ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסנת דיל בת יפה
והנה, למרבה ההפתעה, איש מהחסידים לא בא להיפרד. שאל הרבי את הגבאי – מדוע לא בא איש להיפרד?
ענה לו הגבאי – לחסידים היה כל כך טוב אצל הרבי בחגים, שהם לא רוצים לחזור הבייתה. הם רוצים להישאר באווירת החג.
אמר לו הרבי – צא ואמור לחסידים, ש"האלוקים של אתה בחרתנו הוא האלוקים של אתה חוננתנו".
דומה, שאת הסיפור הזה חווים כולנו בימים אלו של 'אחרי החגים'. לכולנו קשה הן מבחינה רוחנית והן מבחינה מעשית לעבור מאווירת הרוממות הרוחנית של החגים, לטיפול המעשי בכל המשימות החשובות שדחינו ל'אחרי החגים'.
את הבעיה המעשית לא נפתור כאן במאמר זה, אך יש בסיפור זה הנחייה חשובה לעבודה הרוחנית של ימים אלו. תפקידנו כעת לקחת את אווירת הרוממות של תפילות החגים הנפתחות במילים 'אתה בחרתנו' לימים של 'אחרי החגים', הנפתחים בהבדלה הנאמרת בלשון 'אתה חוננתנו'. ובאמת, חלק מעניינם של ימי החגים להעניק לנו זריקת מרץ רוחנית גדולה, שתתן לנו מטען רוחני לימי החולין, ולכן חשוב מאד בימים של 'אחרי החגים' לעשות עבודת חיבור והשרשה של המטען הרוחני של ימי הגים אל ימי החולין.
בספרים הקדושים מבואר שזה עניינו של יום 'אסרו חג', שהרי המילה 'אסרו' היא מלשון 'קשרו', שעניינו של יום זה לנהוג בו קצת חגיגיות, ובזה לקשור את קדושת החג אלינו לתמיד.
ויש חסידויות שהמשיכו קצת את אווירת החגים עד ל'שבת בראשית', כמו למשל מנהג חב"ד, שהצמח צדק אמר את הפסוק "ויעקב הלך לדרכו" במוצאי שמחת תורה, ואדמו"ר הריי"צ אמר אותו במוצאי 'שבת בראשית', וכך חסידי חב"ד נוהגים להכריז פסוק זה במוצאי שמחת תורה/ שבת בראשית, והעניין הוא ללמד שמתוך חודש תשרי יוצא היהודי לדרך, והולך בכל השנה בשליחות ה', (התקשרות 796/ התוועדות שמחת תורה תשכב).
ובאמת, אפשר למצוא בפרשת בראשית עצה בעבודת ה', כיצד לקחת עימנו לכל השנה את הפסגות הרוחניות הנעלות של חגי תשרי.
כידוע, הקב"ה ברא את העולם בשישה ימים, בכל יום ברא דבר אחר. אם נתבונן בימי הבריאה, נגלה שיש בה הדרגה מופלאה שבה המציאות הלכה והשתלשלה מה' הרוחני האין סופי אל המציאות הגשמית בסדר והדרגה. (כמובן, יש הדרגות רוחניות אין סופיות, כפי שמתבאר בספרי הפנימיות, אך כאן נביא הדרגה על פי פשט הכתובים).
בשלושת הימים הראשונים נבראו – אור, מים ושמים, אדמה וצמחים. בשלושת הימים האחרונים נבראו – מאורות, דגים ועופות, חיות הארץ והאדם.
יש כאן הדרגה מופלאה. ביום השני נברא האור, שהוא רוחני ומתפשט למרחבים עצומים במהירות הגדולה ביותר בטבע, מהירות האור. כמובן, ביחס לרוחניות, האור הוא גשמי, אך ההבדל בין גשמי לרוחני, שגשמי הוא מוגבל, ורוחני הוא אין סופי. לכן, מבין היישויות הגשמיות, האור הוא הכי רוחני ומתפשט.
ביום השני נבראו המים (והרקיע, המציין אולי גם את האוויר?). המים, (והאוויר?) גם הם מתפשטים ונוזלים, אך כמובן הרבה פחות מהאור. ביום השלישי נבראה האדמה, שהיא כבר הרבה יותר מתוחמת וקבועה ולא מתפשטת. כך יש כאן הדרגה של הצטמצמות הולכת וגוברת, המבטאת מעבר הדרגתי מרוחני אין סופי לגשמי מוגבל.
כעת נעבור לסדרת שלושת הימים הבאים. למעשה הסדרה השניה מקבילה לסדרה הראשונה. ביום הרביעי נבראים המאורות, שכיום הם מקורות האור, ומקבילים לאור שנברא ביום הראשון. ביום החמישי נבראים הדגים והעופות, שהם בעלי החיים המצויים במה שנברא ביום השני - המים והאוויר. וביום השישי נבראו החיות והאדם, שהם בעלי החיים המצויים במה שנברא ביום השלישי – היבשה.
הסדרה השנייה מבטאת הצטמצמות נוספת של הסדרה הראשונה. בראשונה - ה' בורא את כל המרחב, בשנייה - ה' מעניק חיים לנקודות מוקד המצויות בתוך המרחב שנברא בראשונה. בתוך כל המרחב, יש עצמים מסויימים שזוכים לדגש מיוחד – המאורות ובעלי החיים. כך ממשיך תהליך ההצטמצמות.
מעניין, שהצמחים המהווים גם הם נקודת מוקד, נחשבים כחלק מהיבשה שבסדרה הראשונה, ולא זוכים להכלל בסדרה הראשונה. יתכן, והדבר נובע מחסרון כח התנועה שלהם. המאורות ובעלי החיים נעים במרחב, כך שאמנם הם נקודת מוקד מצומצמת, אך דווקא מתוך כך יש להם יכולת לפעול בכל המרחב.
הדרגה זו מלמדת אותנו שעבודתנו בעולמנו צריכה להיעשות בהדרגה, נדבך אחרי נדבך. ויותר מזה, דווקא המאורות ובעלי החיים, שהם המצומצמים ביותר יש כוחות חיים גדולים ויכולת לנוע בכל המרחב.
ואולי, אפשר לקחת מכך דרך בעבודת ה' לתקופה של 'אחרי החגים'. עלינו לצמצם עצמנו ולקחת נקודות מעטות ספציפיות שקנינו בימי החגים, קבלה טובה שקיבלנו על עצמנו בימים הנוראים וכדומה, להתמקד בהם ולקבע אותם בתוכנו לשנה כולה. ודווקא עבודת צמצום זאת, תעניק לנו כוחות חיים מיוחדים שעימם נחייה בקרבנו את המרחב הרוחני כולו לכל השנה! שנה טובה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מרחבי הרוח באור התחייה
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בחיבור שבין עומק האמונה והקדושה לבין פתיחות לרוחב הדעת, המדע, האמנות והתרבות האנושית הכללית. מתוך לימוד תורת הרב קוק, מובהר כיצד משברים ושינויים היסטוריים אינם באים להרוס, אלא לרומם את האומה לגילוי שלם ועוצמתי של האמת האלוקית במציאות המעשית.
