ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הוריו נפטרו כשהיה בגיל שמונה בלבד והוא גדל עם אחותו אצל דודתם.
כשהגיע לגיל בר-מצווה התכונן לקרוא את ההפטרה בשבת פרשת לך לך, אך לאכזבתו הרבה נתנו את המפטיר ברגע האחרון לאיזה נדיב. לואיס למד בלונדון בבית ספר כללי. הוא היה נער שאהב אומנות, השתתף בהצגות ואהב לשיר.
בגיל 25, בתחילת מלחמת העולם השנייה, התגייס לצבא הבריטי ושירת באפריקה. בשלב מסוים הגיע למומבסה שבקניה, והיה אחראי על כמה אמבולנסים וצוותיהם. ביום שישי אחד פנה אליו אחד מחייליו: "ברצוני להתארח בערב אצל משפחה שגרה במומבסה".
"מדוע אתה רוצה ללכת אליהם?!", תמה לואיס.
"הם משפחה יהודית, ואני יהודי שרוצה להיות עמם בשבת".
"גם אני יהודי!", הפתיעו לואיס.
"אם כך", אמר החייל, "תצטרף אליי. הם ישמחו לארח גם אותך".
לואיס הגיע עם החייל לביתו של אליאס פריד, איש עסקים יהודי שהשתקע במומבסה, ולמרות שהיו משפחה יהודית יחידה בעיר, שמרו כמיטב יכולתם על התורה והמצוות.
ליל השבת הדליק אצל לואיס את הניצוץ היהודי, והוא התוודע ליהדות ושמר על קשר חם עם אליאס פריד. במשך תקופה אליאס לימדו את אותיות האל"ף בי"ת וכן הלכה ומצוות, ולואיס החל להיקשר ליהדות.
בתום המלחמה לואיס התלבט מאוד אם לחזור לאנגליה, שם חיה אחותו, או לדרום אפריקה. הוא הוציא מטבע מכיסו כדי להכריע, והמטבע נפלה על הצד של דרום אפריקה.
הוא הפליג לקייפטאון, הגיע לקהילה היהודית ביוהנסבורג, התחבר ל'שומר הדתי' וכן לקהילת 'עדת ישורון' - יוצאי גרמניה שהיגרו לדרום אפריקה. הוא התחזק ביהדות והפך לשומר תורה ומצוות. לפרנסתו עבד כספר ולמד הנהלת חשבונות. בקהילה היהודית המקומית הכיר את תרצה, שהייתה ממשפחה יהודית שהצליחה להימלט מליטא לפני המלחמה, והם התחתנו ב 1949. בני הזוג התגוררו בדרום אפריקה. לאחר חתונתם החל לואיס לעבוד כסוכן ביטוח והיה המזכיר של בית הכנסת בקהילה המקומית ביוהנסבורג. נולדו להם שני בנים - ישראל ואבנר.
ישראל עלה לישראל בגיל 18 כדי ללמוד תורה ולמד במשך שנה בישיבת כרם ביבנה, ולאחר מכן בישיבת איתרי בירושלים. הוא נסע ללמוד רבנות בישיבה יוניברסיטי בארצות הברית בראשות הרב סולובייצ'יק וקיבל סמיכה לרבנות בהיותו בן 25.
אחר כך חזר הרב ישראל לדרום אפריקה כדי למצוא את זיווגו, הכיר את איילין והתחתן עמה. לאחר זמן מה התמנה לרב קהילה בעיר דרבן שבדרום אפריקה.
יום אחד הוא נזקק לשני עדים כשרים, שומרי תורה ומצוות, למסירת גט. אחד העדים היה יהודי מבוגר בשם אליאס פריד. כאשר הלה שמע ששם משפחתו הוא פרנקלין, שאלו: "האם אתה קשור ללואיס פרנקלין?". "כן", ענה הרב ישראל, "הוא אבי". אליאס התרגש לשמוע זאת וביקש לפוגשו.
כעבור שישה שבועות הגיע לואיס מיוהנסבורג לדרבן, ונערכה פגישה מרגשת מאוד בינו ובין אליאס, לאחר שנים ארוכות שלא היו בקשר. הרב ישראל הרגיש שזו מעין הפגישה בין יעקב אבינו ליוסף בנו האבוד.
כעבור כמה שנים תכננו הרב ישראל ואשתו איילין לנסוע ליוהנסבורג כדי לטוס במוצאי השבת לישראל ולפגוש את אחיו אבנר ומשפחתו. רגע לפני שעמדו לצאת מדרבן, קיבל הרב ישראל טלפון מחברה קדישא. נאמר לו שאליאס פריד הלך לעולמו וביקשו ממנו לסדר את טקס הקבורה.
כאשר שמע זאת, אמר לאשתו: "אני מבטל את טיסתנו לישראל ואשאר לסדר את הלוויה של אליאס פריד. הוא הסבא הרוחני שלי!".
בעודו מעכל את מה שאירע, צלצל הטלפון שוב. על הקו הייתה אשתו של אליאס, שאמרה לו: "פתחתי את מעטפת צוואתו של בעלי. נכתב שם כי ברצונו להיקבר בישראל והוא אף רכש חלקת קבר בבית העלמין סגולה בפתח תקווה".
"מתי אתם רוצים להטיסו ארצה?", שאל הרב ישראל.
"בטיסה מיוהנסבורג במוצאי שבת", השיבה ומסרה לו את פרטיה. זו הייתה הטיסה שבה הוא היה אמור לטוס ארצה...
וכך טסו הרב ישראל ורעייתו מיוהנסבורג לישראל, כאשר בתא המטען הונחה גופתו של אליאס פריד. במטוס הייתה גם אלמנתו של אליאס.
לאחר הנחיתה המתין הרב ישראל שישחררו את המנוח, ואז נסע מיד לבית העלמין בסגולה. ברחבת ההספדים נשא הרב ישראל נאום נרגש ובו אמר: "כתוב בפרשת לך לך 'את הנפש אשר עשו בחרן', וחז"ל מפרשים כי מי שמלמד את בן חברו תורה כאילו ילדו. אליאס פריד שקירב את אבי, זיכה אותו להעמיד דור ישרים מבורך, צאצאים העוסקים בתורה ומצוות. הכול בזכות יהודי אחד שהתגורר בארץ נידחת במזרח אפריקה. אלמלא אליאס פריד עליו השלום, שההשגחה הפרטית הובילה אותי להספידו כאן, לא הייתי קיים!".
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










