ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- חידוש הסנהדרין בימינו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"ויצטרך ללמד ולדעת או להתייעץ עם הגדולים הסמוכים (מצד הידע שלהם), אבל זה אינו מצד עצם הסמכות שגם מומחה לבית דין כל שטעה בדבר משנה חוזר וכל דיין חייב לדון רק על פי דין תורה, אבל לשם "אלקים" אינו צריך שיהא סמוך שעצם מינויו כמלך מקנה לו תואר זה" (עמוד הימיני סימן ג סעיף ו).
בעניין זה מצאנו מחלוקת מאוד מעניינת בין בעל ה"מנחת חינוך" ובין מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל. התורה אוסרת "לֹא תְקַלֵּל חֵרֵש" (ויקרא י"ט יד) (ולהלכה לאו זה כולל כל אדם, עי"ש במפרשים ובפוסקים) וכן "אֱלֹקים לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר" (שמות כ"ב כז). רש"י במקום מסביר:
"אלקים לא תקלל - הרי זו אזהרה לברכת השם, ואזהרה לקללת דיין".
לפי זה הביטוי "אלקים" מתפרש רק במשמעות של קודש וככינוי לדיינים ואיננו כולל את המשמעות של שלטון. לעומתו הרמב"ם פוסק:
"כל המקלל דיין מדייני ישראל עובר בלא תעשה שנאמר אלקים לא תקלל, וכן אם קלל הנשיא אחד ראש סנהדרי גדולה או המלך הרי זה עובר בלא תעשה שנאמר ונשיא בעמך לא תאור, ... ואם קלל נשיא לוקה שלש (גם משום "אלקים לא תקלל")" (רמב"ם הלכות סנהדרין פרק כו הל' א-ב).
חידוש הסנהדרין בימינו (16)
הרב יוסף כרמל
10 - נטילת רשות - פרק י'
11 - "אלקים לא תקלל" - פרק י"א
12 - סמכות המלך - פרק י"ב
טען עוד
"שלא לקלל הנשיא... מדיני המצוה, מה שאמרו זכרונם לברכה שאין חייב עליו אלא המקללו בשם או בכינוי, ושהמקללו לוקה שלש מלקיות, משום אלקים לא תקלל. ומשום ונשיא בעמך לא תאור, ומשום לא תקלל חרש [ויקרא י"ט, י"ד], שהוא לאו כולל כל ישראל, ויתר פרטיה, מבוארין בסנהדרין [דף ס"ו ע"א]" (ספר החינוך מצוה עא).
מעיר על כך ה"מנחת חינוך":
"ומה שכתב הרב המחבר דקי"ל נשיא חייב שלש מלקויות, משום אלקים ומשום נשיא ומשום לא תקלל חרש, וכן כתב הר"מ (רמב"ם) שם ה"ב, נראה פשוט דווקא בראש הסנהדרין דהוא סמוך לדיין, אם כן עובר על אלקים וגו' כי קללת דיין אינו חייב אלא אם כן הוא סמוך (כמו שכתבנו לעיל מצוה סט אות ה) אבל מלך אם הוא אינו סמוך בסמיכה...אם כן לא נקרא אלקים, ואין עובר מקללו רק בשני לאוין הדיוט ונשיא, כן נראה פשוט וברור, והר"מ והרב המחבר סתמו ביותר" (שם אות ב).
טוען כלפיו מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל כי הרמב"ם וספר החינוך לא סתמו אלא פירשו:
"אלא כל מלך דין "אלקים" יש עליו שמכח זה יושב ודן את העם ומכח זה הוא גם ממנה דיינים" (עמוד הימיני סימן ג סע' ו).
לפי דברי מו"ר יתכן וגם רש"י סובר כדעה המפורשת ברמב"ם ובספר החינוך, אף על פי שאין הדבר מוכרח. למחלוקת זו נפקא מינא גדולה מאוד לימינו בשאלה מה מעמדו ההלכתי של השלטון שכמובן, אין לעומדים בראשו בהכרח השכלה תורנית ובוודאי שאין הם סמוכים בסמיכת חכמים.
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
קשה עליי פרידתכם
"בזאת התורה" - איזו תורה?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
