ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ
ייסורי התשובה כעקירת אברים רפואית
א. הַמַּכְאוֹב, שֶׁמַּרְגִּישִׁים בְּרַעְיוֹן הַתְּשׁוּבָה, בְּרֵאשִׁית זְרִיחָתוֹ•, הוּא בָּא מִפְּנֵי הַנִּתּוּקִים• שֶׁחֶלְקֵי הַנֶּפֶשׁ הָרָעִים, שֶׁאֵין לָהֶם תַּקָּנָה כָּל זְמַן שֶׁהֵם מְחֻבָּרִים בַּחֲטִיבָה אַחַת בָּאוֹרְגָּנִיּוּת הַנַּפְשִׁית•, מְקַלְקְלִים אֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ וּפוֹגְמִים אוֹתָהּ, וְעַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה הֵם הוֹלְכִים וְנִתָּקִים וְנֶעֱקָרִים, מֵעַצְמִיּוּת הַנֶּפֶשׁ הַיְסוֹדִית בְּעִקָּרָהּ. וְכָל נִתּוּק מֵבִיא כְּאֵב, כַּכְּאֵב שֶׁל עֲקִירַת אֵבָרִים הַמְקֻלְקָלִים וּכְרִיתָתָם מִטַּעַם הָרְפוּאָה. וְאֵלּוּ הֵם הַיִּסּוּרִים הַיּוֹתֵר פְּנִימִיִּים, שֶׁעַל יָדָם וּבָהֶם הָאָדָם יוֹצֵא לְחֵרוּת מֵהָעַבְדוּת הַחֲשׁוּכָה שֶׁל חֲטָאָיו וּנְטִיּוֹתָיו הַשְּׁפָלוֹת וְתוֹצְאוֹתֵיהֶם הַמָּרוֹת. "מִקַּל וָחֹמֶר מִשֵּׁן וָעַיִן שֶׁעֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵרוּת", "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ*" - "אַל תִּקְרֵי תְּלַמְּדֶנּוּ אֶלָּא תְּלַמְּדֵנוּ, דָּבָר זֶה מִתּוֹרָתְךָ לִמַּדְתָּנוּ"•.
קבלת ייסורי התשובה באהבה
ב. הַמַּכְאוֹבִים הַגְּדוֹלִים, הַתּוֹקְפִים אֶת הַנֶּפֶשׁ עַל יְדֵי רַעְיוֹן הַתְּשׁוּבָה, אַף עַל פִּי שֶׁלִּפְעָמִים נִרְאִים הֵם כְּאִלּוּ הֵם בָּאִים מִצַּד יִרְאַת הָעֹנֶשׁ•, אֵין הַתֹּכֶן הַפְּנִימִי שֶׁלָּהֶם כִּי אִם יִסּוּרִים עַצְמִיִּים•, שֶׁהַנְּשָׁמָה נִכְוֵית בָּהֶם מִפְּנֵי שֶׁהַחֵטְא מַכְאִיב אוֹתָהּ, שֶׁהוּא נֶגֶד כָּל תְּנָאֵי חַיֶּיהָ•, וְאֵלֶּה הַיִּסּוּרִים בְּעַצְמָם הֵם מְמָרְקִים אוֹתָהּ. וְהָאָדָם הַמַּכִּיר בְּהַכָּרָה פְּנִימִית אֶת הָאוֹצָר הַטּוֹב•, הַמֻּנָּח בְּתוֹכִיּוּתָם שֶׁל יִסּוּרִים אֵלּוּ, הוּא מְקַבֵּל אוֹתָם בְּאַהֲבָה גְּמוּרָה וְדַעְתּוֹ מִתְיַשֶּׁבֶת בָּהֶם•, וּבָזֶה עוֹלֶה הוּא בְּמַעֲלוֹת רַבּוֹת, וְתַלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ•, וְאָפְיוֹ הַפְּנִימִי מִשְׁתַּלֵּם, וְהָרְשָׁמִים שֶׁעָשׂוּ עָלָיו עֲווֹנוֹתָיו נִמְחָקִים, וְהֵם מִתְהַפְּכִים לְסִימָנִים טוֹבִים, שֶׁהוֹד נִשְׁמָתִי בּוֹלֵט מֵהֶם•.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
79 - אורות התשובה פרק ז' ה'- ח'
80 - אורות התשובה פרק ח' א'- ב'
טען עוד
___________________________
בְּרֵאשִׁית זְרִיחָתוֹ - בשלב הראשון, כשהאדם מכיר בחטאו ומצטער וכואב על החטא. הוּא בָּא מִפְּנֵי הַנִּתּוּקִים – הכאב נגרם כתוצאה מניתוק החלקים הרעים מהנפש. שֶׁהֵם מְחֻבָּרִים בַּחֲטִיבָה אַחַת בָּאוֹרְגָּנִיּוּת הַנַּפְשִׁית - שהאדם מזדהה עם החלקים הרעים כחלק מהמכלול של אישיותו, ואינו מבדיל בין החלקים הרעים שבנפש לחלקים הטובים. אַל תִּקְרֵי תְּלַמְּדֶנוּ אֶלָּא תְּלַמְּדֵנוּ, דָּבָר זֶה מִתּוֹרָתְךָ לִמַּדְתָּנוּ - אין המושא יחיד: 'תלמד אותו', ומכוּון לאדם המתייסר, אלא המושא הוא רבים: 'תלמד אותנו'. מִצַּד יִרְאַת הָעֹנֶשׁ - מהפחד מהעונש. יִסּוּרִים עַצְמִיִּים - ייסורים מהחטא עצמו. תְּנָאֵי חַיֶּיהָ - התנאים הנדרשים לנשמה כדי להופיע את חייה. הָאוֹצָר הַטּוֹב - התועלת, הערך. וְדַעְתּוֹ מִתְיַשֶּׁבֶת בָּהֶם - מתרצה בהם. וְתַלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ - ואין הייסורים פוגעים בתלמודו. שֶׁהוֹד נִשְׁמָתִי בּוֹלֵט מֵהֶם - טובה וטהרתה של הנשמה ניכר באמצעות העוונות, בכך שהחטא מביא ייסורים על הנשמה, והייסורים מלמדים על ההיפוך הגמור שיש בין מהות הנשמה לחטא.
ביאורים
בפרק זה מדבר הרב קוק על ייסורי הנפש שיכולים להתלוות לתהליך התשובה. הדבר יכול להתבטא בייסורי מצפון על מעשים שהאדם עשה בעבר או במחשבות קודרות על מידת הרע והקלקול.
פעמים נדמה שהגורם למכאובי הנפש הללו הוא התשובה, כי רק עם תחילת תהליך התשובה החלה גם תחושת הכאב. אך האמת היא שהגורם לכאב הוא החטא , התשובה רק משקפת לאדם את החולי, פעולה שגורמת לנפש לחוש בכאב , אבל לא היא גורמת אותו. אדם המתעורר לתשובה מתחיל להרגיש את החולי שעד עתה היה מצוי בו, אבל הסיבה לכאב היא החטא ולא התשובה. כדוגמת אדם שמרגיש חום וכאב ראש, הוא צריך לדעת שהגוף מאותת לו על חולי. החום והכאבים מפריעים, אבל הם מעידים על מערכת חיסונית תקינה שנלחמת בחיידקים ומכריחה את האדם להיאבק במחלה.
הרב קוק מכנה מצב זה כ"ניתוקים של חלקי הנפש הרעים" שגורמים לכאב, והוא מוסיף שנדמה לנו "כאילו הם באים מצד יראת העונש". יראת העונש היא המדרגה התחתונה מבין סוגי התשובה, שבה אדם שב בתשובה מפחד העונש שיגיע לו על מעשיו הרעים. לסוג זה של תשובה יכולים להתלוות המחשבות הקודרות וייסורי המצפון שעליהם דיברנו לעיל. אבל הרב קוק מלמד אותנו שהסיבה לייסורים היא החטא שדבק בנשמה והוא זר לה. כשם שגוף זר החודר לגוף האדם מחולל נזק, כך גם החטא הוא כמו גוף זר לנשמה. וכשם שלגוף יש מערכת חיסונית שנלחמת בפולשים, כך גם לנפש יש את המצפון המעורר את האדם לחזור למוטב ולשוב בתשובה.
ההבנה שהכאב מגיע כתוצאה מהחטא ולא בגלל התשובה, וההפנמה שלכאב יש תפקיד במערך התשובה, נחוצים מאוד לתהליך התשובה. באופן זה אנו יודעים שהכאב לא נועד להחליש, אלא הוא מצביע על מגמת עלייה חיובית. ואם מבינים שהתפקיד של הכאב הוא למחוק את ההשפעה הרעה שדבקה בנפש האדם ומקבלים את הייסורים באהבה, אפשר לעלות למדרגה עליונה יותר של תשובה מאהבה.
הרחבות
* אשרי האיש שהקב"ה מייסרו, מדוע?
אַל תִּקְרֵי תְּלַמְּדֶנּוּ אֶלָּא תְּלַמְּדֵנוּ, דָּבָר זֶה מִתּוֹרָתְךָ לִמַּדְתָּנוּ. כדי להבין את דרשת חז"ל, יש להביאה בשלמותה. בתהילים נאמר "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ" [תהילים צד, יב]. בתחילה הגמרא מבארת שפסוק זה עוסק בייסורים של אהבה. ייסורים אלו אינם באים בשל חטא, אלא תפקידם למרק את האדם מתאוותיו הגשמיות [על פי השל"ה עשרה מאמרות, מאמר חמישי, קעג]. משמעות הפסוק היא, שייסורים הם ייסורי אהבה רק אם אינם מביאים את האדם לביטול תורה. על פי פירוש זה יש לקרוא את הפסוק "...תיסרנו", ובכל זאת "מתורתך תלמדנו". אולם ר' יוחנן לומד מפסוק אחר שאף ייסורים הגורמים לביטול תורה יכולים להיות ייסורים של אהבה.
בשל זאת ר' יוחנן מבאר את הפסוק הנ"ל באופן שונה. הפסוק אינו עוסק בייסורים של אהבה, אלא בייסורי כפרה הבאים כדי למרק את עוונות האדם. לימודו של ר' יוחנן נובע מהבנה אחרת של הפסוק: "אל תקרי תלמדֶנו (נקוד בסגול, שהמשמעות היא 'תלמד אותו' היינו, שהקב"ה ימשיך ללמד את האדם תורה למרות הייסורים), אלא תלמדנו!" (נקוד בצירה, שמשמעותו 'תלמד אותנו' היינו את לומדי התורה). והמשמעות לכך היא ש"דבר זה מתורתך למדתנו" היינו, שאנו לומדים ממקום אחר בתורה (מעבד עברי, כמו שיתבאר לקמן) שישנם ייסורים הבאים למרק את האדם מחטאיו ולכן אשרי מי שה' מייסר אותו.
הלימוד שיש ייסורים שממרקים את האדם מבוסס על לימוד קל וחומר מעבד עברי, שאם פְצעו אדונו באחד מאיבריו הוא יוצא לחירות: "מה שן ועין שהן אחד מאבריו של אדם – עבד יוצא בהן לחֵרות, יסורין שממרקין כל גופו של אדם על אחת כמה וכמה" ('שמשחררים' את האדם מעוונותיו) [ברכות ה.].
הרב קוק מבאר שאף אם הייסורים מפריעים ללימוד התורה והתפילה, הם אינם פוגעים בהתפתחותו הרוחנית של האדם. לפעמים התובנות וההכנעה לפני ה' הבאים בעקבות הייסורים, משפיעים על האדם במהירות ובעוצמה גדולה יותר מלימוד ומתפילה [עין איה על הגמרא הנ"ל].
שאלות לדיון
א. האם היסורים המתלווים לתהליך התשובה הם עונש על החטאים?
ב. מדוע חשוב כל כך להבין מה מקור הרגשת היסורים שמתלוים לתהליך התשובה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
