ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
מספרים שכשהיה רבי דוב בר, המגיד ממזריטש, ילד בן חמש, נשרף בית אביו. ראה הילד את אימו ממררת בבכי, ושאל אותה: 'אמא, האם יש להצטער כל כך על אובדן בית'?
'לא על הבית אני בוכה', השיבה האם, 'אלא על שריפת מגילת היוחסין שלנו, שמתחילה בתנא רבי יוחנן הסנדלר'.
'אין בכך כלום', אמר הילד, 'אני אמציא לך שלשלת יוחסין חדשה שתתחיל בי'. (ואכן, זכה רבי דב בר ושלשלת גדולה של צדיקים יצאה מזרעו).
ועוד מספרים – לפני פטירתו של הבעל שם טוב הקדוש, שאלוהו תלמידיו מי ימלא את מקומו. השיב להם: "מי שיגיד לכם כיצד משברים את מידת הגאווה, הוא יהיה לכם לראש".
לאחר הפטירה, פנו התלמידים ראשונה למגיד ממזריטש, ושאלוהו – כיצד משברים את הגאווה?
ענה המגיד: 'מידת הגאווה שייכת לבורא יתברך, כמו שכתוב: "ה' מלך גאות לבש". לכן, אין עצה לעקור מידה זו, אלא חייבים אנו להילחם בה כל ימי חיינו'. מיד ידעו חבריו, שהוא הראוי למלא את מקומו של רבם.
סיפורים אלו מבטאים ביחד רעיון יסודי וחשוב, הצפון בעבודת הנפש המדוייקת על מידת הגאווה. על רוב רובה של עבודת המידות לא הצטווינו במפורש בתורה, וכבר נחלקו הראשונים בשורש החיוב של עבודה זו. ובכל זאת, מצאנו מקור יסודי כללי לעבודת המידות בציווי התורה (דברים כח, ט) "והלכת בדרכיו", ודרשו על כך חז"ל (ספרי עקב יא, כב) "מה הקדוש ברוך הוא נקרא רחום, אף אתה היה רחום, מה הקדוש ברוך הוא נקרא חנון, אף אתה היה חנון...". מצווה זו נפסקה במוני המצוות – הרמב"ם (עשה ח), והחינוך (תריא).
ציווי זה להידבק במידותיו של ה' מעורר גם קושי, הרי נאמר על ה' שהוא כועס, האם נצטווינו לכעוס? החינוך ענה על כך, שאצל ה' זהו רק משל, וודאי לא טוב לאדם לכעוס.
ומה עם מידת הגאווה, הרי ה' לובש גאות, האם גם האדם מצווה בגאווה?
מדברי המגיד ממזריטש מתברר, שבנושא זה המבט מורכב יותר. מסתבר, שנטייתו של האדם להתגאות נובעת מנטייתו הטובה ללכת בדרכי ה'. כידוע, תלמיד חכם צריך שתהיה בו שמינית שבשמינית של גאווה. בגאווה צפונה האמירה – 'אני יכול', שהיא חשובה להתפתחות האדם והעולם.
בסיפור הראשון שבו פתחנו, ידע כבר המגיד משחר ילדותו לאחוז, כביכול, במידת הגאווה (החיובית) ולהבטיח שתצא ממנו שלשלת של צדיקים. מבחינה זו, מידה זו אין לשבור, שהרי היא מידתו של ה'.
אולם מאידך, וודאי שמידה זו בגולמיותה פסולה היא מאד, ועל האדם להילחם בה וללטש אותה. ה' יכול להתגאות, כי הוא אכן יכול. האדם, לעומתו לא יכול כלום מצד עצמו, ולכן אין לו כלל במה להתגאות. יתר על כן, ה' שונא גאים, כי הם ממעטים את מקומו של ה', שהרי רק לו יש במה להתגאות.
אם כן – מה עושים? כיצד נדבקים בה' במידה זו?
כאן אנו מגיעים להנחייתו של המגיד. אדם שמתגאה מצד עצמו זו גאווה פסולה, אך אדם שמתגאה בדבר ה' שבקרבו, בבחינת "ויגבה ליבו בדרכי ה'", הרי זו גאווה חיובית. אדם שאומר אני מצד עצמי לא יכול כלום, אבל ה' נתן לי כוחות, ומצד כוחות אלו יש בכוחי לעשות, הרי באמת זו גאווה חיובית. ובמילים אחרות – אדם שנדבק בה', ואחיזתו בגאווה היא מצד שזו מידתו של ה', הרי באמת זו ענווה ולא גאווה, וזה חיובי. לכן, אסור לשבר מידה זו, אלא עלינו לאחוז בה ולהילחם בה כל ימי חיינו, וזו העצה הנכונה בענייני מידה זו.
ומי שיודע מידה זו, הוא יכול להיות לראש, שהרי הראש חייב להיות אדם שיודע שיש בו כוחות להנהיג וכו'. אדם כזה לא יכול לשבור את מידת הגאווה. אך אם יאחז בה, כי היא מידתו של ה', הרי כל כולו ביטול לה', וזו מידה טובה. (ומי לנו גדול מהבעש"ט עצמו, שלפני פטירתו לחש – "אל תבואני רגל גאווה", שבמידה זו אחז ונלחם נגדה כל ימי חייו עד נשימתו האחרונה, והיא הביטול לה' מתוך כוחות ועצמה).
וכך גם יוסף הצדיק בפרשתנו, שחלם חלומות גדלות של מלכות, עד שדימו אחיו לראות בהם חלומות של גאווה. אך אביו שמר את הדבר, והרי הוכיח סופו של יוסף על תחילתו, שמחל וריצה את אחיו, וקרבם וגדלם, וכל מלכותו הייתה רק "להחיות עם רב".
ויהי רצון, שנזכה כולנו להיות בבחינת "ויגבה ליבו בדרכי ה'", להביא דבר ה' בגדלות מתוך ביטול שלם אליו יתברך!
זמן הדלקת נרות חנוכה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
קשה עליי פרידתכם
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד אמונה?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הקשר אל ה' – תפילה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
