ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- הארץ ופירותיה
ובאמת רבי מרדכי היה מתפלל לה' בכל גופו, עד שמספרים שאמר פעם: "שמענו על דבר ציפור אחת, שהיא מזמרת לה' שיר תהילה בהתלהבות גדולה כל כך, עד שגופה מתבקע. אבל אני מתפלל ונשאר בריא ושלם, אם כן מה ערך תפילתי?"
והנה, לאחר זמן, התפלל רבי מרדכי בהתלהבות גדולה, עד שאירע קרע בריאתו. הרופאים כבר נואשו מחייו, אבל הוא התפלל לה' – "הרי חפצתי להתפלל כך לא תפילה אחת בלבד, אני רוצה להוסיף ולהתפלל"". עזר לו ה' והתרפא.
פעם אחת, שמע אחד הרופאים שטיפלו בו, כי עודנו חי, הגיב ואמר – אם כן, הוא חי ללא ריאה! (אור הגנוז עמ' 343).
סיפורים אלו גונזים בחובם נקודה חשובה בעבודת ה', נקודה המתאימה לעבודת ה' בארץ ישראל בכלל, וב- ט"ו בשבט בפרט.
העקב הוא הנקודה הנמוכה ביותר בגוף האדם. יתר על כן – לעומת אצבעות כף הרגל ההולכות לפני האדם, הרי שהעקב נסרח בעקבותיהם, וממילא כביכול זה חלק טפל בגוף האדם. מאידך – דווקא העקב נותן יציבות לכל הגוף.
מה העניין – לדבר דרך העקב? הרי דיבור הוא עניין רוחני, ועקב הוא החלק הגופני הנמוך?
התשובה נעוצה בהסברו של המהר"ל על כך, שהדיבור הוא חיבור גוף ורוח. הדיבור הוא הדרך בה אנו מתרגמים את העולם הרוחני שלנו, עולם המחשבה, ומביאים אותו לידי ביטוי בעולם המעשי. בנוסף, בדיבור אנו נושפים אוויר – רוח לכלי המבטא הפיזיים שבפה, וכך משתתפים גם הרוח וגם הגוף בדיבור. כלומר – סוד הדיבור הוא בהבנה שיש קשר הדוק בין הגוף והנפש.
המדבר דרך העקב הוא מי שמרחיב תובנה זאת, ומבין שגופינו הוא ביטוי לרוחניותנו, ולכן עלינו לפגוש את ה' ממש בגוף עד העקב. ואכן, נפסק להלכה לכתחילה שמי שאחד מאברי גופו מלוכלך בצואה, גם אם אבר זה מכוסה, אסור לו להתפלל. וטעם הדבר, כי התפילה אינה רק בפה בבחינת 'כל הנשמה תהלל י-ה', אלא ממש 'כל עצמותי תאמרנה', (שו"ע או"ח עו, ד, ומשנ"ב שם).
דרך עבודת ה' זו מודגשת בעיקר בארץ ישראל. בארץ ישראל גם האדמה, החלק החומרי והנמוך ביותר , קדושה. ואכן רבי מרדכי היה גבאי צדקה של עניי ארץ ישראל, ונושא זה היה מרכזי ביותר בעבודת ה' שלו. לפני ואחרי כל פעולה מפעולות היום כתפילה ואכילה, היה מנדב כספים לארץ ישראל. (ופרט מעניין בתולדותיו, כשנאסר בעל התניא במאסר המפורסם, נאסר גם רבי מרדכי, וסיבת המאסר הייתה שהוא שלח כספים לארץ ישראל, שהייתה בשליטת טורקיה שנלחמה ברוסים).
ואם בכל השנה, אנו מדגישים זאת בארץ ישראל, הרי שבט"ו בשבט, זה ממש מרכז העניין. אוכלים אנו מפירות ארץ ישראל. במבט חיצוני, אלו פירות רגילים כפירות חוץ לארץ, אך גדולי ישראל גילו לנו, שפירות אלו הם חומריות המבטאת רוחניות, ולכן הם גונזים בחובם עניינים רוחניים נעלים.
וכך כתב על פירות הארץ, בעל 'מור וקציעה' – "אנו ודאי צריכין להם, כי פירות ארץ ישראל מוסיפים כח וחכמה... ולהודיענו שפירותיה נותנים חיים לעם עליה, ומוסיפים כח וגבורת ההשכלה, לפיכך היו מרבים לאכול מהם...".
ויהי רצון, שנזכה לפגוש את ה' בשלימות, בבחינת 'ליבי ובשרי ירננו לא-ל חי'
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א נטייה ותשוקה לעבודה עליונה
דרך הקודש ג' פסקה ז-ט
עבודה "שלא על מנת לקבל פרס" היא עבודה מהאהבה, והצד המשלים שלה זה "ויהי מורא שמים עליכם". אדם שמרגיש נטייה לדבקות אלוקית צריך לשמוח במעלתו ולממש את הכישרון הזה. מאידך, הוא צריך להזהר שלא לבוז לאחרים. גם מי שיש לו נטיה כזו במדה מועטת - עליו להתנהג בהתאם ולהתעלות בדרך הקודש.
יסודות הש"ס דבר האסור ודבר הנדור
ביאור הגדר של דבר האסור ודבר הנדור | ביאור הטעם בחטאת ואשם בכור תרומה ומעשר בהמה ויישוב דברי הרמב"ם.
כשרות אתגרי כשרות: בשר, חלב ותעשייה
השיעור עוסק באתגרים מעשיים בהלכות כשרות, בדגש על האיסור לשנות ייעוד של כלים מבשרי לחלבי כדי למנוע טעויות, והחשיבות של סימון ועיצוב ברור של מאפים כמו בורקסים למניעת מכשול. בנוסף, הדיון מציג תקלות נפוצות בתעשיית המזון וברשתות השיווק, כגון הכנה שגויה של כבד ואתגרי הפיקוח על חלב המיובא מחוץ לארץ.
אורות ישראל ותחייתו משמעות האושר, גאולת ישראל ואורו של משיח
השיעור מסביר כי אושר אמיתי ומשמעות עמוקה מושגים רק כאשר חיי המעשה מחוברים לאידיאלים האלוהיים העליונים, וכי ניתוק מחזון זה מותיר את האדם ללא תוחלת אמיתית.
אור החיים על הפרשה נבואת העתיד של בלק
אור החיים על פרשת בלק חלק ב'
הנבואה השנייה של בלק היא על זמן הגעתו של המשיח, שאם לא זכו המשיח יגיע בעוד זמן רב.
אור החיים על הפרשה חיבור ישראל לתורה
אור החיים על פרשת בלק חלק א'
הבדל בנמשל בין 'אהליך יעקב' ל'משכנותיך ישראל'. 4 משלים כנגד 4 כתות בישראל, שלכל כת לומדים תורה בצורה אחרת. לעתיד לבוא מלך המשיח יגלה עומק חדש וגדול בתורה.
רביבים מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
רעיון הפרדת הקהילות הועלה לראשונה בגרמניה, בקהילות שבהן הרוב הרפורמי קיפח את זכויות המיעוט הדתי | הנצי"ב שלל את רעיון הפרדת הקהילות, שכן "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" | לפני כשש שנים הבעתי עמדה זו, שלפיה אסור להחרים מנהיגי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות | עתה יצא הספר שמבאר ביסודיות כי אכן עמדתו של הנצי"ב הייתה נגד פגיעה באחווה עם קבוצות שאינן נוהגות כהלכה, ובכללם רפורמים | כיום אפשר להיווכח כי אכן שיטת החרמות והפרדת הקהילות הובילה לאיסורים חמורים
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת בלק
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מה הטעם שבחר הקב"ה דווקא בברכה זו שתישאר לעד ולא בשאר הברכות. ועוד מניין לו דדווקא ברכה זו לא חזרה לעולם ולא אחרת | כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי - מה הטעם דכתיב גַּם מה בא לרבות, מה הטעם דכתיב אֹתְכָה בה' הול"ל אוֹתְךָ, מה הטעם דכתיב וְאוֹתָהּ בכתיב מלא ו' | אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם - מדוע הכתוב קורא לבלעם אַנְשֵׁי דָמִים בלשון רבים, ולא 'איש דמים' דבר נוסף הטעון ביאור היכן מצאנו שבלעם היה גם 'איש מרמה'. ועוד !
אחדות ומחלוקות להיות עמוד שדרה
משנתו של הראי"ה קוק קוראת לציונות הדתית לחדול מתפקיד המקף המחבר האנמי ולתפוס את מקומה כעמוד התמך האמיתי של החברה. תפקיד היסטורי זה דורש ממנה לחבק את הציבור החרדי בשעתו הקשה ולחבר את כל קצוות האומה מתוך אחריות מנהיגותית
בלק פרשת בלק – הנחל הישראלי
מה טובו אוהליך יעקב כנחלים נטיו? מה הקשר בין אוהל לנחל? על איזה נחלים מדובר? ומה יש לנו ללמוד מכך על האוהל הישראלי בדורנו
מאמר שלישי זהירות החסיד במצווות
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ט' - י"א
תיאור עבודת החסיד וההקפדה על קיום פרטי כל המצוות.
יסודות התורה והאמונה ימות המשיח והשיאים המצופים שבאחריתם
המשכנו להתקדם ביסודות השייכים להשגחה. אחר שלמדנו בשיעור הקודם על עולם הנשמות, תחיית המתים והעוה''ב, המשכנו בשיעור זה להבהיר את עניין ימות המשיח. לשם כך חילקנו בימות המשיח בין ראשיתם לאחריתם. על ראשיתם הרחבנו שהאמונה בהם היא יסוד תורה המפורש בה בפרשת נצבים ובברכות בלעם, ודיברנו על ההשלכות המעשיות וההלכתיות המתחייבות בשלב זה. התייחסנו גם לויכוח עם סאטמר בנושא נקיטת היוזמה בקידום השלב הזה. אחר, התייחסנו גם למחלוקות שישנם על אופיים של אחריתם של ימות המשיח, ועל מציאות הניסים ושינויי הטבע בשאותה התקופה העתידית המאושרת.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן הקודש כצורה לחומר
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ה'
החומר צריך להיות איתן ומוכשר ועל גביו יכול לבור הקודש בצורה שלמהשמתאימה לעולם שלנו, קודש תנועתי ומשתלם
תורה והלכות ציבור סמכויות בתי הדין
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
סמיכת חכמים | חידוש הסמיכה | שלא תנעול דלת | שליחותיהו
