ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

חזרת ה'סמיכה' – הייתכן?! - פרק ד' ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה ציבור וחברה משפט עברי חידוש הסנהדרין בימינו Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ד

חזרת ה'סמיכה' – הייתכן?! - פרק ד'


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
יעקב בן בכורה

בשיעורים האחרונים בררנו את שאלת מקור הסמכות של הדיינים ובתי הדין בישראל והגענו למסקנה כי סמכותם נובעת מ:
א. מקור הצדק והמשפט-שפט כל הארץ, בורא עולם.
ב. עם ישראל והתמיכה הציבורית. רק מי שמקבל מרב מוסמך שקיבל הסמכה מרב מוסמך עד משה רבנו ברציפות, הסמכה של "יורה יורה ידין ידין" וקיבל את הכרת הציבור רשאי לדון.

מהרגע שבטלה הסמיכה בימי רבי יהודה בן בבא, בעקבות הלחץ החזק של השלטון הרומאי שלא אפשרה להביא לידי ביטוי את ההכרה הציבורית, עלתה על שולחנם של חכמים השאלה האם וכיצד ניתן לחדש את ה"סמיכה".

במשך דורות רבים שאלה זו הייתה תיאורטית בלבד ובסיס לדיונים בבית המדרש. בפעם הראשונה שהשאלה התעוררה בצורה מעשית היה זה בדורם של המהר"י בירב רבה של צפת שעלה ארצה ממרוקו ותלמידו הגדול מרן המחבר, ה"בית יוסף" רבי יוסף קארו. פעמי גאולה החלו להישמע ממרחק, יהודים החלו לחזור לטבריה ולצפת והיה סיכוי לבנות את מרכז התורה בארץ ישראל לאחר הגרוש וחורבנה של יהדות ספרד. צריך להוסיף לכך גם צורך הלכתי. יהודים רבים בלחץ האינקוויזיציה המירו את דתם וחלקם הגדול עשה זאת מן השפה ולחוץ כדי להציל את נפשם. רבים מן האנוסים רצו לחזור בתשובה וככפרה על עברות שעונשם כרת היה צורך בעונש מלקות שיפטרם מכך. אי אפשר היה להפעיל את עונש המלקות ללא בית דין של סמוכים שרק הוא רשאי לגזור אותו. או אז עלה הרעיון לסמוך על דברי הרמב"ם שחידש דרך חדשה בסוגיא זו. וז"ל המורה הגדול ביד החזקה:
"הרי שלא היה בארץ ישראל אלא סומך אחד מושיב שנים בצדו וסומך שבעים כאחד או זה אחר זה ואחר כך יעשה הוא והשבעים בית דין הגדול ויסמכו בתי דינין אחרים, נראין לי הדברים שאם הסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותם הרי אלו סמוכים ויש להן לדון דיני קנסות ויש להן לסמוך לאחרים, אם כן למה היו החכמים מצטערין על הסמיכה כדי שלא יבטלו דיני קנסות מישראל, לפי שישראל מפוזרין ואי אפשר שיסכימו כולן ואם היה שם סמוך מפי סמוך אינו צריך דעת כולן אלא דן דיני קנסות לכל שהרי נסמך מפי בית דין, והדבר צריך הכרע" (רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ד הלכה יא).

בשיעור הבא נמשיך לדון בדבריו.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il