא* מִתְעַלֶּה, מִזְדַּכֵּךְ, מִתְקַדֵּשׁ וּמִתְרוֹמֵם בְּרוֹמְמוּת קְדֻשָּׁה אֱלֹהִית עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה. גַּרְעִין אֶחָד שֶׁל תְּפִלָּה נוֹשֵׂא עִמּוֹ מֶשֶׁךְ* שֶׁל חַיִּים רְצוֹנִיִּים אַדִּירִים, לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו*. כָּל שִׁטְפֵי הָרָצוֹן הַקָּדוּם* וְעַנְפֵיהֶם, לִפְנֵי הִתְגַּלּוּתָהּ שֶׁל הַתְּפִלָּה בַּנֶּפֶשׁ, הֲרֵי הֵם הוֹלְכִים וּמִתְרַכְּזִים בַּמֶּרְכָּז הַטָּמוּן שֶׁל הַתְּפִלָּה. עִקַּר בִּנְיַן הָרָצוֹן, שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וְנִבְנֶה, הוֹלֵךְ וּמִשְׁתַּלֵּם, מִתְעַלֶּה לָבֹא לִכְלַל תִּקּוּן בִּנְיָן וְשִׁכְלוּל, הוּא בָּא מִיסוֹד הַתְּפִלָּה. הַתְּפִלָּה גַּם בְּעוֹדָהּ בְּכֹחַ* הֲרֵי הִיא מַעֲלָה אֶת הָרָצוֹן, אֶת נְקֻדַּת הַחַיִּים הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה וַעֲשִׁירָה[...].
השגת המאוויים בתפילה
וְהִנֵּה נִמְצֵאת הַתְּפִלָּה אוֹתָהּ שִׁפְעַת הָרָצוֹן* בְּעַצְמָהּ שֶׁל יְצִירַת עוֹלָמִים, שֶׁל קִיּוּם עוֹלָמִים, שֶׁל חַיֵּי הָעוֹלָמִים, וְאֵיךְ זֶה לֹא יֻשְּׂגוּ עַל יָדָהּ כָּל הַמַּאֲוַיִּים, וְהִיא* יוֹצֶרֶת כֹּל, מְחוֹלֶלֶת כֹּל*? וְאוֹתָהּ הַהוֹפָעָה בְּעַצְמָהּ נֶעֱרֶכֶת* הִיא בְּהַזְרָחַת פְּעֻלָּתָהּ, לְפִי מַעֲמַק הָרָצוֹן, וּלְפִי חִדּוּר הָעֲרִיגָה* הָאֱלֹהִית שֶׁעִמָּהּ, הַהוֹלֶכֶת בְּיַחַד עִם הַהִתְבַּטְּאוּת*, אֲבָל בְּתוֹר סָעִיף* שֶׁל קַו אוֹר מֵאוֹתוֹ אוֹר הַחַיִּים, הַשּׁוֹטֵף בְּלֹא הֶפְסֵק לְהַחֲיוֹת כֹּל, הֲרֵי הוּא יוֹנֵק וּמִשְׁתָּרֵשׁ בְּשֹׁרֶשׁ קִיּוּמוֹ בִּתְהוֹם הַחֵפֶץ הָעֶלְיוֹן, הַמָּלֵא אֹשֶׁר וְטוֹב לַכֹּל, בּוֹטֵשׁ* הוּא הָרָצוֹן הַנִּגְזָר בְּאוֹרוֹ וּפוֹגֵשׁ אֶת כְּלָלוּתוֹ בְּשֹׁרֶשׁ הֲוָיָתוֹ. וּמִטְּבִילַת הַסְּעִיף בְּגִזְעוֹ* הֲרֵי הַכֹּל חוֹזֵר בְּרֹב חֹסֶן לְאֵיתָנִיּוּת מְלֵאָה.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
97 - תפילה חלק ד'
98 - תפילה חלק ה'
99 - תפילה חלק ו'
טען עוד
וְיוֹדֵעַ הוּא וְחָשׁ הוּא הַמִּתְפַּלֵּל הָרַעֲנָן, לִמְתֹּחַ אֶת רְצוֹנוֹ, לְרוֹמֵם אֶת מַאֲוָיָיו בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל, בַּשִּׁעוּר הַנִּדְרָשׁ לְאוֹתָהּ הַפְּגִישָׁה וְהַבְּטִישָׁה. לֹא בְּאִמּוּץ עַקְשָׁנִי שֶׁל הַפְצָרָה חַסְרַת דַּעַת, וְלֹא בְּרִפְיוֹן הַמֵּבִיא עֲצַלְתַּיִם, נְמִיכַת הַמְּקָרֶה* וּדְלִיפַת הַבַּיִת, אֶלָּא בְּעֹז וּבִגְבוּרָה, בְּגִילָה וּבִרְעָדָה, כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת יֵצֵא דְּבַר ד', הַנִּבְטָא בְּנִיב שְׂפָתַיִם, וְקוֹלֵעַ הוּא אֶת פְּעָלָיו אֶל הַמַּטָּרָה הָרְצוּיָה, חוֹשֵׂף הוּא אֶת הַמַּטְמוֹנִים, אֶת גִּנְזֵי הַחַיִּים וְרָזֵי הָרְצוֹנוֹת, וְעוֹלָמִים מְלֵאֵי חֵן, חֶסֶד וְתִפְאֶרֶת, מְלֵאֵי עֲלִיזָה וָגֹדֶל, מְלֵאֵי יִפְעָה וְהוֹד וְהָדָר, בְּזִיו מִתְחַדְּשִׁים, מִתְעַלִּים וּמִתְרוֹמְמִים, בְּסֻלָּם הַמֻּצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, הַמִּתְפַּלֵּל בְּכָל שִׁעוּר קוֹמָתוֹ.
(אוֹרוֹת הַקֹּדֶשׁ חֵלֶק ג, מוּסַר הַקֹּדֶשׁ, מֶשֶׁךְ הַחַיִּים הָרְצוֹנִיִּים בַּתְּפִלָּה, עמ' נה)
______________________
הֶהָגוּי – הדיבור. הוּא – הרצון. מֶשֶׁךְ – המשכיות, שפע. לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו – על החיים שלפני התפילה ושלאחריה. הַקָּדוּם – שלפני התפילה. בְּכֹחַ – שעדיין לא יצאה לפועל. הָרָצוֹן – הרצון האלוהי. וְהִיא – שהרי היא. נֶעֱרֶכֶת – פועלת במידות שונות. חִדּוּר הָעֲרִיגָה – עומק הכיסופים. הַהִתְבַּטְּאוּת – אמירת התפילה בדיבור ממשי. בְּתוֹר סָעִיף וכו' – התפילה הפרטית של האדם היא ענף מהרצון האלוהי המחיה את הבריאה. בּוֹטֵשׁ – נדחף בכוח. וּמִטְּבִילַת הַסְּעִיף בְּגִזְעוֹ – התמזגות הענף בגזע. נְמִיכַת הַמְּקָרֶה – על-פי הפסוק "בעצלתיים – ימך המקרה, ובשפלות ידיים – ידלוף הבית" [קהלת י, יח].
ביאורים
בדברים עמוקים אלה מבאר הרב קוק את העיקרון העומד ביסוד התפילה, ואת דרך השפעתה על העולם. התפילה היא עבודת הרצון, והרצון בשורשו ובמקורו – הרצון האלוהי – הוא הגורם שהביא לקיום העולם. לכן, כאשר האדם מזקק ומזכך את רצונו, מעמיק ומחדד את שאיפתו, אזי הוא למעשה נעשה אחד עם הרצון האלוהי, שהיווה את העולם מאין ליש. לפי הסבר זה כל עבודת התפילה היא להעלות את הרצונות הקטנים שלנו לשורשם, ובכך – מתנקה הצִנור (אותיות רצון), וחיים אלוהיים זורמים דרך המתפלל אל העולם, ומחיים אותו. לכן, שלא כפי שנראה במבט ראשון, התפילה איננה הפצרה עקשנית – 'ה', תביא לי', 'ה', תשלח לנו', וכדומה – אלא היא עמידה מול מקור כל הרצונות, וגם ניסיון להיות כלי ביטוי חזק ונקי לרצון האלוהי שמשתוקק להופיע בעולם. בפינו אנו משמשים צינור לרצון האלוהי, כדי שיופיע בעולם. בכך מובן גם כוח ההשפעה של התפילה – היא מורידה ומושכת אל העולם את הרצון האלוהי העליון.
הרחבות
עילוי כוח המדמה על ידי התפילה
הַתְּפִלָּה, בִּמְצִיאוּתָהּ וּבֶאֱמוּנָתָהּ, מְבַסֶּסֶת הִיא אֶת הַיְסוֹד שֶׁל גְּדֻלַּת הָרָצוֹן שֶׁל הָאָדָם וּקְדֻשָּׁתוֹ. במקומות רבים אחרים כותב הרב קוק שמגמת התפילה היא עילוי כוח הרצון : "עילוי הרצון וזיקוקו... זאת היא מגמתה של עבודת התפילה, יסוד העבודה שבלב" [אורות הקודש ג עמ' ס], "התרוממות הרצון והתגלותו היא יסוד התפילה" [אורות הקודש ג עמ' נ], ועוד.
במקום אחר כותב הרב קוק כי התפילה מרוממת ומזככת את כוח המדמה: "צריך בכל יום לטהר את כוח המדמה ולהעלותו. למטרה זו אנו צריכים להתפלל. אין לשער את הזוהמה האנושית ההולכת ומתרבה בנפש הפרט ובנפש האומה בכלל... על ידי החדלון מלטהר את כוח המדמה... הכוח הדמיוני הוא צריך טהרה והתעלות, על כן צריכים אנו לברכות להודאות ולתפילות בעיתים מזומנים. ואשרי הנזהר בהם בכוונה טובה, הוא מאיר את עצמו ואת העולם כולו" [שמונה קבצים א, סו]. האדם יכול להשתמש בדמיונו לשני צדדים: מצד אחד לדמות דמיונות שווא ודמיונות שליליים, ומצד שני לדמות דברים קדושים וטהורים. באמצעות עבודת התפילה האדם מטהר את דמיונותיו, ומעלה אותם מהשלילה והטומאה אל החיוב והקדושה.
שינוי רצון ה' על ידי התפילה
וְאֵיךְ זֶה לֹא יֻשְּׂגוּ עַל יָדָהּ כָּל הַמַּאֲוַיִּים, וְהִיא יוֹצֶרֶת כֹּל, מְחוֹלֶלֶת כֹּל. הרב קוק עונה כאן על השאלה כיצד ייתכן שהתפילה פועלת שינוי במציאות: הלא אם רצון ה' שחולה פלוני ימות, באמת הוא צריך למות, וכיצד יכולה התפילה לשנות עובדה זאת?
הרמח"ל עונה: "עניין התפילה הוא כי מן הסדרים שסידרה החכמה העליונה הוא שלהיות הנבראים מקבלים שפע ממנו יתברך צריך שיתעוררו הם אליו ויתקרבו לו ויבקשו פניו וכפי התעוררותם לו – כן יימשך אליהם שפע, ואם לא יתעוררו לא יימשך להם..." [דרך ה' ד, ה, א]. כלומר, שינוי המציאות באמצעות התפילה הוא חוק שחקק ה' יתברך מראש, ואינו שינוי רצון פתאומי (עיין עוד באורות הקודש, מוסר הקודש מח; אורות התפילה, 'עבודת התפילה' עמ' 39). ייתכן שניתן להסביר את דברי הרמח"ל בדומה למה שהסברנו בדעתו של הרב קוק (ביאורים, כג סיון).
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך מותר להכין קפה בשבת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
