ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- חידוש הסנהדרין בימינו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"ויצטרך ללמד ולדעת או להתייעץ עם הגדולים הסמוכים (מצד הידע שלהם), אבל זה אינו מצד עצם הסמכות שגם מומחה לבית דין כל שטעה בדבר משנה חוזר וכל דיין חייב לדון רק על פי דין תורה, אבל לשם "אלקים" אינו צריך שיהא סמוך שעצם מינויו כמלך מקנה לו תואר זה" (עמוד הימיני סימן ג סעיף ו).
בעניין זה מצאנו מחלוקת מאוד מעניינת בין בעל ה"מנחת חינוך" ובין מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל. התורה אוסרת "לֹא תְקַלֵּל חֵרֵש" (ויקרא י"ט יד) (ולהלכה לאו זה כולל כל אדם, עי"ש במפרשים ובפוסקים) וכן "אֱלֹקים לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר" (שמות כ"ב כז). רש"י במקום מסביר:
"אלקים לא תקלל - הרי זו אזהרה לברכת השם, ואזהרה לקללת דיין".
לפי זה הביטוי "אלקים" מתפרש רק במשמעות של קודש וככינוי לדיינים ואיננו כולל את המשמעות של שלטון. לעומתו הרמב"ם פוסק:
"כל המקלל דיין מדייני ישראל עובר בלא תעשה שנאמר אלקים לא תקלל, וכן אם קלל הנשיא אחד ראש סנהדרי גדולה או המלך הרי זה עובר בלא תעשה שנאמר ונשיא בעמך לא תאור, ... ואם קלל נשיא לוקה שלש (גם משום "אלקים לא תקלל")" (רמב"ם הלכות סנהדרין פרק כו הל' א-ב).
חידוש הסנהדרין בימינו (16)
הרב יוסף כרמל
10 - נטילת רשות - פרק י'
11 - "אלקים לא תקלל" - פרק י"א
12 - סמכות המלך - פרק י"ב
טען עוד
"שלא לקלל הנשיא... מדיני המצוה, מה שאמרו זכרונם לברכה שאין חייב עליו אלא המקללו בשם או בכינוי, ושהמקללו לוקה שלש מלקיות, משום אלקים לא תקלל. ומשום ונשיא בעמך לא תאור, ומשום לא תקלל חרש [ויקרא י"ט, י"ד], שהוא לאו כולל כל ישראל, ויתר פרטיה, מבוארין בסנהדרין [דף ס"ו ע"א]" (ספר החינוך מצוה עא).
מעיר על כך ה"מנחת חינוך":
"ומה שכתב הרב המחבר דקי"ל נשיא חייב שלש מלקויות, משום אלקים ומשום נשיא ומשום לא תקלל חרש, וכן כתב הר"מ (רמב"ם) שם ה"ב, נראה פשוט דווקא בראש הסנהדרין דהוא סמוך לדיין, אם כן עובר על אלקים וגו' כי קללת דיין אינו חייב אלא אם כן הוא סמוך (כמו שכתבנו לעיל מצוה סט אות ה) אבל מלך אם הוא אינו סמוך בסמיכה...אם כן לא נקרא אלקים, ואין עובר מקללו רק בשני לאוין הדיוט ונשיא, כן נראה פשוט וברור, והר"מ והרב המחבר סתמו ביותר" (שם אות ב).
טוען כלפיו מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל כי הרמב"ם וספר החינוך לא סתמו אלא פירשו:
"אלא כל מלך דין "אלקים" יש עליו שמכח זה יושב ודן את העם ומכח זה הוא גם ממנה דיינים" (עמוד הימיני סימן ג סע' ו).
לפי דברי מו"ר יתכן וגם רש"י סובר כדעה המפורשת ברמב"ם ובספר החינוך, אף על פי שאין הדבר מוכרח. למחלוקת זו נפקא מינא גדולה מאוד לימינו בשאלה מה מעמדו ההלכתי של השלטון שכמובן, אין לעומדים בראשו בהכרח השכלה תורנית ובוודאי שאין הם סמוכים בסמיכת חכמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
