^ 1.. ד"ר זרח ורהפטיג, חוקה לישראל – דת ומדינה, עמ' 40, מספר שרצה להבטיח בחוק שבשונה משרים, חברי פרלמנט ועובדי מדינה שיהיו גם מקרב המיעוטים, נשיא המדינה יהיה יהודי כסמל לממלכתיות יהודית. בתגובה אמר דוד בן גוריון כי לא תהא כל מניעה חוקית שבמדינה היהודית יבחר ויכהן אזרח ערבי כנשיא. בעמ' 89-92 שם מופיע תיאור קבלת חוק יסוד נשיא המדינה עד שלבסוף בשנת תשכ"ד נקבע ש"כל אזרח ישראל שהוא תושב ישראל, כשיר להיות מועמד לכהונת נשיא המדינה". הריא"ה הרצוג, תחוקה לישראל ע"פ התורה ג, עמ' 25, רצה שיוחק שראש הממשלה, הרמטכ"ל ומפקדים בכירים מאוד בצבא יהיו יהודים: "באמת מסירת מפתח כאלה וכדומיהן לידי לא יהודים יש בזה סכנה לישראל". ושם בעמ' 40, הציעו הצעות דומות גם הרב יהושע קניאל, והרב איסר יהודה אונטרמן.
^ 2.. דרשה זו נמצאת גם בירושלמי קידושין ד, ה; במדבר רבה (וילנא) פרשה ט ד"ה ז ד"א איש.
^ 3.. חכמי ישראל אף שילמו בחייהם על דרשתם את הפסוק "שום תשים עליך מלך", כמסופר בבבא בתרא ג ע"ב: "אמר (הורדוס): מאן דריש 'מקרב אחיך תשים עליך מלך'? רבנן. קם קטלינהו לכולהו רבנן".
^ 4.. באשר לייחוסו של רב מרי בר רחל, ראה: ברכות טז ע"א רש"י ד"ה ברה; בבא מציעא עג ע"ב רש"י ד"ה רב מרי; בבא בתרא קמט ע"א תוספות ד"ה רב מרי, ועוד.
^ 5.. יבמות מה ע"ב רש"י ד"ה בפורסי, ותוס' ד"ב פורסי; שבת קנד ע"א רש"י ד"ה ואמרי; יומא ט ע"א רש"י ד"ה בפורסי.
^ 6.. רש"י שם ד"ה מיטפל בהו: "מתעסק בהם לכבדם ולהושיבם בשררה".
^ 7.. ריש כורי – רש"י שם מפרש שהוא היה ממונה על המידות, והייתה לו סמכות ענישה ואכיפה. תפקיד זה נקרא בספרות חז"ל בשם אגרדם (בבא בתרא פט ע"א). ובהקבלה לימינו ניתן לראותו כממונה על הגנת הצרכן. רבנו גרשום (בבא בתרא שם), והרמב"ם הל' מכירה יד, א קוראים לו שוטר. אגרדם היה ממונה לתפקידו מטעם הנשיא או ריש גלותא (ירושלמי בבא בתרא ה, ו). ראה: ד"ר שילם ורהפטיג, דיני מסחר במשפט העברי, עמ' 108-110.
^ 8.. הערוך (ערך גרגרתא) מפרש שזהו הוא בור שממנו משקים שדות. ריש גרגורתא הוא הממונה לחלק לפי מידה את מי הבור (קידושין עו ע"ב רש"י ד"ה ריש; בבא קמא כז ע"ב רש"י ד"ה גרגותא; בבא בתרא צא ע"ב רשב"ם ד"ה ריש).
^ 9.. כך כותב התוספות בסוטה מא ע"ב ד"ה אותו. כך סוברים גם: תוספות איוורא, ותוספות רא"ש בסוטה שם; הריטב"א והרמב"ן ביבמות מה ע"ב; רמב"ן דברים יז, טו: "איש נכרי לא תוכל לתת עליך לעולם". הרשב"א, הנימוקי יוסף והמאירי ביבמות קב ע"א; הר"ן בחידושיו לסנהדרין לו ע"ב; הסמ"ג ל"ת רלא. מהתוספות ביבמות מה ע"ב (ד"ה כיון) משמע שרק מדרבנן יש צורך שאביו ואמו של המלך יהיו מישראל. כך גם בתוספות בנדה מט ע"ב ד"ה חדא; ובתוספות רא"ש בסנהדרין לו ע"ב ד"ה חדא. ראה עוד: הרב חיים הירשנזון, מלכי בקדש, חלק ב עמ' 190-191, חלק ד עמ' 90-94, חלק ו עמ' 29; הרב יוסף ליפלאנד, גרים וגירות – ברורי הלכות, עמ' קסב-קסז; הרב משה פיינשטין, שו"ת אגרות משה, יו"ד ב, סי' מ; בירור הלכה לקידושין, עמ' קצא.
^ 10.. ראה גם: רמב"ן סנהדרין לז ע"א בשם התוספות והר"ן.
^ 11.. הרב יוסף קאפח מעיר: כגון דיין או ראש ישיבה. ובאשר למינוי שלטוני כותב: "אפשר אף מינוי ממלכתי כגון ראש עיר או אף מנהל מחלקה". הרב שמואל טוביה שטרן, שו"ת השבי"ט חלק ח עמ' רכח, מעלה חשש נוסף, והוא שימנו כאלה שיש בכלל ספק בגירותם. לפיו: "יש לעמוד בחקירה במדינת ישראל אם גר יכול להיות נבחר לכנסת. והשאלה העומדת על הפרק על הגרים הגרורים שנתגיירו על ידי הדיוטות אם מקבלים אותם כאזרחי המדינה היום, למחר יובחרו כצירי הכנסת ויוכלו להיות לראשי ממשלה או לשרי המדינה".
^ 12.. כלשון הרמב"ם בספר המצוות כתב גם ספר החינוך, מצוה תצח.
^ 13.. הרב אליהו ראם, אגרות לראיה (ירושלים תש"ן), עמ' תב-תד, כותב שאין מניעה למנות רופא נכרי כרופא ראשי או כראש מחלקה, מאחר שממנים אותו לתועלת הציבור בשל ידיעותיו. תפקידו של רופא ראשי איננו מוגדר כשררה וכן אין זה מינוי של כבוד. הוא מציין שבעבר היו בבתי חולים בירושלים רופאים ראשיים שהיו נכרים. דברים אלו הם חלק מהוכחותיו, שאין חזקה לרופא בעבודתו, מאחר שאין תפקידו מוגדר כשררה. הראי"ה קוק, שו"ת אורח משפט, חו"מ, עמ' רכד-רכז, חלק על כך, ולפיו, תפקידו של רופא יהודי מוגדר כשררה, ובאשר לרופא נכרי: "בודאי דכל היכא דאפשר, צריכין למנות ישראל כשר לרופא, וביחוד לרופא ציבורי, ואם לא אפשר אין דנין אי אפשר משאפשר, וההכרח לא יגונה. ובודאי מינוי הנכרי [=כרופא ראשי], אין בו משום שררות, שהרי אסור לעשותו ממונה בשררות, אבל כשממנין יהודי הוי שררות".
^ 14.. הרמב"ם כתב במקורות נוספים שאין למנות גר לדיין. ראה: הל' סנהדרין ב, ט; שם יא, יא.
^ 15.. ראה: רמב"ם הל' סנהדרין א, ג; הל' קידוש החודש ד, יב; הל' שגגות טו, ו; הל' אבל יד, כה-כו; שו"ת הרמב"ם סי' רנ. ראה: אביעד הכהן, "למהות 'השררה' במשפט העברי", קובץ הציונות הדתית, תשס"ב, עמ' 488-500.
^ 16.. הרב ד"ר שמעון פדרבוש, משפט המלוכה בישראל, עמ' 62-68, כותב שהחשש היה שיתערבו ויעבירום על ייחודם הדתי והתרבותי, כמו רומא שהתערבה גם בעולם. שליטים זרים המיטו שואה על ארצם. בארה"ב יש חוק שרק מי שנולד שם יכול להיבחר כנשיא. בארצות נוצריות משביעים אותו שהוא מודה בדת השלטת.
^ 17.. על הסכמת הציבור ובחירתם את מנהיגם, ראה בספרי: מלכות יהודה וישראל, עמ' 31-37.
^ 18.. הרב אלישע אבינר, בתוך: גאון בתורה ובמידות, עמ' 180-181, מספר שהוא שאל את הרב שאול ישראלי, מדוע אין הגבלה על מינוי נכרים לתפקידי ציבור מכוח דברי הרמב"ם הללו. ולאחר משא ומתן קצר השיבוֹ שאין לקבל את הדברים, מפני שלפי דבריו "כולנו חוטאים ואיננו נוהגים כשורה בכך שאנו מאשרים את נוכחותם בכנסת". ראה עוד: הרב אלישע אבינר, "מעמד הישמעאלים במדינת ישראל לפי ההלכה", תחומין, ח (תשמ"ז), עמ' 357-360, העוסק אף הוא בסוגיית מינוי נכרים למשרות ציבוריות וממלכתיות.
^ 19.. ראה: דן שיפטן, "זהותם החדשה של החכי"ם הערבים", תכלת, 13 (תשס"ג), עמ' 23-41.
^ 20.. התוספות בסוטה מא ע"ב בד"ה אותו, כותב שאמו הייתה מישראל. אך התוספות ביבמות מה ע"ב בד"ה כיון, וכן בבבא בתרא ג ע"ב בד"ה כל, כותבים אחרת, ולפיהם גם אמו לא הייתה מישראל. התוספות בכתובות יז ע"א בד"ה מלך כותב, שהוא לא היה מלך גמור, אם כי נהגו בו כבוד. הרמב"ם בפירוש המשנה בסוטה פ"ז מ"ח, כותב אף הוא שאמו לא הייתה מישראל. כך על פי גרסת הרב יוסף קאפח שם. וראה עוד בפירוש תפארת ישראל בסוטה פ"ז אות נו.
^ 21.. עבודה זרה מד ע"א; ירושלמי עבודה זרה ג, ג; זוהר כרך א (בראשית) פרשת וישלח דף קעג ע"א. בקידושין עו ע"ב נאמר גם כן שאתי היה נכרי אם כי אוריה החתי היה יהודי שישב בחת, וצלק העמוני ישב בעמון. על השתתפותם של נכרים בחילותיו של דוד, ראה את דברי רש"י על הפסוק: "ובניהו בין יהוידע על הכרתי והפלתי" (דברי הימים א יח, יז): "פתרונו, אומות היו כדכתיב: 'הוי יושבי חבל הים נכרי כרתים' (צפניה ב, ה), ומאומתם היו עם דוד אנשי חיל ובניהו עליהם". על האפשרות שגוי יפקד על חיילים גויים המשרתים בצבא ישראל, ראה: מו"ר הרב אברהם אלקנה שפירא, מנחת אברהם, חלק ב, עמ' נה, קעב.
^ 22.. התוספות ביבמות כד ע"ב (ד"ה לא בימי) כותב שאתי התגייר מהנימוק של "שלחן מלכים", דהיינו לצורך הקִרבה למלכות. בשו"ת ר' אברהם בן הרמב"ם סי' כה, ובשו"ת התשב"ץ, חלק ג, סי' צו, לומדים ממסקנת הגמרא בקידושין, שאתי היה גר. הרד"ק דן בגרותו של אתי במספר מקומות. הוא מודע לכך שבתלמוד סברו שהוא נכרי, אך הוא נוטה לומר שהוא התגייר ונקרא גתי בשל מקום מגוריו. ראה: רד"ק לשמואל א כא, ח; שמואל ב ה, כא; יא, ג; יב, ל; טו, יח. ראה עוד: הרב חיים יוסף דוד אזולאי, שו"ת חיים שאל, חלק ב, סי' מג, ז; הרב אליעזר וולדינברג, שו"ת ציץ אליעזר, חלק כא, סי' כו; שרה רוזנטל, "מעמדו של הגר ביחס למלוכה", שמעתין, 102 (תשנ"א), עמ' 15-20.
^ 23.. הרמב"ם בהקדמתו למשנה תורה כותב שאבותיהם של ר' עקיבא ור' מאיר היו גרי צדק. לא ברור מקורו של הרמב"ם ביחס ליוסף, אביו של ר' עקיבא. על אביו של ר' מאיר שהיה גר צדק ראה גיטין נו ע"א. היות אביהם גר צדק אינו מונע מהם לשמש בשררה. ראה: הרב נחום רבינוביץ', משנה תורה לרמב"ם עם פירוש יד פשוטה, הקדמה ומניין המצוות, עמ' טז-יז; הרב מרדכי פוגלמן, שו"ת בית מרדכי, סי' פ; הרב אליעזר וולדינברג, שו"ת ציץ אליעזר, חלק יט, סי' מז-מח.
^ 24.. סיכום דברי הרבנים בסוגיה זו עם קום המדינה, ראה: גרשון גרמן, מלך ישראל, עמ' 739-749.
^ 25.. דברים ברוח זו ניתן להבין מדברי הרב יעקב ששפורטש, שו"ת אהל יעקב, סי' ד, הכותב שגר איננו יכול ליטול שום שררה, אך יכול לשמש כגזבר, כנאמן. לפיו, גר איננו יכול לקבל תפקיד של שררה, אך יכול למלא תפקיד טכני ניהולי כמקבל הוראות מדרגה מעליו. אמנם דבריו הם ביחס לגר, לא ביחס לנכרי.
^ 26.. וכן הוא בספרו שו"ת דגל ראובן, חלק ב, סי' כה. דברים דומים כתב גם הרב בצמ"ח עוזיאל, בתוך: תחוקה לישראל על פי התורה, חלק א, עמ' 246.
^ 27.. גם הדיינים בבית הדין הרבני מתמנים על ידי ועדה בה חברים נציגי הממשלה והכנסת, נציגי הדיינים, הרבנים הראשיים ונציגי לשכת עורכי הדין, ועל פי דברי התומים הם יוכלו למנות גם גר מתוקף חוקי המלך. וכבר העיר על כך הרב יהודה גרשוני, משפט המלוכה, עמ' לט.
^ 28.. על ההבדלים שבין משפט התורה למשפט המלך, ועל הצורך במערכת משפטית כפולה, ראה בספרי: מלכות יהודה וישראל, "משפטי המדינה ומשפט התורה", עמ' 87-98, ובמאמר: "חוקה לישראל – תחליף לחוקת התורה?".
^ 29.. בהמשך דבריו, במסגרת הצעת חוקה למדינת ישראל (מספר חודשים לפני קום המדינה), שם עמ' 251, כתב עוד: "נשיא המדינה וזכויותיו וחובותיו וזמן בחירתו כמו שכתוב בתורה 'מקרב אחיך', זאת אומרת מזרע ישראל וממובחר שבאחיך. ...תנאי יסודי בהרכב הממשלה שראש הממשלה ורוב חבריה יהיו מישראל, ומיניסטרים אחדים מבין הערבים ישתתפו, בתנאי שיהיו נתיני מדינת ישראל".
^ 30.. על הדרכים השונות למינוי מנהיג, ראה בספרי: מלכות יהודה וישראל, עמ' 37-40.
^ 31.. על אפשרות הסבר כזה ברמב"ם, שכך דרך מינוי מלך לכתחילה, ראה: הראי"ה קוק, שו"ת משפט כהן, עמ' שלו, ובהערות הרצי"ה קוק שם, עמ' שעח, וכן בהערות הרצי"ה קוק לשו"ת אורח משפט, עמ' רסז; הרב ד"ר שמעון פדרבוש, משפט המלוכה בישראל, עמ' 42, והערת הרצי"ה קוק שם עמ' 236; הרב אליעזר וולדינברג, שו"ת ציץ אליעזר, חלק ב, סי' כח אות ז; הרב שלמה גורן, תורת המועדים עמ' 565.
הרב שאול ישראלי, עמוד הימיני, סי' ז אות ו, השיג על דברי הראי"ה קוק הנזכרים, וכתב שלא ברור לו מניין החילוק שנביא זהו רק לכתחילה ואילו סנהדרין מעכב גם בדיעבד. נראה שהרב ישראלי לא קיבל את הפרשנות למונח "בתחילה" במשמעות של לכתחילה, וכן לא קיבל את ההבחנה בין נביא לסנהדרין.
^ 32.. כך דייק מלשון הרמב"ם באשר למינוי אשה למלכה הרב חיים דוד הלוי, תחומין, י (תשמ"ט), עמ' 122; הנ"ל, שו"ת מים חיים, א, עמ' 301. דיוקנו מנוסח הרמב"ם באשר למינוי גר איננו תואם לדברי הרב ישראל רוזן, תחומין, יט (תשנ"ט), עמ' 19, 23, שהבחין בין מינוי אשה למינוי גר.
^ 33.. ראה למשל: רמב"ם הל' כלי המקדש ד, טו; הל' נזקי ממון ו, ג; הל' מכירה כט, ד; הל' עבדים ז, ח; הל' מלוה ולוה יב, ג-ז; הל' נחלות ה, ו; הל' סנהדרין א, ג-ד; ב, א-ו ; ה, א; הל' מלכים י, יא, ועוד. על השורש ע.מ.ד בהקשרים משפטיים, ראה: ברכיהו ליפשיץ, משפט ופעולה, עמ' 184-186.
^ 34.. מאמר זה נאמר כשיעור במסגרת הכינוס לתושבע"פ, טז (תשל"ד), עמ' עב-עט. במקום נוסף עסק הרב ישראלי בעניין זה: "מעמד הנכרי במדינה ישראלית", עמוד הימיני, סי' יב, ה, במסגרת התייחסות כוללת לנכרי. החלק הראשון של כל אחד משני המאמרים, אם כי בהדגשות שונות ובמבנה אחר, נועד להוכיח שטענת הסוברים שקבלת הציבור מאפשרת למנות נכרי לשררה, אינה יכולה להתאים לשיטת התוספות והרמב"ם. סיכום שיטת הרב ישראלי בסוגיה זו, ראה: הרב אלישע אבינר, גאון בתורה ובמידות, עמ' 191-192.
^ 35.. הרב עזרא בצרי, דיני ממונות, ד, עמ' ס-סא, העיר על דברי הרב ישראלי, שאם כל מינוי בישראל עובר בירושה, מדוע התלבטו הפוסקים בדבר ירושתן של משרות כמו: גבאי, שוחט, שליח ציבור וכד'? אך מדברי הרמב"ם משמע שאכן כל מינוי עובר בשררה. כך העיר הרב ישראל שריר, חתנו של הרב שאול ישראלי, על דברי הרב בצרי, כשליבנו יחדיו את דברי הרב ישראלי. בעניין מעמדו של מלך שהודח, ראה בספרי: מלכות יהודה וישראל, עמ' 47-51.
^ 36.. בהקדמתו למאמר זה כותב הרב ישראלי את הקשיים שיש ביישום מצות התורה כפשוטה בזמן הזה. אם נמנע מהאזרחים הלא יהודים לבחור ולהיבחר, הדבר יפגע ביחסם של הנכרים למדינה, עלולים להיפגע יהודים הגרים בחו"ל, וכן עלולה להיות פגיעה במעמדה של מדינת ישראל בעולם. למרות הדרך בה מתאפשר הדבר, הוא מסיים את דבריו וכותב שלמרות האפשרות למנות כיום נכרים, בוודאי שמן הראוי להשתדל שהנבחרים יהיו יהודים שומרי תורה ומצוות.
^ 37.. הרב משה פיינשטיין, שו"ת אגרות משה, יו"ד ד, סי' כו, מבחין אף הוא בין תפקידים שהם שררה במהותם, לבין תפקידים בכירים שאינם נחשבים שררה. הוא דן שם באשר למינוי גר לראש ישיבה ומשגיח, וכותב שאין להחשיב משרות אלו בתקופתנו לשררה, מאחר שתפקידה של ישיבה ללמד תורה. לעומת זאת השגחה על כשרות זוהי שררה, מפני שלפעמים ישנה הכרעה נגד רצון הבעלים. נראה שגם לדעתו משרות שר או ח"כ אלה תפקידי שררה.
^ 38.. הרב שאול ישראלי, עמוד הימיני, "סמכות הנשיא ומוסדות ממשל נבחרים בישראל", סי' ז, עמ' נט. ראה עוד: יעקב בלידשטיין, "מדינת ישראל בפסיקה ההלכתית", דיני ישראל, יג-יד, (תשמ"ו- תשמ"ח), עמ' כא-מב; יעקב בלידשטיין, "תורת המדינה במשנת הרב שאול ישראלי", שני עברי הגשר: דת ומדינה בראשית דרכה של ישראל, ירושלים תשס"ב, עמ' 350-363.
^ 39.. הרב עזרא בצרי, דיני ממונות, ד, עמ' נח-סב, הבין את דברי הרב ישראלי כפשוטם, והעיר עליהם: "אם נרצה לדון עתה על פי כללי השותפים, יהיו לנו דינים מוזרים מאד. לדוגמא, יסוד השותפות הוא רצון, ואי אפשר לאחד להכריח את חברו שיהיה שותפו. ואם כך נדון על פי ההלכה, ...כיצד לוקחים אותו לצבא? ...כיצד יכריחנו לשלם מיסים? ...וכיצד נעניש את הגנבים ורוצחים וכו', האם יש כח לשותף לעשות לשותפו כן? אם נלך בדרך זו ונאמר שכך רואה ההלכה את הכנסת והעיריה כעסק משותף, לא יהיה קיום על פי ההלכה לשום דבר שהעיריה או הכנסת עושה, ואין זה אלא אבסורד". כאמור, הרב ישראלי לא החיל על מנהיגי העם את הלכות שותפים, אלא רק הקביל והדגים מניין מקור השררה שלהם. ושוב תודתי לרב ישראל שריר, שהבהיר את כוונת הרב ישראלי.
^ 40.. בדבריו שם הוא אף הציע הצעה מרחיקה לכת לפיה: "בין במלך בין בשאר שררות בקבלה מהניא, והכתוב שאמר 'לא תוכל לתת עליך איש נכרי' מדבר שלא בקבלה. ...והדברים צריכים תלמוד, דלשון הכתוב ד'לא תוכל לתת עליך איש נכרי' מוכח דלא מהניא אפילו בקבלה, מדתלה הדבר בממונה ובנותן, ואמר 'לא תוכל לתת עליך איש נכרי' ". אך הכרעתו היא כהסבר הראשון. כך הוא גם כתב בשו"ת בעי חיי, סי' ד.
^ 41.. מינוי חריג בשל העובדה שהעם מקבל על עצמו נזכר גם בהקשר של הסכמת העם למינוי אשה כמלכה. כך כתבו התוספות בבבא קמא טו ע"א ד"ה אשר והר"ן בחידושיו לשבועות ל ע"א. ראה עוד: הרב צבי יהודה הכהן קוק, שיחות הרב צבי יהודה – שמות, עמ' 172-173; הרב אליהו בקשי דורון, בנין אב, חלק א, סי' סה; הרב דוד שלוש, שו"ת חמדה גנוזה, חלק ג, סי' לב-לד; הרב ישראל רוזן, תחומין, יט (תשנ"ט), עמ' 22-24.
^ 42.. הרב אברהם בורנשטיין, שו"ת אבני נזר, יו"ד סי' שיג אות יט, מציין לדברי כנה"ג ומסכים אתו שמותר למנות גר לדיין קבוע ואפילו לנשיא ולאב"ד, אם הציבור קיבל אותו. פוסקים נוספים כתבו שניתן למנות גר לדיין בהסכמת הציבור. ראה: הרב אליהו בקשי דורון, בנין אב, חלק א, סי' סה. אין התייחסות בדבריו לשאלה האם מותר גם למנות נכרי בהסכמת הציבור. בשו"ת מראה הבזק, ג (שבט תשנ"ה), עמ' 52, השיבו לשאלה שנשאלה מפריז-צרפת, בדבר מינוי גר לראש הקהילה. לפי תשובה זו אין למנות גר לתפקיד נשיא הקהילה אלא אם כן קיבלו אותו על ידי בחירות, שזהו ביטוי להסכמת הקהל, ובתנאים נוספים שאין כמותו ראוי לעמוד בתפקידו ושהמינוי קצוב למספר שנים.
^ 43.. הרב חיים יוסף דוד אזולאי, בברכי יוסף חו"מ סי' ז ס"ק א-ו, ובשו"ת יוסף אומץ סי' מז, ג. ראה עוד: הרב יעקב משולם גינזבורג, "שופטים לישראל", אזכרה – לזכרו של הריא"ה הרצוג, עמ' 195-200; הנ"ל, הלכה פסוקה, עמ' 82-88; הרב שאול ישראלי, עמוד הימיני, סי' יב, ה; הנ"ל, חוות בנימין, א, סי' יב; הרב יחיא טובול, "מינוי גר לשררה", דברי משפט, ג, עמ' קכז-קמג. גם לריא"ה הרצוג, "מינויים ציבוריים של נכרים בימינו", תחוקה לישראל על פי התורה, חלק א, עמ' 22-30, לא ברור שמבחינת ההלכה מספיקה קבלה כללית שהציבור מקבל עליו את נהלי השלטון, ובכלל זה גם את אלה שיתמנו על ידי השרים או הקצינים גם אם אלו הם נכריים. ושם בעמ' 144-145 הוא שולל בחירת מלך-נשיא נכרי, גם אם כל העם קיבל, מאחר שבזה עוסק הפסוק. אך עדיין עומדת האפשרות שראש הממשלה וראשי הצבא בדרגות הפיקוד הגבוהות ביותר יהיו גויים. ולכן הוא מציע לחוקק חוק שרק הנשיא ממנה וממילא לא ימנה אלא יהודי. הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, השופט והמשפט, עמ' 34-36, טוען שתקנת הציבור מאפשרת לבחור גוי כחבר כנסת.
^ 44.. הוא חזר על כך גם שם בעמ' 158. הוכחתו היא מכך שמינו את רב מרי בר רחל (קידושין עו ע"ב), והיה זה בבבל תחת שלטון הנכרים.
^ 45.. הרב יהודה גרשוני, משפט המלוכה עמ' מ, העלה אפשרות שניתן למנות נכרי "משום שלום מלכות." שימושו של מושג זה הוא כנימוק המתיר לעשות דבר אסור כדי למנוע מתח או התייחסות עוינת מצד המלכות של הנכריים, אך לא בשל פגיעה באוכלוסיה עצמה. היה מתאים יותר להשתמש בביטויים "משום דרכי שלום" או "משום איבה", וכפי שכתב הריא"ה הרצוג. על השימוש בנימוק "משום שלום מלכות", ראה בספרי: מלכות יהודה וישראל, עמ' 200-205.
^ 46.. על התמודדותו של הריא"ה הרצוג עם שאלות הלכתיות בקום המדינה, כמו מינוי נכרים לשררה, ראה: אליאב שוחטמן, "תורה ומדינה במשנתו של הריא"ה הרצוג", שנה בשנה (תשנ"א), עמ' 178-190; יוסף אחיטוב, "לבטיו ההלכתיים של הרב יצחק הלוי הרצוג בעשור הראשון לתקומת ישראל", יצירה והגות בעשור הראשון למדינה, עמ' 199-213.
^ 47.. על הרחבת המושג "מפני איבה", בין יהודים ליהודים, ראה חגיגה כב ע"א. ראה עוד בדברי הרב יעקב אריאל, שו"ת באהלה של תורה, יורה דעה סי' כג, בו הוא עסק בחובת העמידה בצפירה ביום הזכרון לחללי צה"ל "מפני איבה" שבין דתיים וחילונים.

הרב יהודה זולדן, שבות יהודה וישראל, ירושלים תשס"ז, עמ' 211-191