ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
הָאַהֲבָה צְרִיכָה לִהְיוֹת מְלֵאָה בַּלֵּב לַכֹּל*.
(מִדּוֹת הָרְאִיָּה, אַהֲבָה, א)
אהבת הבריות
אַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת* צְרִיכָה טִפּוּל* מְרֻבֶּה, לְהַרְחִיבָהּ בָּרֹחַב הָרָאוּי לָהּ, נֶגֶד הַשִּׁטְחִיּוּת הַנִּרְאֶה בִּסְקִירָה הָרִאשׁוֹנָה עַל יְדֵי שִׁמּוּשׁ שֶׁאֵינוֹ כָּל צָרְכּוֹ*, מִצַּד הַתּוֹרָה וּמִצַּד הַמּוּסָר הַמִּנְהָגִי*, כְּאִלּוּ יֵשׁ נִגּוּדִים וּלְפָחוֹת שִׁוְיוֹן-נֶפֶשׁ* לְאַהֲבָה זוֹ, שֶׁהִיא צְרִיכָה לְהִתְמַלֵּא תָּמִיד בְּכָל חַדְרֵי הַנֶּפֶשׁ. הַמַּעֲמָד הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן בְּאַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת צְרִיכָה לָקַחַת אַהֲבַת הָאָדָם, וְהִיא צְרִיכָה לְהִתְפַּשֵּׁט עַל כָּל הָאָדָם* כֻּלּוֹ, לַמְרוֹת כָּל שִׁנּוּיֵי דֵּעוֹת דָּתוֹת וֶאֱמוּנוֹת, וְלַמְרוֹת כָּל הַחִלּוּקִים שֶׁל הַגְּזָעִים וְהָאַקְלִימִים, נָכוֹן הַדָּבָר לָרֶדֶת לְסוֹף דַּעְתָּם שֶׁל הָעַמִּים וְהַקִּבּוּצִים הַשּׁוֹנִים, כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר לִלְמֹד אֶת אָפְיָם וְאֶת תְּכוּנוֹתֵיהֶם, לְמַעַן דַּעַת אֵיךְ לְבַסֵּס אֶת הָאַהֲבָה הָאֱנוֹשִׁית עַל יְסוֹדוֹת הַמִּתְקָרְבִים* לְמַעֲשֶׂה. כִּי רַק עַל נֶפֶשׁ עֲשִׁירָה בְּאַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת וְאַהֲבַת אָדָם תּוּכַל אַהֲבַת הָאֻמָּה לְהִתְנַשֵּׂא בִּגְאוֹן אֲצִילוּתָהּ וּגְדֻלָּתָהּ הָרוּחָנִית וְהַמַּעֲשִׂית. וְצָרוּת-הָעַיִן הַגּוֹרֶמֶת לִרְאוֹת בְּכָל מַה שֶּׁחוּץ לִגְבוּל הָאֻמָּה הַמְיֻחֶדֶת, אֲפִלּוּ אִם הוּא חוּץ לִגְבוּל יִשְׂרָאֵל, רַק כִּעוּר וְטֻמְאָה**, הִיא מֵהַמַּחֲשַׁכִּים הַנּוֹרָאִים שֶׁגּוֹרְמִים הֲרִיסָה כְּלָלִית לְכָל בִּנְיַן הַטּוֹב הָרוּחָנִי, שֶׁכָּל נֶפֶשׁ עֲדִינָה מְצַפָּה לְאוֹרוֹ.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
129 - אהבת ישראל חלק א'
130 - אהבת ישראל חלק ב'
131 - אהבת ישראל חלק ג'
טען עוד
____________________
לַכֹּל – לכל הברואים. הַבְּרִיּוֹת – הברואים (אף גויים ובעלי-חיים). טִפּוּל – לימוד מעמיק. שִׁמּוּשׁ שֶׁאֵינוֹ כָּל צָרְכּוֹ – לימוד שטחי. הַמּוּסָר הַמִּנְהָגִי – ההנהגה המקובלת שהאהבה הלאומית מעוררת שנאה לזרים. שִׁוְיוֹן נֶפֶשׁ – חוסר התייחסות, התעלמות. כָּל הָאָדָם – כל בני האדם. יְסוֹדוֹת הַמִּתְקָרְבִים – ההתבוננות בתכונות האומות מסייעת שהאהבה לא תתבסס על עניינים מופשטים בלבד. רַק וכו' – לראות באומה השנייה כיעור.
ביאורים
אתמול למדנו על כך שאהבת ישראל צריכה להתקיים גם במצבים של ירידה רוחנית. היום נראה שהאהבה צריכה להיות גם היחס הבסיסי שלנו לאומות העולם. הקב"ה ברא את הבריאה כולה – כל יצור וכל נברא, כל אדם וכל עם. מטרתו של הקב"ה היא להיטיב, ולכן בוודאי ישנה נקודה טובה בכל דבר שברא, ולמענה נבראה אותה בריאה. כיוון שכך, אנו צריכים לאהוב את כל הברואים השוכנים בעולם, שהרי הם חלק מהבריאה שברא ה', וייעודם הוא להשלים צד מסוים בעולם ולהיטיב בכך לכלל העולם. אהבה זו צריכה למלא את הלב כולו בלא שום הגבלה. גם כשיש רשעות בעולם, יש לאהוב מכל הלב ולעזור לתיקון, כיוון שלא הרשעות היא המהות, אלא הצד הטוב שקיים בכל נברא הוא המהות, ובשבילו הוא נוצר.
לכאורה, בתורה אנו רואים ההיפך. בתורה ישנם מקרים רבים שבהם מופיע חוסר אהבה לגויים, וישנן הלכות רבות שמתפרשות כאמירות נגדם. תפיסה זו היא שטחית, ואינה מעיינת במקורות ההפוכים, שבהם מתגלה אהבה לגויים.
כשמעיינים היטב במקורות השונים, מוביל יישוב הסתירות להבנה אמִתית – שאהבת הבריות צריכה להיות מלאה בלב לכל. אלא שבפועל, כשהדבר בא לידי מעשה, ישנה בעיה בכך: אנו עלולים להתקרב יותר מדי לגויים, וללמוד מדרכם הרעה ומהרשעות שקיימת בהם. לכן, לא תמיד מתבטאת האהבה בקירבה מעשית. לפעמים דווקא תפיסת מרחק מבטאת את האהבה וההטבה באופן האמִתי, כיוון שריחוק זה ישמור על הדרגה הרוחנית של עם ישראל – העם שמביא לתיקון הבריאה ועוזר לה.
מדוע עלינו לאהוב במיוחד את האדם, יותר מאשר שאר הבריות שברא ה'? כי האנושות היא עיקר העולם, וכל שאר הברואים נבראו כדי לשמשם. על כן, אהבת הבריות הגדולה ביותר היא אהבת האדם.
אהבת האדם צריכה לכלול את כל בני האדם, כי בכולם טמונה נקודה טובה. לכן ראוי להכיר לעומק את העמים ואת הקבוצות השונות בעולם, כדי למצוא את נקודות הטוב שבכל קבוצה, וכך תוכל האהבה אליהם לצמוח. ככל שנכיר ונזהה את הטוב הטמון בהם, נוכל להבין מדוע ברא אותם ה', וממילא לאהוב אותם.
לכאורה נראה שמי שאוהב את אומות העולם, אוהב פחות את עם ישראל. הרב קוק מחדש שההיפך הוא הנכון – אהבה הבריות היא הבסיס לאהבה הגדולה של עם ישראל, שהרי ישראל הם המביאים את הטובה לבריות כולן. על כן, ככל שאדם אוהב יותר את הבריות – כך הוא אוהב יותר את ישראל, שעתידים להביא טוב אין-סופי לכלל הבריות.
לעומת זאת, החושב שהאומות שייכות במהותן לרשע בלבד, וממילא אין שום טוב באומות, נפגם אצלו כל המושג של החסד וההטבה לברואים, והוא אינו תופס את התיקון הנפלא של עילוי המציאות כולה, וממילא גם ההבנה הנכונה של מעלת עם ישראל חסרה לו.
הרחבות
דברים שכדאי לקבל מהגויים
וְצָרוּת-הָעַיִן הַגּוֹרֶמֶת לִרְאוֹת בְּכָל מַה שֶּׁחוּץ לִגְבוּל הָאֻמָּה הַמְיֻחֶדֶת... רַק כִּעוּר וְטֻמְאָה. במקום אחר מוסיף הרב קוק , שלא זו בלבד שאפשר להסתכל בהערכה על תכנים הנמצאים אצל הגויים, אלא אפשר ואף ראוי גם ללמוד מהם: "צדקה עשה הקב"ה עם עולמו, מה שלא נתן כל הכישרונות במקום אחד, לא באיש אחד ולא בעם אחד ... אוצר סגולת עולמים בישראל הוא גנוז. אבל כדי לאחד במובן כללי גם כן את העולם עמם מוכרחים צדדי כישרונות מיוחדים להיות חסרים בישראל, כדי שיושלמו על ידי העולם, וכל נדיבי עמים. ובזה יש מקום לקבלה שישראל מקבל מהעולם, וממילא פנויה היא הדרך כלפי ההשפעה" [אורות עמ' קנב]. כלומר, כדי שתיווצר בעולם אחדות, וכדי שיוכל עם ישראל להשפיע את השפעתו הטובה על הגויים, יצר הקב"ה יחסי נתינה וקבלה הדדיים בין ישראל לאומות העולם.
בהמשך מבאר הרב קוק מה עלינו לקבל מהגויים ומה לא: "פנימיות החיים שלימה היא בישראל, באין צורך להיעזר משום כוח זר בעולם... ולחיצוניות החיים מזדמן שצריך השלמה דווקא מבחוץ, 'יפיפותו של יפת באהלי שם' [מגילה ט, ב]... ומשפע פנימיות החיים כנסת ישראל היא רק משפעת ולא מקבלת, ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר" [שם].
איך ללמוד גמרא?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
"וספרתם לכם ממחרת השבת" על איזו שבת מדובר?
שיא השיאים בפסח!
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מי צריך את הערבה?
מסירות או התמסרות?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
