ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
במאמרים הקודמים כתבנו על איזון נפשי - פנימי ועל חשיבותו, ועל כך שחוסר איזון הוא בסיס לנפילות שלנו בתחומים רבים.
חוסר איזון של 'משולש החיים' השלווים תבונה-רגש-תאווה, יכול להיות מופר משני כיוונים. אפשר להפוך את המשולש לצד אחד ואז התאווה תופסת שליטה, ואפשר להפכו לצד השני והרגש הוא המנוע השולט.
באכילה לא בריאה או מופרזת אנו מוצאים את שני סוגי חוסר האיזון. אדם מאוזן יודע מה מותר ומה אסור לו לאכול, מה טוב לו ומה מזיק. הוא גם יודע להגביל את עצמו בכמויות, ולא להפריז על המידה.
בברכת המזון אנו מצטטים את הפסוק "ויתן לפניהם (אוכל) ויאכלו ויותירו כדבר ה'". ומוסיפים 'מה שהותרנו יהיה לברכה'. אנו למדים שהאדם המאוזן מותיר מאכילתו ולא אוכל את הכל. מה שהאדם מותיר אינו מהווה רק ברכה רוחנית, אלא אימון מעולה לאיזון והתאפקות.
אדם שחייב לגמור את כל מה שיש בצלחת, נותן דרור לתאוותיו. אדם שלמרות תאוותו לאכול את הלחמניה הטעימה עד הביס האחרון מכריח את עצמו לשים גבול ולהפסיק, בונה לעצמו אישיות נפשית מאוזנת, שיודעת להתגבר על חוסר איזון הנובע מתאווה. אדם אוכל יותר ממה שהוא צריך, כי הוא לא מאוזן והתאווה שולטת בו. אדם מאוזן יודע להתאפק ולא להפריז באכילתו, הוא יודע לשים גבולות.
מצבי רוח ורגשות שליליים מביאים גם הם את האדם לידי אכילה שלא לצורך. אחת משיטות ה'בריחה' של אדם שאינו מאוזן היא האכילה. במקום לאזן את עצמו ולהתמודד את האתגר, הוא בורח מההתמודדות ו'מפצה' את עצמו באוכל. כך או כך, חוסר איזון מביא לאכילה מופרזת ולא בריאה. הפיתרון אינו בדיאטה אכזרית שאינה מחזיקה מעמד, אלא בחזרה לאיזון נפשי - פנימי בריא, שמגביל את התאוות מחד ומרגיע את הרגשות מאידך, ומאזן את הנפש כמו גם את האכילה.
גם חוסר ריכוז, מביא לאכילה לא מושכלת. אדם מאוזן הוא אדם שמרוכז במעשיו. בשעה שהוא אוכל הוא אוכל. לא ישן, ולא קורא, לא צופה במסך הטלוויזיה או המחשב. הוא מונע על ידי תבונתו היושבת בקודקוד העליון של משולש החיים, והיא מדריכה אותו להתרכז באכילה, ולהבין את מטרתה. אני לא אוכל כי אני רעב, אלא אני אוכל כשאני רעב. פרה אוכלת כי היא רעבה, והיא צריכה למלא את תאוות האכילה שלה.
האדם השלם והמאוזן אוכל כשהוא רעב, ולא כי השעון מורה שהגיע שעת ארוחת צהריים או כי העוגה נראית ממש טעימה... אני אוכל כי הגוף מאותת לי שחסרה לו אנרגיה לתפקודו, כמו מד הדלק במכונית, וכי איני יכול לתפקד ולעבוד את עבודתי ואת עבודת בוראי ללא מזון. תובנה זו מזכירה לי שאני אוכל לשובע ולא לתיאבון. ומִשֶכך, אני מסוגל לאזן את עצמי, ולהגביל את כמות האוכל שאני אוכל ואת מרכיביו, באופן שאכן יחזקו את גופי ויתמידו את בריאותי, ולא רק יספקו את תאוותי או יהוו מקלט לרגשותיי.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
13 - מה מפיל אותנו?
14 - דיאטה מנצחת!
15 - להיות בשמחה תמיד!
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












