ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
נְתִיבוֹת תְּשׁוּבָה פְּרָטִיּוֹת
העלאת המידות
א. כְּשֵׁם שֶׁצְּרִיכִים לְהַעֲלוֹת אֶת הַמִּדּוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הָרָעוֹת לְשָׁרְשָׁן•, כְּדֵי לְתַקְּנָן וּלְמַתְּקָן, כֵּן צְרִיכִים לְהַעֲלוֹת אֶת הַמִּדּוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הַקְּטַנּוֹת• - אַף עַל פִּי שֶׁהֵן טוֹבוֹת, אֲבָל אֵינָן בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה וּמְאִירָה - לִמְקוֹר שָׁרְשָׁן, וְלַהֲאִירָן בְּאוֹר שֶׁל גְּדֻלָּה*. וּכְשֵׁם שֶׁמּוֹעִילִים לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בַּעֲלִיַּת הַמִּדּוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הַנְּפוּלוֹת•, כָּךְ וְיוֹתֵר מוֹעִילִים וּמְטִיבִים לָעוֹלָם עַל יְדֵי הַעֲלָאָתָן שֶׁל הַמִּדּוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הַקְּטַנּוֹת כְּשֶׁעוֹלוֹת לְאוֹרָה גְּדוֹלָה. וּמִדָּה זוֹ שֶׁל הַעֲלָאַת דְּבָרִים קְטַנִּים לְגַדְלוּת אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְהִיא הַתְּשׁוּבָה הַגְּמוּרָה שֶׁצַּדִּיקִים גְּמוּרִים בָּאִים עַל יָדָהּ לִהְיוֹת עוֹלִים בְּמַעֲלוֹת בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
125 - לימוד שבועי באמונה יב - יח אלול תשע"ז
126 - אורות התשובה פרק י"ד א'-ב'
127 - אורות התשובה פרק י"ד ג'-ד'
טען עוד
א*. כְּשֶׁמִּסְתַּכְּלִים הִסְתַּכְּלוּת רוּחָנִית, וּמַכִּירִים שֶׁהָעֵינַיִם הָרוּחָנִיּוֹת סְתוּמוֹת• הֵן מִפְּנֵי פְּגָמֵי הַנֶּפֶשׁ•, שֶׁגָּרְמוּ הָעֲווֹנוֹת, וּמִתּוֹךְ הַצַּעַר שֶׁל מִעוּט הָאוֹרָה מִתְחָרְטִים עַל הַחֲטָאִים בִּכְלָל וּבִפְרָט, וַחֲפֵצִים בְּכָל לֵב לְטַהֵר אֶת הַמַּעֲשִׂים וְהַמִּדּוֹת עַל מְכוֹנֵיהֶם•, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשָּׁאֵר עוֹד הַסְּתִימָה מְעַכֶּבֶת אֶת הָאוֹר הָעֶלְיוֹן מִלַּחְדֹּר בְּתוֹכִיּוּת הַנְּשָׁמָה הַחוֹשֶׁבֶת. זֶהוּ הַדֶּרֶךְ לָבֹא לִתְשׁוּבָה עִלָּאָה•, תְּשׁוּבָה דְּחַזְיָא לְחַפָּאָה עַל כָּל עוֹבָדִין•.
הקדמת זיכוך המידות לעלייה
ב. לִפְעָמִים עַל יְדֵי מַה שֶּׁמִּתְאַמְּצִים לִהְיוֹת מְדֻבָּק בְּרוּחָנִיּוּת עֶלְיוֹנָה, מִתְרוֹמְמִים כָּל כֹּחוֹת הַחַיִּים הָרוּחָנִיִּים לְמַעְלָה בְּעוֹלַם הַמַּחֲשָׁבָה הָעֶלְיוֹנָה, וְהַגּוּף נֶעֱזָב מִן הַנְּשָׁמָה, וְעַל יְדֵי זֶה הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת שׁוֹלְטוֹת בּוֹ•. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁהַהִסְתַּכְּלוּת הָרוּחָנִית הָעֶלְיוֹנָה נִגְמֶרֶת, וְכֹחַ הַחַיִּים חוֹזֵר לָרְגִילוּת שֶׁלּוֹ, מוֹצֵאת הַנְּשָׁמָה אֶת הַגּוּף שָׁבוּר בְּקִלְקוּלֵי תְּכוּנוֹתָיו, וּמַתְחִילָה מִלְחָמָה פְּנִימִית גְּדוֹלָה וּמְסֻכֶּנֶת מְאֹד. וּבִשְׁבִיל כָּךְ צְרִיכָה הַתְּשׁוּבָה, עִם חֵפֶץ זִכּוּךְ הַמִּדּוֹת•*, לִהְיוֹת קוֹדֶמֶת לָעֲלִיָּה הַהִסְתַּכְּלוּתִית, וְאָז מַכְשִׁירִים אֵיזֶה צַד שֶׁל מַגָּע בֵּין הַגּוּף אֶל הַנְּשָׁמָה גַּם בְּהִתְעַלּוּתָהּ הָעֶלְיוֹנָה.
___________________________
לְהַעֲלוֹת אֶת הַמִּדּוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הָרָעוֹת לְשָׁרְשָׁן – צריך להתבונן בעומק האישיות שלו מהיכן מגיעות המידות והמחשבות הרעות בנפשו, וכשיבין את מקורן בנפשו יוכל לתקן אותן ע"י תיקון סיבותן ולעיתים יוכל להשתמש באותן הסיבות להתעלות. כֵּן צְרִיכִים וכו' – עבודה כזו צריכה להיות בשביל לרומם מידות ומחשבות טובות, אבל קטנות בתוכנן, אל רוממות הכוונה וגדלות התוכן. הַנְּפוּלוֹת – הירודות, המקולקלות. הָעֵינַיִם הָרוּחָנִיּוֹת סְתוּמוֹת – חוסר יכולת להעמיק בעיניינים רוחניים. מִפְּנֵי פְּגָמֵי הַנֶּפֶשׁ – הנפש נפגמה ע"י העוונות ועיניה נסתמו מהיכולת להסתכל בעיניים רוחניות. עַל מְכוֹנֵיהֶם – כמו שהם צריכים להיות. לִתְשׁוּבָה עִלָּאָה – תשובה עליונה. דְּחַזְיָא לְחַפָּאָה עַל כָּל עוֹבָדִין – ראויה לחפות / לכסות על כל המעשים. וְהַגּוּף נֶעֱזָב מִן הַנְּשָׁמָה וכו' – האדם מתעסק בעניינים רוחניים ומחשבתיים ומזניח את עולמו המעשי, נוצר פה חלל שהמידות הרעות עלולות לשלוט בו. וכשהאדם מפסיק את התעלותו וחוזר לעצמו יש בו מלחמה פנימית. הַתְּשׁוּבָה עִם חֵפֶץ זִכּוּךְ הַמִּדּוֹת –תשובה מעשית ותיקון המידות מכשירים את כחות הגוף להתעלות הרוחנית.
ביאורים
כל מה שברא הקב"ה בעולמו מוכרח שיהיה בו יסוד של טוב שלשמו הוא נברא. לא ייתכן שמהטוב הגמור, "טוב ה' לכל", ייצא רע מוחלט בלי שיהיה בו נקודה פנימית טובה. הנחה זו נכונה הן ביחס למאורעות פרטיים והיסטוריים, הן ביחס למעשים שאדם עושה והן ביחס למידות ומחשבות שנתונות באדם. משום כך לא יהיה נכון למחוק לחלוטין את אותן המידות המקולקלות ואותן המחשבות הרעות, אלא יש צורך ליישרן ולנתב אותן למקומן הטוב והראוי ובכך לחשוף את הטוב הגנוז שבהן.
לא רק מידות ומחשבות רעות יש לתקן ולמתק, אלא אף מידות ומחשבות קטנות שביסודן טובות הן, אך אינן גדולות מספיק. מידות אלו, שעוצמתן חלשה והשפעתן החיובית קטנה, גם אותן יש להעצים ולהגדיל. יש לטהר את הכוונה שבהן, את המטרה שלהן, את איכותן ואת כמותן. אדם עשוי לחשוב כי עבודתו מתמקדת בתיקון הדברים הרעים ובזה בלבד צריך להעמיק, אך לאמִתו של דבר אין זה כך. התועלת האישית והכללית היוצאת מהעצמת המידות הקטנות, גדולה יותר מתיקון המידות המקולקלות, מפני שהחלפת הרע בטוב עדיין אינה מגיעה בהכרח לשורש העמוק של המידות והיא מתעסקת בעיקר בהסרת הרע. העלאת המידות הטובות למידתן הראויה בונה קומה על גבי קומה ומרוממת את האדם ואת העולם.
הרחבות
*מטוב קטן לטוב גדול
בְּאוֹר שֶׁל גְּדֻלָּה. רעיון זה הינו יסודי בתורתו של הרב קוק . הרב קוק מדגיש שפעמים אדם או דור מוכנים כבר וראויים לטוב גדול יותר ממה שהורגלו, ואז ייתכן שמסוכן יהיה אם יישארו במדרגות נמוכות, ברבדים חיצוניים או בהבנות שטחיות. כך כותב הרב קוק על דור שבו תחומי החולין מפותחים יותר, ולעומתם תחומי הקודש עדיין לוקים בהבנות שטחיות, מצב המוביל לעזיבת הדת: "אם יזדמן איזה דור או דורות שכל מושגיהם הכלליים נתעלו והתפתחו, ועל אותה החלקה של המושגים האלוהיים לא שלחו המפתחים והעובדים יד, אז נשאר אותו הדור במצב שפל ואומלל, והבקיעים הדתיים מתרבים בו, פרץ על פני פרץ" [ עקבי הצאן , מאמר 'דעת אלוהים' עמוד קמב, ועיין עוד במאמרי הראיה , מאמר 'לתקופת המעבר', עמוד 29, על החשיבות בדורנו להתקדם מעשיה נמוכה הנובעת מאינסטינקט ומהרגל לעשיה הנובעת מהבנה].
*תיקון המידות – בעומק
זִכּוּךְ הַמִּדּוֹת. בהקדמה ל" אורחות צדיקים " מבואר שהמידות נמצאות בלב: "חמישה כוחות אלו (חמשת החושים שלנו) מביאים ללב כל עניין... הלב יש בו דעות רבות, כגון הגאווה והענווה...". משמעות הדברים היא שבתיקון המידות אנו עוסקים ברבדים העמוקים ביותר – לא רק המעשים משתנים, אלא אנחנו מתקנים את החושים, את הרגשות, את הלב ואת הרצונות. תשובה זו מגיעה לכל החלקים שבגוף, גם לפנימיים וגם לעמוקים ביותר, ולכן לא נוצר מתח בין הגוף לבין הנשמה.
שאלות לדיון
א. איך האדם יודע שעיניו הרוחניות סתומות? במה זה בא לידי ביטוי?
ב. "ואז מכשירים איזה צד של מגע בין הגוף אל הנשמה". איך ניתן לחבר בין הגוף לנשמה? האם הם באמת צוררים אחד את השני?
לעילוי נשמת בבא בת חיים יוסף מאיר
איך מותר להכין קפה בשבת?
גאולת מצרים מאז ועד היום
טעינה למחשבה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
עבודה שאין לה סוף
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
למה לשמור על הקדושה?
סדרת החינוך של הטבע!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
