ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
האשמת אחרים במה שקורה לי, לא זו בלבד שאינה מקדמת אותי למקום טוב יותר בו אני רוצה להיות, אלא משמעותה הסרת האחריות מעצמי, והשלכתה על אחרים. התוצאה הישירה של הסרת אחריות זו, היא קפיאה במקום בו אני לא רוצה להיות, וחסימת האפשרות לשינוי.
כשאתה מאשים מישהו או משהו שקרה בעבר בתסכול או בשיתוק ההווה שלך, לא זו בלבד שזה לא ישנה את המצב כעת, אלא אתה למעשה אומר שהמצב היום בהווה מעולם לא ישתנה, כיון שאתה לא יכול לשנות את מה שקרה בעבר האחראי על התחושות והרגשות השליליים שלך היום. השינוי יתכן, רק אם תבין שמצבך היום הוא בחירה שלך ואך ורק שלך, ועליך לבחור להחזיר לעצמך את השליטה ברגשותיך ובחייך. גם אם אכן המצבים בעבר יצרו אצלך רגשות לא נעימים או תסכולים, אין בהם כדי להשפיע על מצבך היום, כי יש לך את היכולת לשנותם בכל רגע שתבחר.
נער או מבוגר שמאשים את ההורים שלו או את החינוך שלהם במצב בו הוא נמצא היום, כאמור, לא די שהאשמה כזו לא תוביל אותו לשינוי המיוחל, אלא למעשה מלמדת אותו להשליך את האחריות על מצבו על משהו שנעשה בעבר, או על מישהו אחר – במקרה זה ההורים. גם אם יש אמת בהאשמה זו, והחלטה כלשהי שקיבלו ההורים בעבר מקשה על הנער או הבוגר בהווה, עדיין, האשמה היא רגש מזיק ואינו מועיל. יטיב אותו נער או בוגר לעשות, אם יקח את האחריות על עצמו, יפנים את התובנה שהימצאותו במקום בו הוא נמצא היא תוצאה של בחירתו שלו ויבחר לשנות את המצב לטובתו.
הסיבה לנטייה שיש לאנשים להאשים אחרים, היא חוסר לקיחת אחריות הנובעת מהרצון להישאר באיזור הנוחות בו הם נמצאים ולא לעמול קשה לצאת ממנו. יותר קל להאשים מישהו במצב שלי, מאשר לעמול ולפעול לשנותו.
בהאשמת אחרים אני למעשה מאפשר להם לשלוט בי. האמירה או המחשבה שמה שקורה לי היא 'בגללו', משמעותה שהוא שולט בי, ומרכז השליטה שלי לא נמצא אצלי אלא ביד מי שאני מאשים אותו.
תובנה זו תסייע לי להפסיק להאשים, ולהחזיר אלי את מרכז השליטה. העברת מרכז השליטה על חיי – פנימה, משמעותה לקיחת אחריות והבנה שהשינוי תלוי בי, ושאין טעם בהאשמה של אחרים, הן מהסיבה שהאשמה כשלעצמה לא מסייעת לקדם אותי, והן מהסיבה שבשימוש בהאשמה, אני מעביר את מרכז השליטה שלי ממני החוצה. אדם המונע מבפנים, לא מחפש אשמים, אלא מוצא דרכים חדשות להביא אותו אל היעד שהציב לעצמו. הוא מבין ויודע, שהסיבה שאינו נמצא היכן שהוא רוצה להיות היא בחירה שלו, ורק בחירה שלו תגרום לו להגיע לשם.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
30 - הגיע הזמן לשלוט!
31 - אני מאשים!
32 - תוויות שחייבים להסיר!
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












