ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- הארץ ופירותיה
ובאמת רבי מרדכי היה מתפלל לה' בכל גופו, עד שמספרים שאמר פעם: "שמענו על דבר ציפור אחת, שהיא מזמרת לה' שיר תהילה בהתלהבות גדולה כל כך, עד שגופה מתבקע. אבל אני מתפלל ונשאר בריא ושלם, אם כן מה ערך תפילתי?"
והנה, לאחר זמן, התפלל רבי מרדכי בהתלהבות גדולה, עד שאירע קרע בריאתו. הרופאים כבר נואשו מחייו, אבל הוא התפלל לה' – "הרי חפצתי להתפלל כך לא תפילה אחת בלבד, אני רוצה להוסיף ולהתפלל"". עזר לו ה' והתרפא.
פעם אחת, שמע אחד הרופאים שטיפלו בו, כי עודנו חי, הגיב ואמר – אם כן, הוא חי ללא ריאה! (אור הגנוז עמ' 343).
סיפורים אלו גונזים בחובם נקודה חשובה בעבודת ה', נקודה המתאימה לעבודת ה' בארץ ישראל בכלל, וב- ט"ו בשבט בפרט.
העקב הוא הנקודה הנמוכה ביותר בגוף האדם. יתר על כן – לעומת אצבעות כף הרגל ההולכות לפני האדם, הרי שהעקב נסרח בעקבותיהם, וממילא כביכול זה חלק טפל בגוף האדם. מאידך – דווקא העקב נותן יציבות לכל הגוף.
מה העניין – לדבר דרך העקב? הרי דיבור הוא עניין רוחני, ועקב הוא החלק הגופני הנמוך?
התשובה נעוצה בהסברו של המהר"ל על כך, שהדיבור הוא חיבור גוף ורוח. הדיבור הוא הדרך בה אנו מתרגמים את העולם הרוחני שלנו, עולם המחשבה, ומביאים אותו לידי ביטוי בעולם המעשי. בנוסף, בדיבור אנו נושפים אוויר – רוח לכלי המבטא הפיזיים שבפה, וכך משתתפים גם הרוח וגם הגוף בדיבור. כלומר – סוד הדיבור הוא בהבנה שיש קשר הדוק בין הגוף והנפש.
המדבר דרך העקב הוא מי שמרחיב תובנה זאת, ומבין שגופינו הוא ביטוי לרוחניותנו, ולכן עלינו לפגוש את ה' ממש בגוף עד העקב. ואכן, נפסק להלכה לכתחילה שמי שאחד מאברי גופו מלוכלך בצואה, גם אם אבר זה מכוסה, אסור לו להתפלל. וטעם הדבר, כי התפילה אינה רק בפה בבחינת 'כל הנשמה תהלל י-ה', אלא ממש 'כל עצמותי תאמרנה', (שו"ע או"ח עו, ד, ומשנ"ב שם).
דרך עבודת ה' זו מודגשת בעיקר בארץ ישראל. בארץ ישראל גם האדמה, החלק החומרי והנמוך ביותר , קדושה. ואכן רבי מרדכי היה גבאי צדקה של עניי ארץ ישראל, ונושא זה היה מרכזי ביותר בעבודת ה' שלו. לפני ואחרי כל פעולה מפעולות היום כתפילה ואכילה, היה מנדב כספים לארץ ישראל. (ופרט מעניין בתולדותיו, כשנאסר בעל התניא במאסר המפורסם, נאסר גם רבי מרדכי, וסיבת המאסר הייתה שהוא שלח כספים לארץ ישראל, שהייתה בשליטת טורקיה שנלחמה ברוסים).
ואם בכל השנה, אנו מדגישים זאת בארץ ישראל, הרי שבט"ו בשבט, זה ממש מרכז העניין. אוכלים אנו מפירות ארץ ישראל. במבט חיצוני, אלו פירות רגילים כפירות חוץ לארץ, אך גדולי ישראל גילו לנו, שפירות אלו הם חומריות המבטאת רוחניות, ולכן הם גונזים בחובם עניינים רוחניים נעלים.
וכך כתב על פירות הארץ, בעל 'מור וקציעה' – "אנו ודאי צריכין להם, כי פירות ארץ ישראל מוסיפים כח וחכמה... ולהודיענו שפירותיה נותנים חיים לעם עליה, ומוסיפים כח וגבורת ההשכלה, לפיכך היו מרבים לאכול מהם...".
ויהי רצון, שנזכה לפגוש את ה' בשלימות, בבחינת 'ליבי ובשרי ירננו לא-ל חי'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
