ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
חסידים מספרים כי פעם אחת, כשנתאספו חכמים הרבה אל שולחנו של הרבי מרוז'ין, שאל הרבי: "מפני מה חולקים הבריות על הרמב"ם?" השיב רב אחד: "מפני שהוא אומר במקום אחד שאריסטו ידע על ספירות השמים יותר מיחזקאל הנביא, ואיך לא יהיו חולקים עליו?" אמר הרוז'יני: "צדקו דברי הרמב"ם. שני אנשים באו אל ארמון המלך, האחד שהה בכל אולם, והתבונן בעיני מומחה אל כלי הפאר והאוצרות, ועיניו לא שבעו מראות. השני עבר דרך האולמים והגה רק בדבר אחד: זה הוא בית המלך, זה הוא מלבוש המלך, ועוד אחת מעט ואראה את פני אדוני המלך".
יחסם של החסידים אל הרמב"ם היה יחס מורכב. הגוון הפילוסופי של דבריו הביא רבים מגדולי החסידות להסתייג מלימוד משנתו הפילוסופית. ר' מנדל מקוצק נהג לומר כי למי שמילא כרסו בש"ס ופוסקים מורה הנבוכים הוא מורה, ואילו למי שלא מילא כרסו בש"ס ופוסקים מורה הנבוכים הוא נבוכים.
מתוך קישורו החזק של הרמב"ם אל הפילוסופיה יצר הרמב"ם הגדרות חדשות למושגי השלמות האמונית. כך לדעתו, האדם השלם הוא מי שמשכיל ומתבונן בהשגת מציאות הבורא יתברך בדרך השכל.
היסוד הראשון משלושה עשר העיקרים שעליהם משתית הרמב"ם את אמונת היהודי הוא ידיעת ה' - דווקא ידיעה ולא אמונה. גם צורת השכר העתידי בעולם הבא לבשה אצלו לבוש אינטלקטואלי. "צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה", משמעו לפי הרמב"ם הנאה מהשגת המושכלות והתענגות על השגה שכלית של מציאות האלקים. מתוך סולם הגדרות זה החשיב הרמב"ם ביותר את אריסטו, כמי שהגיע למדרגה גבוהה ביותר.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
60 - תיקון חצות
61 - היכל המלך
62 - יין המשומר
טען עוד
כל האמור יכול לשפוך אור על הדרך שבה נתפס הרמב"ם בתודעתם של החסידים. מכאן למשפט המושם בפי הרמב"ם בסיפור שלנו, והוא שהרמב"ם החשיב את אריסטו יותר מאשר את יחזקאל הנביא.
משפט זה מעמת בין שני עולמות, שעל פניהם הם עולמות שונים - עולם הנבואה ועולם הפילוסופיה. יחזקאל הנביא מוזכר בהקשר זה בשל חזיון המרכבה שלו זכה. אריסטו מוזכר בהקשר זה כמי שמייצג את העולם הפילוסופי, בשל הפילוסופיה האריסטוטלית שהרמב"ם היה כה קשור אליה.
מתוך הסיפור שלנו עולה כי הרבי מרוז'ין לא חשש מהשוואה בין השניים. הוא לא נטה להבחין הבחנה מהותית בין הנביא והפילוסוף. המעיין בהלכות יסודי התורה לרמב"ם יגלה כי פרקי הרמב"ם עשויים להיתפס כדומים מאוד לרעיונות קבליים ידועים - ארבעת הפרקים הראשונים של הלכות יסודי התורה, העוסקים במציאות האל, בעולם המלאכים, בעולם הגלגלים ובעולם המעשה, עשויים להתקבל כמי שמכוונים כנגד ארבעת העולמות שעליהם דיברו המקובלים: אצילות, בריאה, יצירה ועשייה. עשרת השכלים עליהם דבר הרמב"ם עשויים להיות מכוונים כנגד עשר הספירות שעליהם דיברו המקובלים, וכך הלאה.
הנה כי כן, ייתכן שאפשר להגיע להכרות שכליות הן מהמישור הנבואי והן מהמישור הפילוסופי. הרבי מרוז'ין מצדיק את הדברים המושמים בפיו של הרמב"ם, המשווים בין אריסטו שבא מעולם הפילוסופיה לבין יחזקאל הנביא שבא מעולמה של הנבואה. אם נשפוט את הדברים מזווית ראייה שכלתנית של השגות שכליות, ייתכן לומר כי אכן, אריסטו זכה לדעת יותר על מבנה העולמות העליונים מיחזקאל הנביא.
אלא שכאן משנה הרבי מרוז'ין את סולם הערכים שעל-פיו הוא שופט את הדברים. ייתכן כי אריסטו ידע יותר מאשר יחזקאל הנביא, אבל האם זה משנה אם הוא ידע יותר או פחות? השאלה היא לא מה אתה יודע אלא מה הידיעה הזו עושה בך.
שני אנשים סובבים בהיכל המלך: האחד נותן את דעתו לשכיות החמדה, לכלי הפאר והאוצרות. עבורו מהווה היכלו של המלך מקום מעניין, שכדאי וחשוב לחקור אותו. הוא נעצר בהכרה כי כל מה שיש בהיכל המלך יפה הוא, חכם הוא, מעניין הוא, אולם את המלך עצמו אין הוא מבקש. ייתכן כי האדם השני הסובב בהיכל המלך יודע פחות ממנו על ההיכל עצמו, אולם כשהוא סובב בהיכל הוא חדור כל כולו בתודעה של התחברות עם המלך עצמו. להיכל המלך אין משמעות עצמית. להיכל המלך יש משמעות כשהוא מעורר את האדם להתחבר עם האלקים עצמו.
בנקודה שבה נעצר אריסטו המשיך יחזקאל הנביא. אריסטו הגיע להבנה של הכוחות השמימיים כולם, אולם הפעילות הקוסמית היתה עבורו חזות הכל, ובה הוא נעצר. יחזקאל הנביא ראה אף הוא את מעשה המרכבה של היקום כולו, אולם לדידו לא היה זה אלא חזיון מקדים לקשר שבא לאחר החזיון, לדבקות האישית של האדם באלוקיו.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
ארבע כוסות ושלוש מצות
הלכות שטיפת כלים בשבת
לו הייתי רוטשילד
"בזאת התורה" - איזו תורה?
למה ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך לומדים גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
