- ספריה
- השכמת הבוקר
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילת נשים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מי שלא ישנה כל הלילה
נחלקו הפוסקים בדינו של אדם שלא ישן כל הלילה. למעשה פסק השולחן ערוך (ד, יג) שהנשאר ער כל הלילה, יטול את ידיו לפני התפילה בלא ברכה. וכך מצד אחד יצא ידי הסוברים שעליו ליטול ידיו, ומצד שני לא יבוא לידי ספק ברכה לבטלה.
ולדעת בעל המשנה-ברורה (ד, ל) הטוב הוא שאדם שלא ישן בלילה ילך להתפנות לפני התפילה, ואחר שידיו יגעו במקומות המכוסים שבגופו, יוכל ליטול ידיו בברכה לפי כל השיטות. וכך הוא מנהג אשכנז.
לסיכום: על פי מנהג אשכנז, אישה שלא ישנה כל הלילה, אם היא עומדת להתפלל עמידה בשחרית, תלך להתפנות לפני התפילה ואחר כך תיטול את ידיה בברכה. ולמנהג ספרד, גם באופן זה לא תברך על הנטילה (כה"ח ד, מט). (ע"ע להלן ו, ז; ז, ז בדין ברכות השחר והתורה).
נטילת ידיים לאחר שינה ביום
נתעורר ספק בשאלה, מהי הסיבה המדויקת לשרייתה של הרוח-הרעה על הידיים: האם השינה, שבה תודעתו של האדם מסתלקת והאדם נשאר מוטל ללא יכולת פעולה, ולפי זה גם הישנה ביום - צריכה ליטול את ידיה שלוש פעמים להסיר את הרוח-הרעה. או שהלילה החשוך, שבו העולם כולו עוצר מפעילותו, גורם לשריית הרוח-הרעה, ולכן גם מי שהיתה ערה כל הלילה צריכה ליטול את ידיה שלוש פעמים.
למעשה, כאשר מצטרפים שני הגורמים יחד, שינת קבע (לפחות חצי שעה) בלילה, אזי הרוח-הרעה שורה במלא תוקפה, וצריך מיד אחר הקימה להזדרז ליטול את הידיים שלוש פעמים, ולא לנגוע לפני כן בפתחי הגוף ובמאכלים.
ומי שישנה שינת קבע ביום, ראוי שתחמיר ותיטול ידיים שלוש פעמים לסירוגין, אבל אין צורך להזדרז בזה, ואין איסור לנגוע לפני כן בפתחי הגוף.
וכן מי שנשארה ערה כל הלילה, כשיעלה השחר, טוב שתיטול את ידיה שלוש פעמים. וכן מי שכבר קמה באמצע הלילה ומיד נטלה את ידיה שלוש פעמים, טוב שתחזור ותיטול את ידיה שלוש פעמים לסירוגין אחר שיעלה השחר, כי אולי עצם הלילה וסיומו גורם לרוח רעה (פניני הלכה תפילה ח, הערות 4, 5).
קימה באמצע הלילה לתינוק או לצורך אחר
אישה הקמה משנתה באמצע הלילה, כדי לכסות את בנה או לתת מוצץ בפיו, אינה חייבת על פי הדין ליטול ידיים לפני כן. ותזהר לא לגעת בידיים בפיו או באחד מפתחי גופו.
אבל אם היא קמה כדי להכין לו אוכל, או להחליף לו חיתול, רצוי שתיטול ידיים לפני כן, כדי שלא תיגע במאכלים או באחד מפתחי גופו בידיים לא נטולות. וכן אישה המתעוררת באמצע הלילה להניק את בנה, רצוי שתיטול ידיים לפני כן. ואם קשה לה מאוד ללכת ליטול ידיים, רשאית לסמוך על דעות המקילים שאינם מחייבים נטילה לקמים באמצע הלילה (אשל אברהם בוטשאטש ד, א, ובהלכה ג' נתבאר שיש אומרים שאין כיום רוח רעה). ובכל אופן, לכל הדעות, אין לברך על נטילה שבאמצע הלילה, מפני שחכמים תקנו לברך רק על הנטילה בבוקר, שהיא המכינה אותנו לקראת התפילה ולקראת היום החדש.
הקמה באמצע הלילה משנתה כדי לשתות דבר מה, לכתחילה טוב שתיטול את ידיה שלוש פעמים ללא ברכה, ואח"כ תברך "שהכל" ותשתה. וכן מי שהתעוררה משנתה כדי להתפנות, טוב שתיטול תחילה את ידיה שלוש פעמים כדי שתוכל לנגוע בפתחי גופה בלא חשש. ואחר שתתפנה תרחץ את ידיה כדי לברך "אשר יצר". ואם תרצה תוכל לסמוך על דעת הסוברים שרק אחר הקימה בבוקר צריך ליטול ידיים שלוש פעמים, ובאמצע הלילה תתפנה בלא ליטול ידיים תחילה. אבל אחר שתתפנה תרחץ את ידיה כדי לברך "אשר יצר". ואם אין לה מים, תנקה את ידיה על ידי שפשוף בבגדה ותברך (שו"ע ד, כב) 1 .
מאכלים שנגעו בהם לפני הנטילה
למדנו (בהלכה ב) שמפני הרוח-הרעה השורה על הידיים בשחרית, אין לגעת לפני הנטילה בדברי מאכל ומשקה. ואם יהודי שלא נטל את ידיו נגע בדברי מאכל, אם נגע במאכלים יבשים כדוגמת פירות שאפשר לשוטפם, ידיחם במים שלוש פעמים, וכשם שנטילת ידיים שלוש פעמים לכל יד מטהרת את הידיים, כך תטהר את הפירות. אך אם נגע בטעות במשקים או במאכלים שיתקלקלו בשטיפה, יש שהחמירו לזורקם מפני רוח-רעה ששורה עליהם (עוד יוסף חי תולדות ו); אבל לדעת רוב הפוסקים, גם מאכלים שלא ניתן לשוטפם מותרים באכילה.
ויש לכך שתי סיבות: ראשית, מפני שלדעת רוב הפוסקים אין בכוחה של הרוח-הרעה שעל הידיים לפגום את המאכלים (ח"א כלל ב, ב; מ"ב ד, יד; ערוה"ש ד, טו). ואמנם לגבי משקה חריף כשכר, ישנם פוסקים שמחמירים, מפני חשש היזק. מכל מקום, לגבי שאר המאכלים, מוסכם על רוב הפוסקים שאין הם נפסלים בנגיעה בידיים לא נטולות (באו"ה, ד, ה ד"ה 'לא'). ועוד, שיש סוברים (כמובא בהלכה ג), שאותה רוח-רעה בטלה מהעולם, ואין לחוש להיזקה. ולכן אין לזרוק ולהשחית את המאכלים שנגעו בהם בידיים לא נטולות.
וכן מותר לכתחילה לקנות לחם ושאר מאכלים שמונחים על מדף בחנות, אע"פ שיש חשש שמא נגעו בהם יהודים שלא נטלו את ידיהם שחרית. שכבר למדנו שדעת רוב הפוסקים שאין המאכלים נפסלים בנגיעה של ידיים לא נטולות. בנוסף לכך, ישנו ספק אם אכן אדם שלא נטל את ידיו שחרית נגע במאכלים הללו. ובנוסף לכך, כמעט כל האנשים רגילים לשטוף את ידיהם בבוקר, ואמרו בשם האר"י ז"ל (עוד יוסף חי תולדות ח), שגם שטיפה של פעם אחת מועילה להחליש את כוחה של הרוח-הרעה.
קטנים
אמהות רבות שואלות מאיזה גיל צריך ליטול את ידי הקטנים. לדעת כמה מגדולי האחרונים, יש להקפיד שגם הילדים הקטנים יטלו את ידיהם בבוקר. ואע"פ שעדיין לא הגיעו לגיל חינוך, כיוון שהם נוגעים במאכלים, יש ליטול את ידיהם כדי שלא יפגמו את המאכלים ברוח-רעה (חיד"א, פמ"ג משב"ז ד, ז, מ"ב ד, י). ויש נוהגים מנהג חסידות, ליטול ידי תינוקות אפילו בני יומם, וכפי שכתב בספר בן איש חי (ש"ר תולדות י), שעל ידי כך מגדלים אותם בקדושה ובטהרה.
אולם למעשה, רבים נהגו שלא להקפיד על התינוקות שיטלו את ידיהם שלוש פעמים לאחר קימתם מהשינה, כי לדעת כמה מגדולי האחרונים אותה רוח-רעה שורה על הידיים רק מגיל שתים עשרה לבנות ושלוש עשרה לבנים. והטעם, שככל שהאדם יכול להתקשר יותר לקדושה ולפעול לתיקונו של העולם, כך לעומת זאת גם רוח הטומאה מתאמצת לטמאו. ולכן אין אותה רוח-רעה שורה על ידי הגויים, מפני שאינם מחויבים במצוות. וכן לגבי ילדים, כל זמן שלא נתקדשו להתחייב במצוות, גם רוח הטומאה אינה שורה עליהם במלא תוקפה. אלא שמצווה לחנך את הקטנים למצוות, וכיוון שהם מתחילים להתקשר למצוות הקדושות גם רוח הטומאה שורה עליהם במקצת, ולכן משעה שהגיעו לגיל חינוך והם מסוגלים להבין כיצד ליטול ידיים, מצווה לחנכם ולהרגילם בנטילה (עפ"י שו"ע הרב מהדו"ת ד, ב; א"א בוטשאטש ד, ג; ציץ אליעזר ח"ז ב, ד).
לסיכום, מצווה להרגיל את הילדים מגיל חינוך ליטול ידיהם שלוש פעמים אחר השינה, וחובה ליטול מגיל מצוות. היינו שתים עשרה לנקבה ושלוש עשרה לזכר. ויש מחמירים ליטול את ידי התינוקות משעה שהם נוגעים באוכל (מ"ב ד, י). ויש יחידים שמהדרים ליטול את ידי התינוקות משעת ברית המילה או אף משעת לידתם, שכבר אז מתחילה להתגלות בהם הקדושה שבסגולת ישראל (כמובא בסוגריים בשו"ע הרב שם, וע' כה"ח ד, כב).
^ 1. דעת השו"ע ד, יד-טו, שכל שינת קבע בלילה גורמת לרוח-רעה וצריך ליטול שלוש פעמים לסירוגין כדי להסירה. ואע"פ כן כתבתי לשון "טוב", מפני שהאשל אברהם כתב בשם חותנו, שחשש רוח-רעה הוא רק לאחר הקימה בשחרית, ועל זה סמכו רבים שאינם נוטלים ידיהם כשקמים באמצע הלילה, ע"כ. ודעת רוב המקובלים עפ"י האר"י שרק אחר שינה בחצות הלילה רוח-רעה שורה, אבל מי שהלך לישון אחר חצות, אין רוח-רעה שורה על ידיו. וגם מי שישן בחצות, אם כבר קם פעם אחת אחר חצות ונטל ידיו ג' פעמים, בפעם השנייה אין רוח-רעה שורה על ידיו. נמצא לפי זה שרק בחלק מהפעמים שקמים בלילה צריכים ליטול שלוש פעמים. בנוסף לכך יש אומרים שרוח-רעה בטלה בימינו. ולכן רק אחר הקימה בשחרית יש להקפיד על נטילת ידיים ג' פעמים שמקורה בתלמוד, אבל מעבר לכך, בקימות שבאמצע הלילה, טוב להקפיד אבל אין חובה. והנוהגים על פי הקבלה צריכים להקפיד על נטילה ג' פעמים בקימה הראשונה שאחר חצות. גם מצד ברכת "שהכל" רצוי לרחוץ ידיים אבל אין חובה, כמבואר בשו"ע ד, כג. וגם אם נגע במקומות המכוסים יכול להסתפק בשפשוף ידיו, כמבואר במ"ב ד, סא. וכן לפני שמתפנה רצוי שייטול ידיו, מפני רוח רעה, אבל אין חובה כמבואר לעיל. וע' בהערה 2 בדעת הגרע"י שאינו חושש להתפנות לפני הנטילה. ובפניני הלכה תפילה ח, ו-ז, ובהערות הורחבו הדברים.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
משמעות המילים והדיבור שלנו
איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
"איזהו העשיר השמח בחלקו!"
איך עושים קידוש?
איך ללמוד גמרא?
