ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- גשמים בארץ ישראל
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"ת"ר ארץ ישראל נבראת תחילה, וכל העולם כולו נברא לבסוף, שנאמר: '...עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת'" (משלי, ח כב-כט). (תענית י, ע"א)
ניסינו לעמוד ולהתבונן בסודה של הברכה המפוזרת בכל חלקי התבל, לראות את ההיגיון והצדק בפיזור הברכה בחלקי הארץ השונים, במגמה תכליתית שתוביל לאחדות הבריאה, ותביא את כל משפחות העמים המפוזרות על פני כל הארץ, להגיע לידי שותפות הדדית וגם לתלות הדדית בחלוקת הברכה. מגמה זו באה לידי ביטוי במחשבה הרעיונית של חז"ל בהשקאת הארץ במטר הבא מלמעלה, המשקה גבוה ונמוך כאחד, הרים ועמקים יחדיו. אין להסתמך רק על מי הנהרות שבארץ, כדי למנוע מ'בעלי הזרוע' שישתלטו על הצמתים ועל מקורות המים.
הנה נראה שלארץ ישראל יש מעמד מיוחד בתוך כל שאר הארצות. אמרו חכמינו בתלמוד, שציון היא נקודת התשתית של הבריאה, "'אבן שתיה' - שממנה הושתת העולם" (יומא נד, ע"ב). בנקודת 'ציון' הותחל העולם, שנאמר: "מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱ-לֹהִים הוֹפִיעַ" (תהלים נ, ב). מאמרים אלה, והדומים להם, באו להמחיש את מעמדה הבכיר והמיוחד של ארץ ישראל, שאין להקיש וללמוד ממנה על האחרות: כי ארץ ישראל, "משקה אותה הקב"ה בעצמו, וכל העולם כולו על ידי שליח" (תענית י, ע"א). כי ארץ ישראל היא תכלית הבריאה, והיא גם נקודת ההתחלה שלה, זהו הרעיון המונח בכל המאמרים האלה. אותו חכם שהבחין בין ארץ ישראל לשאר ארצות, הסתמך על הנאמר באיוב (ה, י): "הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ, וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת". ועליו אומר הרשב"א:
"החכם הזה סבור שארץ ישראל, שהיא העיקר, נקראת 'ארץ' סתם, כי היא תכלית הכוונה בארץ, ומה שהוא טפל אליה נקרא 'חוצות', מלשון חוץ, דבר שהוא חוץ לעיקר". (רשב"א, פירושי אגדות)
הארץ הנבחרת מיוחדת באופן ההשגחה עליה, היא לא נמסרה לשליח ואין לה כוכב או מזל שישפיעו עליה, על כן באופן ישיר, הוא "הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ". זהו המובן שהשקאת ארץ ישראל באה לה על ידי ה'. "וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת" - משמעו ששאר כל הארצות שהן חיצוניות לה וחוץ ממנה, מושגחות על ידי שליח.
גשמים בארץ ישראל (18)
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
6 - ברכת הגשם לכול
7 - הברכה התמציתית
8 - איזון
טען עוד
לעתים נדמה שהעיקר הוא בחוץ, בהתפשטות הכמותית העצומה, בממדים הכבירים והגדולים המופיעים בחוצות. היאך נבין את מקומה של התמצית? - את הארץ הקטנה מול פני היבשות הענקיות? מה פירוש "מציון נברא העולם" (יומא נד, ע"ב)? אפשר להבליט ולהראות את ייחודה של ארץ ישראל כנקודת התשתית של הבריאה: כשם שבתא זעיר של גרעין זרע, מקופל כל המטען התורשתי של האדם, כן ניתן לראות, כיצד בפיסת הקרקע הקטנה של ארץ ישראל מקופלים ומוצפנים חלקי עולם ומלואו. נתרכזו בה כל הצורות השונות שבעולם: ארץ הרים וגבעות, בקעה ושפלה, ערבה ומדבר, ים ונהרות. יש בה רוחות ושלגים כמו בארצות הקרות שבצפון, - מקומות יבשים, מדבריים וחמים, כמו בארצות המדבר האפריקני. נמצאות בה, מתחת לפני האדמה, מערות נטיפים רבות קסם, ובמעמקי הים שמורות אלמוגים ובהן חיי הדממה המופלאים.
הכל ניתן בהישג יד, ולא צריך להתאמץ הרבה כדי להגיע אל כל היופי הניגודי הזה שבנופיה, שמעל לאדמה ומתחתיה. גם מתחת לפני האדמה ניתן לגלות שכבות תרבותיות רבות ועתיקות, שאין למצוא כדוגמתן בחלקי תבל האחרים. "מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱ-לֹהִים הוֹפִיעַ" (תהלים נ, ב), "ממנו מוכלל יופיו של עולם" (יומא נד, ב). את היופי המיוחד הזה של הארץ לא קולטים על אתר, הוא לא מרשים ומהמם מיד, ברגע הפגישה, כמו ביתר המקומות הבולטים בעזותם בחוצות. את היופי המתון הזה יש צורך לקלוט ולהפנים אותו לתוך הנפש, כדי להיות חלק ממנו, או אז ניתן לחוש כיצד הוא מוכלל בנפש. כי ביופי הצנוע של הארץ, ניתן לנגוע ולחוש אותו מקרוב, להיפגש עמו בצורה בלתי אמצעית, באופן אינטימי. זאת, לעומת הגודל והעוצמה של ה'חוצות', המרשימים אך מפחידים בהתנשאותם. שכן ב'חוצות' מתגדלים ומתרחבים הדברים לממדים כבירים.
אמנם מה שניתן פה בארץ בצורה זעירה, לא נערוך זה לעומת זה, בתחרות של תצוגה והופעה, את הכמות המתפשטת בגודלה, בכבירותה, מול מה שמתגלה בארץ, לא נעמיד את מפלי המים בגולן לעומת מפלי הניאגרה, ולא את מדבר יהודה והנגב לעומת המדברות סהרה או נבאדה. לא את מכתש רמון לעומת הקולורדו, ולא את הירדן לעומת הפרת, הנילוס או המיסיסיפי וכדומה, וכן לא נעמת את החרמון המושלג לעומת האוורסט בשלגיו הנצחיים. כאן נמצא את סגולת ה'כול' בצורה המרוכזת, ושם ב'חוצות' נמצא את ה'רב' בכמויותיו, במסות, במספרים.
כשנעמדו יעקב ועשו, זה לעומת זה, ברכושם, בחילם, עם משפחותיהם בעת המפגש המפורסם, אמר עשו: "יֶשׁ לִי רָב" (בראשית לג, ט). ויעקב, לאחר שהשביע את עיניו של עשו בשיירות הגמלים החמורים והעזים, ענה לו "יֶשׁ לִי כָל" (בראשית לג, יא). יעקב שמח בחלקו בברכת ה' אשר עליו. כשם שבחירת ישראל לא נבעה מהממד המספרי של ישראל, "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעָמִּים" (דברים ז, ז) כן לא נבעה בחירת הארץ מהשיקולים הכלכליים של עוצמת החומר בכמותו המספרית. מה שברור וידוע לכול, שארצנו הקטנה מבחינה גאוגרפית - יש לה שמים גדולים, ובחבלי ארץ זו על אף ממדיה הזעירים, יש גם מעמקים המשתרגים ונוגעים בהרבה תרבויות, בריכוז כה גדול, מרחבים תרבותיים עתיקים המתפשטים על פני ההיסטוריה האנושית, אשר ברישומם ניכרת הטבעת חותמנו עליהם.
כשם שבקניינים הפרטיים כותב המוכר לקונה: "עומקא ורומא" (בבא בתרא סא, ע"א), כן זכינו בנחלתנו, מתהום ארעא ועד רום הרקיע. עלינו רק להעמיק עד לאין חקר ולהעפיל למרומים, כדי לקלוט את ממדיה האמיתיים של הארץ.
דומה שביטוי נאות לסיום דברינו נמצא בשירהּ של המשוררת, נעמי שמר, על מה שיש לנו, ומה שאין לנו:
לנו אין נהרות אדירים וגשם בקיץ, לנו אין בירות אפורות וכל עשנן - אבל יש לנו תכלת כל השמים אבל יש לנו שמש כל השנה.
לנו אין טירות אצילים חומות חתומות, לנו אין יערות אפלים שלכת ענבר - אבל יש לנו עינות ותהומות בבקעה וגם בהר, גם בהר.
לנו אין מגדל נשא ראשו בעבים, לנו אין אוצר נעלם בצל הגיא - אבל יש לנו חלק בדוד נחלה בבן ישי.
לנו אין טירות אצילים חומות חתומות, לנו אין יערות אפלים שלכת ענבר - אבל יש לנו עינות ותהומות בבקעה וגם בהר, גם בהר.
לנו אין מגדל נשא ראשו בעבים, לנו אין אוצר נעלם בצל הגיא - אבל יש לנו חלק בדוד נחלה בבן ישי.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מסירות או התמסרות?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
האם מותר לפנות למקובלים?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אנחנו קודש למענך
איך המזוזה שומרת עלינו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
