ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסנת דיל בת יפה
והנה, למרבה ההפתעה, איש מהחסידים לא בא להיפרד. שאל הרבי את הגבאי – מדוע לא בא איש להיפרד?
ענה לו הגבאי – לחסידים היה כל כך טוב אצל הרבי בחגים, שהם לא רוצים לחזור הבייתה. הם רוצים להישאר באווירת החג.
אמר לו הרבי – צא ואמור לחסידים, ש"האלוקים של אתה בחרתנו הוא האלוקים של אתה חוננתנו".
דומה, שאת הסיפור הזה חווים כולנו בימים אלו של 'אחרי החגים'. לכולנו קשה הן מבחינה רוחנית והן מבחינה מעשית לעבור מאווירת הרוממות הרוחנית של החגים, לטיפול המעשי בכל המשימות החשובות שדחינו ל'אחרי החגים'.
את הבעיה המעשית לא נפתור כאן במאמר זה, אך יש בסיפור זה הנחייה חשובה לעבודה הרוחנית של ימים אלו. תפקידנו כעת לקחת את אווירת הרוממות של תפילות החגים הנפתחות במילים 'אתה בחרתנו' לימים של 'אחרי החגים', הנפתחים בהבדלה הנאמרת בלשון 'אתה חוננתנו'. ובאמת, חלק מעניינם של ימי החגים להעניק לנו זריקת מרץ רוחנית גדולה, שתתן לנו מטען רוחני לימי החולין, ולכן חשוב מאד בימים של 'אחרי החגים' לעשות עבודת חיבור והשרשה של המטען הרוחני של ימי הגים אל ימי החולין.
בספרים הקדושים מבואר שזה עניינו של יום 'אסרו חג', שהרי המילה 'אסרו' היא מלשון 'קשרו', שעניינו של יום זה לנהוג בו קצת חגיגיות, ובזה לקשור את קדושת החג אלינו לתמיד.
ויש חסידויות שהמשיכו קצת את אווירת החגים עד ל'שבת בראשית', כמו למשל מנהג חב"ד, שהצמח צדק אמר את הפסוק "ויעקב הלך לדרכו" במוצאי שמחת תורה, ואדמו"ר הריי"צ אמר אותו במוצאי 'שבת בראשית', וכך חסידי חב"ד נוהגים להכריז פסוק זה במוצאי שמחת תורה/ שבת בראשית, והעניין הוא ללמד שמתוך חודש תשרי יוצא היהודי לדרך, והולך בכל השנה בשליחות ה', (התקשרות 796/ התוועדות שמחת תורה תשכב).
ובאמת, אפשר למצוא בפרשת בראשית עצה בעבודת ה', כיצד לקחת עימנו לכל השנה את הפסגות הרוחניות הנעלות של חגי תשרי.
כידוע, הקב"ה ברא את העולם בשישה ימים, בכל יום ברא דבר אחר. אם נתבונן בימי הבריאה, נגלה שיש בה הדרגה מופלאה שבה המציאות הלכה והשתלשלה מה' הרוחני האין סופי אל המציאות הגשמית בסדר והדרגה. (כמובן, יש הדרגות רוחניות אין סופיות, כפי שמתבאר בספרי הפנימיות, אך כאן נביא הדרגה על פי פשט הכתובים).
בשלושת הימים הראשונים נבראו – אור, מים ושמים, אדמה וצמחים. בשלושת הימים האחרונים נבראו – מאורות, דגים ועופות, חיות הארץ והאדם.
יש כאן הדרגה מופלאה. ביום השני נברא האור, שהוא רוחני ומתפשט למרחבים עצומים במהירות הגדולה ביותר בטבע, מהירות האור. כמובן, ביחס לרוחניות, האור הוא גשמי, אך ההבדל בין גשמי לרוחני, שגשמי הוא מוגבל, ורוחני הוא אין סופי. לכן, מבין היישויות הגשמיות, האור הוא הכי רוחני ומתפשט.
ביום השני נבראו המים (והרקיע, המציין אולי גם את האוויר?). המים, (והאוויר?) גם הם מתפשטים ונוזלים, אך כמובן הרבה פחות מהאור. ביום השלישי נבראה האדמה, שהיא כבר הרבה יותר מתוחמת וקבועה ולא מתפשטת. כך יש כאן הדרגה של הצטמצמות הולכת וגוברת, המבטאת מעבר הדרגתי מרוחני אין סופי לגשמי מוגבל.
כעת נעבור לסדרת שלושת הימים הבאים. למעשה הסדרה השניה מקבילה לסדרה הראשונה. ביום הרביעי נבראים המאורות, שכיום הם מקורות האור, ומקבילים לאור שנברא ביום הראשון. ביום החמישי נבראים הדגים והעופות, שהם בעלי החיים המצויים במה שנברא ביום השני - המים והאוויר. וביום השישי נבראו החיות והאדם, שהם בעלי החיים המצויים במה שנברא ביום השלישי – היבשה.
הסדרה השנייה מבטאת הצטמצמות נוספת של הסדרה הראשונה. בראשונה - ה' בורא את כל המרחב, בשנייה - ה' מעניק חיים לנקודות מוקד המצויות בתוך המרחב שנברא בראשונה. בתוך כל המרחב, יש עצמים מסויימים שזוכים לדגש מיוחד – המאורות ובעלי החיים. כך ממשיך תהליך ההצטמצמות.
מעניין, שהצמחים המהווים גם הם נקודת מוקד, נחשבים כחלק מהיבשה שבסדרה הראשונה, ולא זוכים להכלל בסדרה הראשונה. יתכן, והדבר נובע מחסרון כח התנועה שלהם. המאורות ובעלי החיים נעים במרחב, כך שאמנם הם נקודת מוקד מצומצמת, אך דווקא מתוך כך יש להם יכולת לפעול בכל המרחב.
הדרגה זו מלמדת אותנו שעבודתנו בעולמנו צריכה להיעשות בהדרגה, נדבך אחרי נדבך. ויותר מזה, דווקא המאורות ובעלי החיים, שהם המצומצמים ביותר יש כוחות חיים גדולים ויכולת לנוע בכל המרחב.
ואולי, אפשר לקחת מכך דרך בעבודת ה' לתקופה של 'אחרי החגים'. עלינו לצמצם עצמנו ולקחת נקודות מעטות ספציפיות שקנינו בימי החגים, קבלה טובה שקיבלנו על עצמנו בימים הנוראים וכדומה, להתמקד בהם ולקבע אותם בתוכנו לשנה כולה. ודווקא עבודת צמצום זאת, תעניק לנו כוחות חיים מיוחדים שעימם נחייה בקרבנו את המרחב הרוחני כולו לכל השנה! שנה טובה!
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
