ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לאחר המלחמה בעמלק והמעילה בחרם, מאס הקב"ה במלכות שאול ושלח את שמואל הנביא למשוח מלך חדש מבני ישי, בית הלחמי. הבן הראשון שהוצג בפני הנביא היה הבכור - אליאב. וז"ל הכתוב: "וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל שְׁמוּאֵל עַד מָתַי אַתָּה מִתְאַבֵּל אֶל שָׁאוּל וַאֲנִי מְאַסְתִּיו מִמְּלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ:...וַיְהִי בְּבוֹאָם וַיַּרְא אֶת אֱלִיאָב וַיֹּאמֶר אַךְ נֶגֶד יְקֹוָק מְשִׁיחוֹ: וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל שְׁמוּאֵל אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַיקֹוָק יִרְאֶה לַלֵּבָב" (שמואל א ט"ז א-ז).
א. מדוע הקב"ה מאס באליאב?
ב. האם ובמה לכאורה טעה שמואל הרואה?
לפי התרגום, שמואל אכן חשב שאליאב הוא אכן מתאים למלכות. וז"ל: "וַחֲזָא יַת אֱלִיאָב וַאֲמַר בְּרַם תַּקִין קֳדָם יְיָ מְשִׁיחֵיהּ".
רש"י צעד בעקבותיו ופירש: "ויאמר בלבו אך אמת הוא זה שהגון למלכות" (רש"י הוסיף את המילה בלבו, אולי כדי לשמור על כבוד שמואל הרואה, שהרי על פי פירושו הנוכחים לא ידעו מה אמר שמואל ומה ענה לו הקב"ה. לפירושו חסר מן הסיפור, מה אמר שמואל לישי על אליאב, וצ"ל שאנו יכולים להשלים את הפער מההקשר ומהפסוק הבא).
אם כך, מדוע לפירושו של רש"י לא נבחר אליאב?
עונה רש"י: "לפי שכעסן הוא כמה שנאמר ויחר אף אליאב בדוד" כמופיע בפרק הבא (שם י"ז כח).
דברי רש"י מבוססים על דברי הגמרא במסכת פסחים: "אמר רבי מני בר פטיש: כל שכועס, אפילו פוסקין עליו גדולה מן השמים - מורידין אותו. מנלן - מאליאב, שנאמר ויחר אף אליאב בדוד" (דף סו ע"ב).
על פי פירוש זה, אין מדובר בביקורת = תוכחה של הקב"ה כלפי שמואל הנביא, שהרי הקב"ה לא גילה לשמואל את העתיד בנקודה זו. כמו כן, נוכל ללמוד מכאן, כמה מגונה ומזיקה מידת הכעס, שהיא גם פוסלת מועמד שהיה יכול להיות מתאים, לתפקיד מלוכה.
הרד"ק מסביר בכיוון אחר: "פי' אמר בלבו או בפיו, כי חשב כי זה הוא המלך שצווהו האל למשוח, לפי שהיה בכור בבני ישי ועוד כי ראהו יפה צורה וקומה כשאול, וחשב כי הקדוש ברוך הוא בוחר באנשים יפי קומה וצורה למלכות, כדי שיהא מוראו על העם ... ובלבד שיהיה לבו טוב וישר".
תשובת הקב"ה הייתה: "אל תבט אל מראהו - בוחן לבות וכליות בני אדם ידע לבב אליאב כי איננו ישר ... ומאסתיהו למלכות כי איננו הגון לפי לבבו".
לפי פירוש זה, אכן אליאב לא היה ראוי למלכות כלל וכלל ושמואל הנביא אכן, לא חזה זאת.
גם לפירוש זה ניתן למצוא מקור בדברי המדרש. כאשר שאול ונערו הלכו לחפש את האתונות מספר הכתוב: "הֵמָּה בָּאוּ בְּאֶרֶץ צוּף וְשָׁאוּל אָמַר לְנַעֲרוֹ אֲשֶׁר עִמּוֹ לְכָה וְנָשׁוּבָה פֶּן יֶחְדַּל אָבִי מִן הָאֲתֹנוֹת וְדָאַג לָנוּ: וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּה נָא אִישׁ אֱלֹהִים בָּעִיר הַזֹּאת וְהָאִישׁ נִכְבָּד כֹּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר בּוֹא יָבוֹא עַתָּה נֵלֲכָה שָּׁם אוּלַי יַגִּיד לָנוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ אֲשֶׁר הָלַכְנוּ עָלֶיהָ:... לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר הָאִישׁ בְּלֶכְתּוֹ לִדְרוֹשׁ אֱלֹהִים לְכוּ וְנֵלְכָה עַד הָרֹאֶה כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה:... וַיַּעֲלוּ הָעִיר הֵמָּה בָּאִים בְּתוֹךְ הָעִיר וְהִנֵּה שְׁמוּאֵל יֹצֵא לִקְרָאתָם לַעֲלוֹת הַבָּמָה:... וַיִּגַּשׁ שָׁאוּל אֶת שְׁמוּאֵל בְּתוֹךְ הַשָּׁעַר וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא לִי אֵי זֶה בֵּית הָרֹאֶה: וַיַּעַן שְׁמוּאֵל אֶת שָׁאוּל וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָרֹאֶה עֲלֵה לְפָנַי הַבָּמָה וַאֲכַלְתֶּם עִמִּי הַיּוֹם וְשִׁלַּחְתִּיךָ בַבֹּקֶר וְכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ אַגִּיד לָךְ" (שם ט' ה-יט עיינו גם בדברינו לפרשיות מקץ + ויגש תשע"ג).
מסביר המדרש: "רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי, אמר לו הקדוש ברוך הוא לשמואל, שמואל אתה רואה, אני מראך שאין את רואה, אימתי הראהו, בשעה שאמר לו מלא קרנך שמן וגו' 'ויהי בבואם וירא וגו' ויאמר ה' אל שמואל אל תביט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו" (מדרש שמואל (בובר) פרשה יד [ג]).
לפי זה, אכן שמואל הנביא לא הקפיד על לשונו ושילם על כך בתוכחה שקיבל על מועמדותו של אליאב.
למדנו עד כמה צריך לשקול כל מילה היוצאת מפינו, ולהיזהר אפילו מקמצוץ של גאווה.
עם צדיקים כמו שמואל הרואה, הקב"ה מדקדק אפילו על חוט השערה.
הבה נתפלל דווקא בחודש אלול, כי נזכה לשמור על פינו, ונזכה למנהיגים נקיי כפים ואנשי המעלה כמו שמואל הנביא.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הקשר בין ניצבים לראש השנה
עשרת המכות סוללות דרך
איך ללמוד אמונה?
אנחנו קודש למענך
האם מותר לפנות למקובלים?
השלמת התמונה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
