מעלת הדיוק והדקדוק בנוסח התפילה | הרב שמעון כהן | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
תפילה ובית כנסת
הכוונה בתפילה

קטגוריה משנית

קובץ ה-PDF המצורף לשיעור

618

10 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

קיימים שינויים בין הנוסחים
בסידורי התפילה אנו מוצאים נוסחים שונים המשתנים מעדה לעדה ומהוצאה להוצאה. נבקש לעמוד על מעלת הדקדוק במילות התפילה ובאותיותיה.
התפילה בעיקרה אמנם אותה תפילה, גם מבחינת הסדר והמבנה וגם מבחינת התוכן, אך קיימים שינויים קלים בין הנוסחים, כמו: "תשכון בתוך ירושלים עירך" בנוסח עדות המזרח, לעומת "ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה" בנוסח ספרד ובנוסח אשכנז, או "שמע קולנו ה' אלקינו" בנוסח עדות המזרח ובנוסח אשכנז, לעומת "אב הרחמן שמע קולנו ה' אלקינו" בנוסח ספרד, וכדו'. ומעניינת בהקשר זה עדותו המיוחדת של הרמב"ן 1 שכתב:
"והנני מעיד עלי לפני רבותי שמים וארץ, כי שמענו ממגידי אמת שבכל ארצות מלכות תימן קהילות רבות עוסקות בתורה ובמצוות לשמן, והיו מזכירים שם הרב בכל קדיש 'בחייכון וביומיכון ובחיי דרבנא משה בר מיימון' (הרמב"ם) אשר האיר עיניהם בתורה והעמידן בקרן אורה...".
בתקופת חייו של הרמב"ם היו בני תימן מזכירים את שמו של רבם הגדול בתוך נוסח הקדיש. השאלה הנשאלת היא: עד כמה אנו נדרשים לדייק ולדקדק בנוסח התפילה?

חסידי אשכנז היו סופרים ומונים את תיבות התפילה
בהלכות תפילה כתב הטור 2 בשם אחיו רבנו יחיאל:
"לשון אחי ה"ר יחיאל ז"ל דורשי רשומות הם חסידי אשכנז אשר היו שוקלין וסופרין מספר מנין תיבות התפילות והברכות וכנגד מה נתקנו.
אמרו, שבג' ברכות הראשונות יש ק"ז תיבות, לפי שיסודן ממזמור 'הבו לה' בני אלים' ובו צ"א תיבות, ומן הפסוק 'כי בראותו ילדיו', כדאיתא בפרק ב' דמגילה (יז ע"ב), מה ראו לומר בינה אחר קדושת השם דכתיב: 'כי בראותו ילדיו' וגו' עד 'והקדישו את קדוש יעקב ואת אלקי ישראל יעריצו', וסמיך ליה 'וידעו תועי רוח בינה', ובו ט"ז תיבות, הרי ק"ז .
וברכה ראשונה יש בה מ"ב תיבות ולא נתגלה לי טעמם, ואקח מן הבא לידי עד שיודע ויכולני לומר, כנגד 'ואעשך לגוי גדול' (בראשית יב), שיסודו ממנו ובו ח' תיבות, וכנגד 'ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ' (בראשית יב, יד), שמשם בא זה המטבע ובו תשעה תיבות, וכנגד 'כי ידעתיו למען אשר יצוה' וגו' (שם יח), וזה הוא 'וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם' וגו', ויש בו כ"ה תיבות, הרי מ"ב .
ועוד יכולני לומר, כנגד פסוק 'אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר' וגו' (שם טו), שמשם הוסד מגן אברהם, ויש בו י"ט תיבות. וכנגד 'ואברהם היה יהיה לגוי גדול' וגו', ויש בו י"א תיבות. וכנגד 'הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם' וגו' (ישעיה נא) שיש בו י"ב תיבות, הרי מ"ב . וכנגד שם מ"ב שפירשתי אותו על האבות, ולכן אות הראשונה של ברכה ב' והאחרונה מ', הרי מ"ב ".
מבין חכמי אשכנז היו חסידים שהיו סופרים ומונים את אותיות הקודש של התורה והתפילה ומילותיהן, והיו דורשים אותן כמין חומר, מתוך הבנה שסדר התפילה ונוסחה מדויקים ומדוקדקים בתכלית הדיוק והדקדוק.
בשלוש הברכות הראשונות של תפילת עמידה ישנן ק"ז תיבות, וחכמי אשכנז היו מונים את אותיות התפילה כדי למצוא מקבילה בפסוקי התורה שתלמד אותנו על איזה חלק בתורה מיוסדות מילות התפילה.
חז"ל 3 אומרים:
"לפיכך נקראו ראשונים סופרים - שהיו סופרים כל האותיות שבתורה...".
ולמעשה כבר כתב הרא"ש 4 , אביו של הטור, דברים דומים באחת מתשובותיו וזו לשונו:
"יש לי קונטריס מעשה ישן וכתוב בו כל הברכות של כל השנה וסכום כמה תיבות יש בכל ברכה וברכה וכנגד מה נתקנה".
וברוח זו כתב גם בעל הרוקח בפירושו על הסידור 5 :
"אני אלעזר הקטן, קיבלתי טעמי התפילות מאבא מרי, רבינו יהודה בר קלונימוס, וממורי רבינו יהודה חסיד אב החכמה, כאשר קיבל מאביו רבינו שמואל הקדוש בן רבינו קלונימוס הזקן בן רבינו יצחק. והם קיבלו רב מרב, גאון מגאון, עד רבינו משה בן רבנא קלונימוס שהביאו המלך קרלא עמו ממדינת לוקא. ורבנא משה קיבל מאבו אהרן בן רבנא שמואל הנשיא, וקיבלו רב מרב עד שמעון הפקולי. ואבותינו הראשונים גנזום ולא היו מוסרים כי אם לצנועי וחסידי הדור, עד שבא רבינו יהודה חסיד זצ"ל ומסרו לי. והוא ציוה עלי להעתיקו ולגלותו לחסידי הדור, למען ידעו מהסוד בברכות ובתפילה ויכוונו ליבם, ולא יותירו ולא יחסרו אפילו אות אחת, כל שכן תיבה".

מנין התיבות לא מועיל אלא למי שעשאו
ה"בית יוסף" 6 נדרש אף הוא לסוגיה זו, והביא דברי רבי דוד אבודרהם 7 שכתב:
"יש אנשים שמנו התיבות שיש בכל ברכה וברכה משמונה עשרה והביאו פסוקים על כל ברכה מעניניה שעולין תיבותיהם כמנין תיבות הברכה, וכן עשיתי אני בראשונה מנין כזה.
ואחר כך נראה לי שאין לו יסוד ולא שורש כי לא תמצא מקום בעולם שאומר שמנה עשרה בענין אחד תיבה בתיבה אלא יש מוסיפין תיבות ויש גורעין, ואם כן המנין הזה אינו מועיל אלא למי שעשאהו לא לזולתו. ולמה נטריח על הסופרים לכתבו".
האבודרהם היה מגדולי ספרד בתקופת הראשונים, ואף הוא ביקש ללכת בדרכם של חכמי אשכנז ולספור את האותיות והמילים, אך לאחר מעשה, משנפגש עם ההבדלים השונים שבין הנוסחים, חדל מספירה זו, כי ראה שהמנין משתנה לפי הנוסחים השונים.
כשמדובר בפסוקי התורה, כל אות ותג מדויקים ומדוקדקים, על כך אין ספק, אך נוסח התפילה מקורו ב'אתערותא דלתתא' ואיננו ממקור אלקי.

למה התקשו למצוא מי שיתקן את ברכת המינים?
הגמרא בברכות 8 אומרת:
"אמר להם רבן גמליאל לחכמים: כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים? עמד שמואל הקטן ותקנה".
על שאלת רבן גמליאל קשה: וכי לא מצא בין כל חכמי דורו אף אחד שמסוגל לתקן את הברכה מלבד שמואל הקטן?! מהו הקושי האדיר שבתיקון הברכה?
על שאלה זו עומד מרן הרב קוק בפירושו לסידור 9 , וכה דבריו:
"ברכה זו של התפילה, שבתוכה אצורים דברים של שנאה ומשטמה, והאדם באשר הוא אדם אי אפשר כלל שלא תמצא בקרבו איזו שנאה טבעית לאויבי נפשו ורודפי עמו, צריכה היא לבא דווקא ממי שכולו טהור וקדש לה', שתכונת השנאה הטבעית אין בלבבו כלל".
ברכת המינים האוצרת בתוכה שנאה נגד רשעי עולם - הנוצרים, המיסיונרים ודומיהם - צריכה להתחבר על ידי אדם שכולו קודש לה' ללא פניות ונגיעות, שכן מתקן הברכה הוא הקובע את כוונתה לדורות עולם לכל ישראל. וחפצו באיבוד המינים, שונאי ה' וישראל, איננו מתוך נטייה טבעית, אלא מתוך אהבה גדולה לכל היצורים ודאגה כנה לאושרם ולפריחתם. מתוך אהבתו לכל הוא תובע סילוק ואיבוד של כל מה שמפריע ומעכב את תיקון העולם, ומעיב על התפשטות האורה האלקית.
ה"פני יהושע" על הגמרא שם מבאר באופן אחר, וכך כתב:
"נראה מבואר, שכל ברכות התפילות מיוסדים על אדני פז במספר התיבות ואותיות, כמבואר בטור או"ח (סימן קיג), מלבד מה שיש בהם סוד מופלא. דאי לא תימא הכי, מה זה שאמר רבן גמליאל כלום יש אדם שיודע לתקן, דהא אפילו נשי דידן נמי יכולין לתקן כן, כיון שאינן אלא ענייני קללות השייך להתפלל על הצדוקים... על כרחך כדפרישית, שמספר התיבות ואותיות מצד עצמותם ומהסוד שבהם יכולין לעשות רושם למעלה עד כדי שיתקיים המכוון באותה ברכה.
ואי תקשה: אם כן מה זה שאמרו חכמים, תפילה בכל לשון, דלפי מאי דפרישית היה צריך להתפלל דווקא בלשון הקודש, זו אין קושיא, דרחמנא לבא בעי, וכל מי שמתכוון בתפילתו באיזה לשון שירצה, אפילו הכי אותה התפילה עושה רושם על אותו הדרך שתקנוהו אנשי כנסת הגדולה בלשון הקודש".
כשאדם מישראל מכוון ליבו לשמים, תפילתו עושה רושם בהתאם למעלת מחבריה, אנשי כנסת הגדולה, גם אם שינה מן הלשון והתפלל בשפה זרה. המשנה באבות 10 אומרת:
"הוא היה אומר: חביב אדם שנברא בצלם, חיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר: 'בצלם אלקים עשה את האדם' (בראשית ט, ו)".
המציאות הטבעית היא שאנחנו חביבים לפני הקב"ה והקב"ה אוהב אותנו, אבל המדרגה הגבוהה יותר היא, כשאדם מודע לצלם האלקים שבו ולהיותו בן למקום. כשזה חלק מהתודעה הפנימית של האדם, 'חיבה יתירה נודעת לו'.
כך גם בתפילה. למילות התפילה יש כוח פעולה עצמי בזכות מעלת מחבריה, וככל שאדם מכוון יותר בתפילה, כך תפילתו מקבלת משמעות עליונה יותר ופותחת שערי שמים, 'חיבה יתירה נודעת לו'.

יכול להתפלל בכל לשון שירצה
בנוגע ללשון שבה נאמרת התפילה, כתב ה"שולחן ערוך" 11 :
"יכול להתפלל בכל לשון שירצה, והני מילי בציבור, אבל ביחיד לא יתפלל אלא בלשון הקודש. ויש אומרים, דהני מילי כששואל צרכיו, כגון שהתפלל על חולה או על שום צער שיש לו בביתו, אבל תפילה הקבועה לציבור, אפילו יחיד יכול לאומרה בכל לשון. ויש אומרים, דאף יחיד כששואל צרכיו יכול לשאול בכל לשון שירצה, חוץ מלשון ארמי".
כלומר תפילה בציבור יכולה להיאמר בכל לשון, ויש אומרים שהוא הדין גם בתפילת יחיד הקבועה לציבור, או אפילו יחיד ששואל צרכיו. וכתב ה"ביאור הלכה" שם, שההיתר להתפלל בלשון זרה הוא רק כשמדובר ביהודי ירא שמים המבקש לכוון יותר בתפילתו ומתוך כך רוצה לשנות מלשון הקודש ללשון שקל לו לכוון בה יותר. והוסיף:
"אבל אם אינו בכי האי גוונא, יתפלל בלשון הקודש, והטעם, כי לשון הקודש יש לו סגולות רבות מכל לשונות, והוא הלשון שהקב"ה מדבר בו עם נביאיו... וגם כשתקנו כנסת הגדולה את נוסח התפילה היו ק"ך זקנים ומהם כמה נביאים, והמה נימנו על כל ברכה בתיבותיה ובצירופי אותיותיה בכמה סודות נעלמות ונשגבות, וכשאנו אומרין דברים אלו כלשונם של כנסת הגדולה אף שאין אנו יודעין לכוין, מכל מקום עלתה לנו תפילתנו כהוגן, כי התיבות בעצמן פועלין קדושתן למעלה, מה שאין כן כשמתפללין בלע"ז".
צירופי המילים והאותיות של לשון הקודש שנתקנו על ידי אנשי כנסת הגדולה פועלים בעולמות העליונים גם אם איננו מבינים את עומק משמעותם או אפילו את מובנם הפשוט.

בתפילתו בורא המתפלל שמים חדשים וארץ חדשה
ביתר הרחבה כותב רבי חיים מוולוז'ין ב"נפש החיים" 12 , וזו לשונו:
"ולא זו בלבד שבתיבת 'ברוך אתה', שפירושו הוא תוספת ריבוי ברכה ושפע, שייך זאת הכוונה, אלא שגם בכל תיבה ותיבה מכל נוסח התפילה, שייך גם כן זאת הכוונה הקדושה. כי כל תיבה מהתפילה, או של איזה ברכה, היא העולה למעלה מעלה על ידי מארי קלין וגדפין דנטלין לה, לפעול פעולתה בשורשה העליון המיוחד לה, והוא נעשה בזה כביכול שותפו של יוצר בראשית, לבנות ולנטוע כמה וכמה עולמות".
כל מילה ומילה שאומרים בתפילה פועלת פעולה של ריבוי האור בעולם. המלאכים, 'אדוני הקולות והכנפיים', נוטלים כל מילה ומילה של תפילה ומעלים אותה מעלה מעלה.
"כמו שכתוב בתיקונים (תיקון יח לה ע"ב): וכד בר נשא אפיק הבלים ודיבורים בצלותיה כמה עופין פתחין גדפייהו ופומייהו לקבלא לון. הדה הוא דכתיב 'כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים' גו'. ונטיל קב"ה אינון מלין ובני בהון עלמין דאתמר בהון 'כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה' גו'...".
המתפלל בורא שמים חדשים וארץ חדשה ומחזק את בניינו של העולם. כשהאדם מוציא דיבור של תפילה מפיו, כמה עופות פותחים את פיהם לקבלם, והקב"ה לוקח את המילים ובונה מהן עולמות.
"והמשכיל יבין מדעתו שלא לחינם הוצרכו לתיקון תחינה קטנה ותפילה קצרה כזו ק"כ זקנים ומהם כמה נביאים. אלא שהמה השיגו ברוח קדשם והשגת נבואתם העליונה ונהירא להו שבילין דכל סדרי בראשית ופרקי המרכבה.
לזאת יסדו ותיקנו מטבע ברכות והתפילות באלו התיבות דווקא. מאשר ראו והשיגו איזה דרך ישכון אורה של כל תיבה פרטית מהם אשר היא נצרכת מאד לתיקון ריבוי עולמות וכוחות עליונים וסידור המרכבה".
בכל תפילה ותפילה מקיים המתפלל את העולם ונעשה שותף להקב"ה. מכיוון שבתפילה תלויים תיקוני העולמות, כל מילה בתפילה מדויקת ומדוקדקת, ואיננו רשאים לשנות דבר בנוסח התפילה. אנשי כנסת הגדולה ידעו איזו מילה פועלת פעולה של ברכה.

התפילות בנויות על אדני רזי עולם

בשו"ת "חיים שאל" 13 כתב מרן החיד"א בענין נוסח התפילה, שהוא מיוסד על סודות עליונים, וזו לשונו:
"כל עניני התפילות בנוי ומיוסד על אדני רזי עולם, כמו שנראה מספר הזהר הקדוש ומכתבי רבינו האר"י זצ"ל, דהכל מתוקן ומסודר בכוונות עליונות... ובזה תבין מה שאמרו בברכות (סוף דף כח): אמר להם רבן גמליאל לחכמים, כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים, עמד שמואל הקטן ותקנה. ולכאורה יפלא על גדולי ישראל, רבן גמליאל וחכמים, מה חכמה זו לתקן דברות שתים בלשון הקדש, ומה קאמר רבן גמליאל כלום יש אדם וכו', והלא התינוקות שיודעים לשון הקדש יכולים בנקל לתקן אותה. אמנם להיות כל אות ואות מהברכות סוד שתלו ביחוד וזיווג המידות, לכן צריך חכם גדול ורוח הקדש שורה עליו לכוין הדברים לפי סודן לידע פגם המינים והמשכת האורות לדחות יניקת הסט"א וכיוצא דברים העומדים ברומו של עולם, והיינו דקאמר רבן גמליאל, כלום יש אדם וכו'".
ובספרו "צפורן שמיר" 14 כתב על נוסח פסוקי דזמרא:
"יתעורר מאד מאד יראה ואהבה והכנעה ושמחה, לומר כל הזמירות, ובפרט 'ה' מלך', ויזהר שלא לבלוע התיבות או האותיות ובפרט האזכרות, וידע נאמנה כי בכל אות ותיבה יש סודות נוראות להפליא, ודי לנו צער בנגע כי לא אתנו יודע עד מה בסדר עליית העולמות והיחוד העליון על פי מידותיו ותכסנו כלימותינו, לפחות יזהר לומר התיבות במספרם כמשפט ולהבין פשטן ביראת ה' ולידע דרך כלל כי הכל סודות עמוקים ולצורך היחוד".

מנין התיבות בתפילה
חשיבות מספר התיבות שבכל תפילה עולה גם מדברי ה"משנה ברורה" 15 לגבי ברכת "ברוך שאמר" המהווה פתיח לפסוקי דזמרא של תפילת שחרית, וכך כתב:
"שבח זה תקנוהו אנשי כנסת הגדולה על ידי פתקא דנפל מן שמיא ומצאוהו כתוב בו, ויש בו פ"ז תיבות, וסימנו 'ראשו כתם פז', רוצה לומר, ראש התפילה הוא ברכה של פ"ז תיבות, על כן אין לגרוע ולא להוסיף על פ"ז תיבות".
ובדיני קדיש כתב ה"משנה ברורה" 16 :
"יתחיל 'יתברך' וכו' בקול רם, ויש בו ח' לשונות של שבח, כנגד ז' רקיעים והרקיע שעל גבי ראשי החיות.
ובתחילה אומר 'יתגדל ויתקדש', שהם ב' לשונות של שבח, שהם בסך הכל עשרה לשונות של שבח, כנגד עשרת הדברות.
'מן כל ברכתא' ג' תיבות, ובימים שכופלים הקדישים 'לעילא ולעילא' אין לומר רק 'מכל ברכתא', כדי שלא יהא בסך הכל רק כ"ח תיבות".
יסודם של דברים בדברי הגאונים המונים בנוסח הקדיש עשרה שבחים: יתגדל, ויתקדש, ויתברך, וישתבח, ויתפאר, ויתרומם, ויתנשא, ויתהדר, ויתעלה ויתהלל - כנגד "עשרה מאמרות" בהן נברא העולם. ולכן אין אומרים קדיש פחות מעשרה 17 . וענין כ"ח תיבות הוא כמנין האותיות שבפסוק הראשון בתורה.
מלבד תפילת עמידה והקדיש, חשיבות מנין האותיות בתפילה עולה פעם נוספת מדברי ה"שולחן ערוך" 18 בהלכות קריאת שמע, וזו לשונו:
"בקריאת שמע יש רמ"ה תיבות, וכדי להשלים רמ"ח כנגד איבריו של אדם מסיים שליח ציבור 'ה' אלקיכם אמת', וחוזר ואומר בקול רם 'ה' אלקיכם אמת'".
וכתב ה"משנה ברורה" 19 :
"להשלים רמ"ח - כדאיתא במדרש הנעלם: פתח רבי יהודה ואמר, 'רפאות תהי לשריך ושיקוי לעצמותיך', התורה היא רפואה לגוף ולעצמות בעולם הזה ובעולם הבא, דאמר רבי נהוראי אמר רבי נחמיה: בקריאת שמע רמ"ח תיבות כמנין איבריו של אדם, והקורא קריאת שמע כתיקונו, כל אבר ואבר נוטל תיבה אחת ומתרפא בו, ודא 'רפאות תהי לשריך' וכו'.
והלא בקריאת שמע אין שם אלא רמ"ה תיבות וכו', מאי תקנתיה? תיקנו שיהא ש"ץ חוזר ג' תיבות. ומאן נינהו? 'ה' אלקיכם אמת'".
בספרים הקדושים 20 מובא, שבשלושת הפסוקים של פרשת 'ויכולו', יש ל"ה תיבות וקמ"ד אותיות, כמנין הוי'ה שבע פעמים, לרמז על יום השבת שנותן הוי'ה לכל אחד מששת ימי המעשה, ויוצק משמעות בקמ"ד השעות שיש בשבוע. ול"ה התיבות שבפסוקי 'ויכולו' רומזים לל"ה התיבות שבברכת הקידוש בליל שבת, "אשר קדשנו במצוותיו ורצה בנו" וכו'. וכתב ה"מגן אברהם" 21 :
"מתחילין 'יום הששי' - ועוד, להשלים ע"ב תיבות שבקידוש. ולפי זה אפשר לומר 'כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים', ויש שמתחילין 'ויכולו השמים' וחושבין 'זכור ושמור' בשנים, עיין שם בספר הכוונות. ובתיקוני שבת כתב, שהוא ע' תיבות, ולכן כתב שלא לומר גם כן 'כי הוא יום', ולי נראה שאין לשנות שום מנהג, כי לכל מנהג יש טעם ויסוד, דוק ותשכח".
אנו נדרשים להקפיד על נוסחי התפילות, כל אחד לפי נוסחו בדיוק ובדקדוק, לפי מסורת אבותיו, ומתוך כך נזכה לפתוח שערי שמים בתפילותינו ותתקבלנה תפילותינו ברצון לפני מלך שומע תפילה.

^ 1.כתבי הרמב"ן ח"א עמ' שמא.
^ 2.טור אורח חיים הלכות תפילה סימן קיג.
^ 3.קידושין ל ע"א.
^ 4.שו"ת הרא"ש כלל ד, סימן כ.
^ 5.פירושי סידור התפילה לרוקח ח"א עמ' רכט.
^ 6.בית יוסף אורח חיים סימן קיג, שק"ח.
^ 7.ספר אבודרהם שמונה עשרה.
^ 8.ברכות כח ע"ב.
^ 9.עולת ראיה ח"א עמ' רעח.
^ 10.אבות פ"ג, מי"ד.
^ 11.שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילה סימן קא, ד.
^ 12.נפש החיים שער ב, פרק י.
^ 13.שו"ת חיים שאל חלק ב, סימן יא.
^ 14.צפורן שמיר סימן ב, יז.
^ 15.משנה ברורה סימן נא, סק"א.
^ 16.משנה ברורה סימן נו, סק"ב.
^ 17.ראה ליקוטי הפרדס עניין קדיש.
^ 18.שולחן ערוך אורח חיים הלכות קריאת שמע סימן סא, ג.
^ 19.משנה ברורה סימן סא, סק"ו.
^ 20.ראה תיקוני שבת לאר"י הקדוש, ליל שבת עמ' קט.
^ 21.מגן אברהם סימן רעא, סקכ"ב.

הכוונה בתפילה

הרב שמעון כהן

ראש מוסדות בית מוריה באר שבע

תפילה בציבור ובבית הכנסת
כוחה של תפילת הציבור
סיון תשע"ח
וילך
יומו האחרון של משה רבנו
רבם של ישראל בכל הדורות כולם
תשרי תשע"ו
איך מחנכים, משמעת ואהבה
חמש שנים ראשונות - באילן ובאדם
כל גיל והחינוך המתאים לו
אייר תשע"ו
בא
מצוות קידוש לבנה - יסודותיה וגדריה ההלכתיים
שבט תשפ"ו

הכוונה בתפילה

הכוונה בתפילה
סמיכת גאולה לתפילה
הרב שמעון כהן | תשע"ח
47 דק'
אסופות תשפ"ב - "ולעבדו בלבב שלם"
תפילת שוא - אופייה וגדריה
הרב נחמיה רענן | כ"ד אדר ב' תשפ"ב
47 דק'
אסופות תשפ"ב - "ולעבדו בלבב שלם"
מחשבות זרות בתפילה
הרב איתמר אלדד | כ"ד אדר ב' תשפ"ב
בימה תורנית
האם ניתן לשפר את התפילה האישית שלנו?
רבנים שונים | תמוז תשס"ט

הכוונה בתפילה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב דוד דודקביץ'
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב שמואל אליהו
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרב יעקב שפירא
הרב שמעון קליין
הרב יהודה לייב גרונר
הרב שלמה שושן

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו