ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
(סז) וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת־רִבְקָה וַתְּהִי־לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ:
רש"י כותב שיצחק ראה שלושה דברים אצל רבקה, כמו שרה אמו: נר דולק משבת לשבת, ברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האוהל:
האהלה שרה אמו – ויביאה האהלה ונעשית דוגמת שרה אמו, כלומר והרי היא שרה אמו, שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל, ומשמתה פסקו, וכשבאת רבקה חזרו:
המדרש מביא גם דבר רביעי: דלתות האוהל פתוחות לרווחה (בראשית רבה (וילנא) פרשת חיי שרה פרשה ס, ט"ז):
ויביאה יצחק האהלה שרה אמו
כל ימים שהיתה שרה קיימת היה ענן קשור על פתח אהלה, כיון שמתה פסק אותו ענן, וכיון שבאת רבקה חזר אותו ענן,
כל ימים שהיתה שרה קיימת היו דלתות פתוחות לרוחה, וכיון שמתה שרה פסקה אותה הרוחה, וכיון שבאת רבקה חזרה אותה הרוחה,
וכל ימים שהיתה שרה קיימת היה ברכה משולחת בעיסה וכיון שמתה שרה פסקה אותה הברכה, כיון שבאת רבקה חזרה,
כל ימים שהיתה שרה קיימת היה נר דולק מלילי שבת ועד לילי שבת וכיון שמתה פסק אותו הנר,
וכיון שבאת רבקה חזר, וכיון שראה אותה שהיא עושה כמעשה אמו קוצה חלתה בטהרה וקוצה עיסתה בטהרה, מיד ויביאה יצחק האהלה, אמר רבי יודן למדתך תורה שאם יהיה לאדם בנים גדולים יהיה משיאן מתחלה, ואח"כ הוא נושא לו אשה ממי אתה למד מאברהם, בתחלה ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ואח"כ ויוסף אברהם ויקח אשה.
רש"י הזכיר כאמור רק שלושה דברים: ענן, ברכה בעיסה, נר דלוק משבת לשבת. מדוע לא הזכיר "דלתות פתוחות לרווחה" (עיין מהר"ל שהתקשה בכך)?
נראה, שכל הדברים הם תוצאה שאיננה מעשה של רבקה.
פתיחת דלתות לרווחה – זהו מעשה של רבקה.
יצחק הכיר את תכונותיה של רבקה:
הוא ידע שהיא בעלת חסד, כפי הסיפורים ששמע מאליעזר וכפי מה שכבר הבחין בעצמו בכך שהיא פותחת את דלתות האוהל
הוא ידע שרבקה יודעת לחבר בין קודש לחול, למרות שהיתה שרויה בעולם החול, ואף בביתם של לבן ובתואל, היא נשארה בקדושתה.
הוא ידע את מידת ההשגחה המיוחדת שרבקה מאמינה בה ושבעקבותיה רצתה ללכת עם אליעזר (אחרת, קשה להבין כיצד ילדה קטנה מוכנה כך לעזוב את בית אביה עבור חתן בלתי נודע. (
את התכונות הוא הכיר, אולם, כעת הוא ראה עד כמה התכונות הן פנימיות ואמתיות, כך שהשגחת ה' מתחברת אליהן:
הוא ראה שאשת החסד, שלדתותיה פתוחות כפי חוץ, זוכה לשפע ברכה בתוך הבית – ברכה בעיסה.
הוא ראה שרבקה המחברת קודש וחול, זוכה שנר שבת ממשיך עד השבת הבאה, ובכך קדושת השבת מחוברת לכל ימות החול.
הוא ראה שמידת האמונה של רבקה בהשגחה, הופכת את הבית להיות כמשכן, וענן קשור על האוהל.
רש"י לא הזכיר את התכונות אלא רק את הסימנים האלקיים, שבהם ראה את ההשגחה על רבקה הצדקת:
ברכת רוחנית – ענן קשור על האוהל
ברכה כלכלית – ברכה מצויה בעיסה
ברכת קדושה בקודש ובחול – נר דלוק משבת לשבת
לאחר שיצחק ראה כל אלו – או אז "ויאהבה".
החוסר באמא, לא היה רק בגלל ששרה לא היתה בעולם. כאשר אדם נפטר, נחסרות תכונות חשובות בעולם. יצחק ראה את תכונותיה של רבקה, וראה בתוצאות הרוחניות של הבית, שהיא הצליחה להשלים את שחסר העולם בפטירתה של שרה – ומיד "ויאהבה, וינחם יצחק אחרי אמו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
