ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת שמחה
נאמר בתורה ביחס לבגדי הכהנים (שמות כ"ט, ל"ג): "למלא את ידם לכהן". מסביר ר' לוי יצחק מברדיטשב, בעל ה"קדושת הלוי" (בראשית, פרשת ויצא), שכל דבר שנעשה מקום להשראת קדושה, צריך קודם שתהיה לו הכנה, כדי להפוך אותו שיהיה כלי קיבול לקבל את הקדושה. לכן צריך להכין את בגדי הכהנים, על מנת שיוכלו להתקדש. להכנה הזו קוראים "חינוך". כך גם מחנכים את הנער או הנערה במצוות כשהם קטנים, כדי שיהיו כלים מוכנים לקבל את הקדושה החלה עליהם כאשר הם גדלים. אפשר ללמוד מנרות החנוכה את העקרון כיצד לחנך לתורה ולמצוות, על מנת שכאשר הנערים יחנכו (מלשון התחלה) את קיום המצוות יהיו כלים ראויים לקבלת הקדושה האלוקית.
ישנה מחלוקת בגמרא במסכת שבת (כב:) האם הדלקה עושה מצווה או הנחה עושה מצווה. כלומר, האם עיקר מצוות הדלקת נרות חנוכה נעשית בשעת ההדלקה, ולכן למשל אם כבתה החנוכיה – אין צורך להדליקה מחדש, או אם הדליק אותה במקום שאינו כשר ועליו להעביר אותה למקום אחר – יהיה עליו לכבות אותה ולהדליקה מחדש במקום הכשר. או לחילופין, ההנחה עושה מצווה, ולכן אם מעביר את החנוכיה ממקום פסול למקום כשר, אין צורך לכבותה ולהדליקה מחדש כי על ידי הנחתה במקום החדש מקיימים את המצווה. כמו כן, יהיה צריך להדליק אותה מחדש אם כבתה, שכן לא היתה מונחת דלוקה במשך חצי שעה.
"קדושת הלוי" (בראשית לחנוכה) אומר שידוע שעיקר עבודת האדם בתפילה ובמצוות הוא עשייה של המצוות בהתלהבות. התלהבות זו יכולה להגיע מתוך התבוננות בגדלות ה', ומתוך העמקה בידידות שלנו עם בורא העולם. כך נוכל לקיים את המצווה בהתלהבות ומתוך אהבה לה'. בזמן הדלקת נרות חנוכה אנו מברכים "ברוך אתה ה'... להדליק...". אנו מברכים את ה' על שבחר בנו מכל העמים לקיים את מצוותיו בהדלקה ובהתלהבות. זוהי דעת מי שאומר ש"הדלקה עושה מצווה". כלומר, לכתחילה צריך האדם לעשות את המצווה ב"הדלקה" ובהתלהבות מתוך אהבה לה'.
אך לפעמים, נאטם לבו ושכלו של האדם, ואינו מצליח לעשות את המצוות בהתלהבות ובחשק גדול. אך צריך לזכור, שגם אז אסור חלילה לא לקיים את המצוות, אלא צריך לעשות את המצווה "בהנחה", במנוחה וברוגע ובלי התלהבות וחשק. זו היא דעת מי שאומר ש"הנחה עושה מצווה". גם אם האדם נפל ממדרגתו, ואין לו יכולת לקיים את המצווה מתוך התלהבות ו"הדלקה", שלא ימנע לעשות את המצווה, אלא יעשה אותה ב"הנחה", וגם באופן זה "עושה מצווה".
כמובן שאלו ואלו דברי אלוקים ויש עתים שיש לעשות את המצוות מתוך הדלקה, ויש עתים שיש לעשות אותם מתוך הנחה. הדבר תלוי במצבו של האדם. בכל מקרה הקב"ה "קדשנו במצוותיו", גם אם נעשה אותן מתוך הנחה וגם אם נעשה אותן מתוך הדלקה, אך נתפלל ונייחל, שתמיד נזכה להיות במדרגות הגבוהות, מחוברים ואוהבים את מצוותיו של הקב"ה ומקיימים אותן מתוך שמחה והתלהבות של קדושה.
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
לאן שבים ולמה מתוודים?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד אמונה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הדלקה וכיבוי ביום טוב
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
אנחנו קודש למענך
תורה מן השמים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
