ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
במסירות נפש הגיע רבי יעקב שמשון באנייה לעכו, ומשם בא רכוב על חמור לטבריה. כשהגיע לטבריה, ראה נשים מכבסות לבנים, והכיר ביניהן את אשתו של אחד הרבנים החסידיים החשובים. מיד רצה לשוב על החמור לעכו, מפני שלא יכול היה לראות בצערם של צדיקים.
קמה אותה רבנית ואמרה לו: רבי! הלבנים הללו לא שלנו הם, אלא של אחרים, ובשכר אנו כובסות. רד מעל החמור! כאן ארץ ישראל וחביבים עלינו יסוריה.
מיד ירד רבי יעקב שמשון מהחמור, כשעיניו זולגות דמעות של שמחה, והצטרף לאנשי טבריה.
לאחר זמן, נסע רבי יעקב שמשון לחוץ לארץ, כדי להביא לארץ את בני משפחתו. בדרך, נכנס ללון במלון, והבחין במראה, שמחמת טלטולי הדרך רזה גופו וכחש, ופניו נעשו חיוורים ונפולים. אמר לעצמו – עכשיו כשאגיע לעיר גלותי ויראוני מכרי, יאמרו: 'ארץ ישראל אוכלת חלבם ודמם של תושביה וממעטת זיו פנים', ונמצאתי מוציא לעז, חלילה, על הארץ הקדושה.
ישב כמה ימים במלון, אכל ושתה וחזר לבריאותו. מששב לביתו, היה מראהו יפה בבואו מבצאתו, עד שראו כולה כי טובה הארץ מאד מאד. (סיפורי צדיקים לר' שמחה רז, עמ' 76).
סיפורים אלו מלמדים אותנו את דרך ההתבוננות הנכונה בארץ ישראל. אכן, יש לעיתים תקופות קשות בארץ, אך מי שקשור לשכינה השרויה בארצנו הקדושה, רואה תמיד את יופייה וטובה. "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה", מבקש משה רבינו, כי המעלה הגדולה היא... לראות שהארץ טובה. כביכול, כל מטרת כניסתו לארץ היא בדיוק בשביל לראות שהארץ טובה.
באמת, זו מעלה מדבקת. אם אנו, שזכינו לעבור ולשבת בארץ, נראה ונדבר תמיד בשבח הארץ, וודאי יראו וידברו גם אחרים בשבחה וטובה.
כשרבי יעקב שמשון מגיע לארץ, הוא רואה בתחילה את קושי העניות ואת העובדה שאישה מכובדת עוסקת בעבודה בזויה. האישה מספרת לו, שעבודתה בזויה יותר משחשב והיא כובסת בגדי אחרים, אך זו ארץ ישראל וחביבים ייסוריה. ברגע אחד, הופכת הארץ ממקום שרואים בו את החיצוניות הגשמית הקשה, למקום נפלא שהזיו הרוחני מבהיק ממנו, ועיניו זולגות דמעות של שמחה.
בהמשך, המעלה הנפלאה הזו ממשיכה ומתפשטת, וכך גם רבי יעקב שמשון מביא את הבשורה הגדולה של מעלת הארץ, לבני חוץ לארץ החוזים בבריאותו וזיו פניו.
בפרשת בחוקותי, פרשת הברכות והקללות, מבטיחה התורה לעם ישראל שכר גדול על שמירת התורה והמצוות. בשכר זה, התורה פותחת ומדגישה שנזכה לטוב ולשפע בארץ ישראל. "ונתנה הארץ יבולה... וישבתם לבטח בארצכם".
ולהיפך, חלילה, גם בקללה ובגלות, יש דגש מיוחד על מי שלא קשוב למעלות הרוחניות המיוחדות של הארץ. התורה יוצרת חיבור מיוחד וחוזרת שוב ושוב על הקשר בין אי השבתת הארץ בשמיטה, לגלות המשביתה את הארץ – "אז תרצה הארץ את שבתותיה, כל ימי השמה". וכפי שמבאר רש"י, ש70 שנות הגלות הראשונה היו כנגד 70 שנות שמיטה ויובל שהופרו.
ובסופו של דבר, הגלות גם תסתיים בזכותה של ארץ ישראל, "וזכרתי את בריתי יעקב...את בריתי יצחק...את בריתי אברהם אזכור, והארץ אזכור". אם נעמיק בפסוק זה נגלה, שהאבות מוזכרים כאן בסדר עולה, מהמאוחר למוקדם – יעקב, יצחק ואברהם. והנה, לאחר כל האבות, מוזכרת זכות הארץ. כלומר, תעמוד לעם ישראל זכותו של יעקב, ואם זו לא תספיק, תעמוד להם זכות יותר שורשית – זכות יצחק, ואם זו לא תספיק – זכות אברהם, ואם כולם לא יספיקו – זכות הארץ.
הארץ היא הזכות השורשית ביותר מכל הזכויות, וזיכרונה וודאי יעמוד לבני ישראל להיגאל (ועיין ברמב"ן).
בימים אלה בשנה, עם ישראל מציין את ששת ימי הניסים, בהם זכינו לשוב לירושלים עיר הקודש ולמרחבי ארץ חיינו. מאז אותה מלחמה, העם עסוק בבירור פנימי עמוק על מהות הקשר שלנו לארץ ישראל. מאז אותה מלחמה, הולך ומתברר, שהיכולת שלנו לדבר טוב על הארץ אחוזה בטבורה ביכולת שלנו לראות את רוחניותה של הארץ.
עניין גדול זה, שהוא יסוד ושורש גאולתינו, תלוי בכל אחד מאיתנו. עלינו להתבונן בעצמינו במעלת הארץ הקדושה, לשוחח על כך עם מכרינו, ולהפיץ בלב כולם את ראיית יופייה וטובה. ובזכות זאת נזכה לגאולה, כדברי הכתוב: "אתה תקום תרחם ציון... כי רצו עבדיך את אבניה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
