כי תבוא התשע"ח מדברי הרב אליהו זצוק"ל | הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש דברים
כי תבוא

קטגוריה משנית

355

8 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

אין שמחה אלא בישיבת הארץ
"וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ"
אומרים חז"ל, אין "והיה" אלא לשון שמחה. ואומר בעל 'אור החיים' הקדוש, שהתורה מזכירה את הביאה לארץ ישראל בלשון שמחה, לומר שאין שמחה שלמה אלא למי שיושב בארץ ישראל, וז"ל: "אמר והיה לשון שמחה, להעיר שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ, ע"ד אומרו (תהלים קכו, ב) "אז ימלא שחוק פינו".
כלומר, למרות שבחוץ לארץ לומדים תורה ויש להם שבתות וימי טובים ששמחים בהם, אבל השמחה המושלמת ביותר היא בישיבת ארץ ישראל דווקא, שכן ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות, ובה יש מצוות מיוחדות התלויות רק בה שאינן נוהגות בחוץ לארץ.
ולא לחנם ביקש משה רבנו והתחנן תקט"ו תפלות (כמניין ואתחנן) כדי שיכנס לארץ. וכבר ביארו חז"ל (סוטה יד.) "דרש רבי שמלאי, מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא"י, וכי לאכול מפריה הוא צריך, או לשבוע מטובה הוא צריך - אלא כך אמר משה, הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י" וכו' ועיי"ש שהקב"ה אמר לו אני מעלה עליך כאילו קיימת כולם.
ועוד מבאר בעל אור החיים הקדוש: שכל זמן שעם ישראל היו במדבר הם לא ידעו עמל ויגיעה, כי כל מלאכתם נעשתה מאליה, הם אכלו לחם אבירים, ובגדיהם התכבסו בעודם עליהם וכל כיוצא בזה, וכשעמדו להכנס לארץ חששו שמעתה תהיה ישיבתם כרוכה בעמל ועבודת כפיים כדרך כל בני היישוב, לכן אמרה התורה "והיה כי תבוא אל הארץ", ללמד שאין לחשוש מההתייגעות שהיא מנת חלקם של בני היישוב, כי עצם הישיבה בארץ ישראל מביאה על האדם שמחה ומנוחת הנפש. והנה, ישנם אנשים עשירים שכל תענוגות תבל למרגלותיהם, אבל אין הם שמחים שמחה שלמה כיון שהם גרים בחוץ לארץ, וחסר להם בנפשם את חלקם בישיבת ארץ ישראל.
וידועים דברי הגמרא במסכת כתובות (דף קי"א ע"א): "אמר רבי יוחנן: כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל, מובטח לו שהוא בן העולם הבא" – הכוונה שהולך ד' אמות ומהרהר בתשובה – וזו המעלה הגדולה של ארץ ישראל.

טיול בחו"ל
"והיה כי תבואו אל הארץ" – אומר על כך "אור החיים" הקדוש, כי מה שהכתוב השתמש בלשון "והיה", שכידוע הוא לשון שמחה, אין זה כי אם לעורר אותנו שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ, על דרך אומרו "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים, אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה". ו"אור החיים" הקדוש לא רק כתב על הדברים, אלא אף ביצע את הדברים בפועל. עשה מעשה ועלה לארץ-ישראל, לירושלים עיר הקודש, הקים ישיבה ולימד בה תלמידים הרבה.
באותה תקופה שבה עלה רבי חיים בן עטר לארץ-ישראל, לא גרו בה כי אם מתי-מעט. עם ישראל רובו ככולו עוד התגורר בארצות נכר, ומעשהו של "אור החיים" הקדוש היה בבחינת "נחשון בן עמינדב", שבמעשה גבורתו הראה את הדרך לכלל ישראל. כך גם עשו עוד כמה מגדולי האומה הישראלית, בהם האר"י הקדוש, הרמ"ק וכמובן רבי יוסף קארו, הרדב"ז, השל"ה ועוד ועוד.
כל גדולי האומה הללו הבינו שעץ החיים של עם ישראל משריש ופורח רק בארץ-ישראל, ולכן הם עזבו את חו"ל ועלו לארץ-ישראל.
יש להדגיש את העניין הזה במיוחד כיום, כשיש מודעות הקוראות לאנשים לבלות בבתי-מלון בחו"ל. אם היה מדובר בתפילה על קברי צדיקים, ניחא. גם זה אינו ראוי, אבל הם לפחות הולכים להידבק בצדיקים.
ותמוה הדבר במיוחד בימים נוראים ובחגים, בהם אדם מקבל שפע רוחני ממרום; בהם הוא נידון לכל השנה כולה; בהם הקדוש-ברוך-הוא משפיע לבניו שפע רב מ"שער השמים" – "פתחי עולם", שורש החיות של כל ההוויה כולה – ירושלים.
ובכלל, לצאת לחו"ל לבתי-מלון? אפילו אלו שבהם הכשרות מהודרת. תהיה מהודרת ככל שתהיה, הכשרות המהודרת של חו"ל בדרך כלל אינה מגיעה למינימום הדרישות ההלכתיות בבישול עכו"ם, פת עכו"ם, חלב עכו"ם, ושאר איסורים, ה' ישמרנו.
אשר על כן, אנו חייבים להעמיד מול עינינו את דברי "אור החיים", המהדהדים באוזנינו מאז שנכתבו ועד היום – "אין שמחה אלא בארץ-ישראל"! העונג והנופים, השקט והרוגע של חו"ל אינם אמת, אינם שמחה, אינם חיים. אף יש בהם קצת זלזול בקדושתה ובטובה של ארץ-ישראל, עליה אנו אומרים בכל ברכת המזון – "ארץ חמדה, טובה ורחבה שרצית והנחלת לאבותינו", ולדברים אלה צריכים אנו אף לצרף מעשים. ברוך אומר ועושה!

"ובאת אל הכהן" - לשערי גן עדן
אומר הרב בעל 'אור החיים הקדוש': שהכוונה למלאך מיכאל. בשעה שאדם נפטר מן העולם הזה והולך לעולם הבא, ישנם כמה סוגי הנהגות. יש מי שממתין כמה ימים עד שמגיע תורו לעמוד בפני בית דין של מעלה. ויש מי שעולה למעלה ואומרים לו שיכניסו אותו לבית דין מאוחר יותר. ויש שכשהוא נפטר מיד מכניסים אותו לדין ללא המתנה, כל אחד לפי מדרגתו. והנה חז"ל לימדונו (וגם בכתבי חב"ד הובא הדבר) שיש שער של גן עדן העליון, ויש שער של גן עדן התחתון. והנה בכל עת שראיתי זאת בכתבי חב"ד או שהיו אומרים את זה בשם האדמו"ר מחב"ד, לא ידעתי מה המקור לדבריהם, עד שראיתי שהדברים כתובים במפורש בדברי אור החיים הקדוש.
ולא כל אחד זוכה להכנס לשערי גן עדן כולם, גם לעליון וגם לתחתון, אלא רק לאנשים מיוחדים.

קיום המצוות על פי התורה "וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ"
על פסוק זה דרש בעל אור החיים הקדוש: "כמו שצריך כל הפעולות הטובות, על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה". כלומר, לא יאמר אדם שהוא עושה את הפעולות ואת המצוות של התורה על פי שכלו בלבד, כי אין בשכלו של האדם בלבד כדי לקיים את המצוות, ובפרט כששכלו אינו ישר, אלא יש לקיים את המצוות רק על פי התורה, ואפילו אם יאמרו לו על שמאל שהוא ימין או ימין שהוא שמאל והוא אינו מבין את הדברים כמו שהם, צריך לקיים את המצוות רק משום שכך התורה ציוותה.

טנ"א - ששים מסכתות הש"ס "וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ" ועוד אומר בעל אוה"ח הקדוש: טנ"א - בגימטריא ששים, ללמדנו שצריך כל אדם לשאוף לדעת את כל ששים המסכתות שבש"ס עד שיהיו "מידך", היינו בידו – ברשותו, וכך יוכל לגדול בתורה וביראת שמים.
הלכות סליחות - ספר הלכות חגים
כב. אחרי "ושם נאמר" אומר הקהל בלחש "ויעבור ה' על פניו ויקרא", והש"ץ קורא מילים אלו בקול רם. ואחר כך כולם כאחד אומרים בקול רם "ה' ה' וכו'". וישחה מעט כשאומר "ויעבור" ויזקוף כשאומר "ויקרא".
כג. כשאומר "ה' | ה'" יטעים את ההפסק שבין שם "ה'" הראשון, לשם "ה'" השני. וכשאומר "ה' | ה'" יחזור וישחה מעט ויגביה רגליו מעט, וימשיך "אל רחום וחנון וכו'" ביחד עם הש"ץ. \עיין ספר הלכה ב, עמ' קטז סע' יח, יט\.
כד. יאמר י"ג מידות במתינות, וטוב למנותן באצבעותיו. \עיין ספר הלכה שם סע' כא\.
כה. י"ג מידות הם "דבר שבקדושה", וכל דבר שבקדושה נאמר בעשרה. על כן יחיד אינו רשאי לומר שלש עשרה מידות בדרך תפילה ובקשה, אלא רק בדרך קריאה בתורה בניגון ובטעמים. \כה"ח תקפא ס"ק כו. עיין ספר הלכה שם סע' כג ומשנ"ב תקסה ס"ק יב\.
כו. אם אין מניין בשעה שמתחילים את הסליחות - יתפללו כסדר. וכשיאמרו "אל מלך" יאמרו עד "וכן כתוב בתורתך" ויאמרו י"ג מידות בטעמים. כאשר יתאסף מניין - יאמרו ג' פסוקים וחצי קדיש ואחר כך ימשיכו ממקום שפסקו, ואינם צריכים לחזור. \עיין שו"ע תקסה סע' ה\.
כז. אם התחיל "ויעבור" עם הציבור והם ממהרים או שהוא קורא לאט - יכול להמשיך ולומר י"ג מידות לבדו. אולם אם התחיל "וידוי" או "אל מלך" עם הציבור ולפני שהגיע לי"ג מידות הם כבר סיימו אותם - יאמר י"ג מידות בטעמים ולא בדרך תפלה, או שיהרהר י"ג מידות בלבו.

ויהי בחצי הלילה
הרב היה מחבב מאוד את הרב גץ זצ"ל (כב אלול), ונתן לו מכתב מינוי ל"אמרכל בית המקדש" שייבנה במהרה, ואחראי בביאת משיח צדקנו על כל הר הבית. כשנתבקש הרב גץ לבית עולמו, הרב היה בדרכו לבאר-שבע, וכששמעו את השמועה, הרב הורה לחזור מייד לירושלים, שלא כדרכו בכגון דא, לא לוותר על המתוכנן ואח"כ לגשת. ברכב שררה דומייה, וסיפר רוני הנהג שראה מבעד למראה איך הרב, עיניו יורדות פלגי מים על סילוקו של צדיק נורא זה. הרב נכנס לטהרת הצדיק והספידו נוראות. והזכיר אח"כ הרב פעמים רבות "פלא איך בדיוק בחצות לילה הורד הרב גץ למקום מנוחתו כבוד", שהקפיד כל ימיו על תיקון חצות. ואף אנו נאמר פלא זה, שמו"ר עטרת ראשנו קודש הקודשים בא להיכל קודשו, מקום קברת ארץ, כעשר דקות אחרי חצות הלילה, וכידוע שהרב היה אומר על "נץ החמה": עשר דקות לפני או אחרי, גם בכלל הנץ החמה.

גץ של אהבה
מספר בנימין גואל: ב"ה אני זוכה לערוך את שיעורי "קול צופייך" של הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל. מכיוון שמדובר בסרטים ישנים, העבודה הזאת כרוכה בעבודה רבה, ודורשת סייעתא דשמיא גדולה. אבל שמתי לב לדבר מעניין, שכאשר אני עורך את הסרטים של הרב זצ"ל, הסייעתא דשמיא היא לא מובנת. כל מיני בעיות, שבסרטים אחרים היו מסתבכות מאוד, מסתדרות על נקל כשמדובר ברב זצ"ל. במיוחד הדבר נכון כאשר אני נוטל ידיים לפני עריכת הסרטים, שאז הדברים זורמים בקלות. אבל אם שכחתי לעשות כך, מתחילות בעיות...
לפני זמן כלשהו הייתי בסיור במנהרות הכותל, במסגרת עבודתי. את הסיור הנחה יפתח גץ, שהוא נכדו של מי שהיה רב הכותל, הרב יהודה גץ זצ"ל. ניגשתי אל יפתח ודיברתי אתו על הרב זצ"ל ועל אהבתו לסבו, והוא התרגש מזה מאוד.
כמה ימים אחר כך ערכתי קובץ מסוים של שאלות ותשובות עם הרב זצ"ל, ושמעתי הקלטה שבה בנו של הרב יהודה גץ שואל שאלה את הרב. הרב ששומע מי הוא הדובר התרגש מאוד והעריף עליו שבחים. כך התנהלה השיחה, בהשמטות קלות:
הרב נוריאל גץ בנו של הרב גץ: כבוד הרב, מור אבי זצ"ל היה מניח כל יום תפילין של שימושא רבא בצהריים. מה המקור להנחת התפילין? ומיהו היה שימושא רבא? אני יודע שהתפילין באותו גודל.
תשובת הרב זצ"ל: הרב הגדול, מעוז ומגדול, הצדיק הגדול המקובל האלוקי שהיה שומר משמרת הקודש בכותל המערבי ובכל המקומות הקדושים ואחד מגדולי המקובלים בירושלים, והיה יום יום בא לתיקון חצות בכותל המערבי. אצלו תיקון החצות היה ממש מול קודש הקודשים. במנחה היה מניח תפילין שימושא רבא. שימושא רבא היה גאון גדול. פעם נהגו לעשות שימושא רבא כמו רבנו תם, עד שאמר האר"י שיהיה סדר כמו רש"י.
אותו הצדיק (הרב גץ זצוק"ל) הלך בדרך האר"י הקדוש ונהג תמיד ללבוש במנחה שימושא רבא והיה אומר לתלמידים ללבוש. אם לא היו התלמידים והוא היה לבד, היה לובש בסתר. אבל הוא זכה שהחזיר עטרה ליושנה בבית אל, שיש שם תלמידים ורבנים שלומדים ש"ס וקבלה וכוונות. והיום בני המשפחה שלו הם שמחזיקים את הישיבה. הקב"ה יאריך ימיכם בטוב וכו'.
שלחתי אפוא את הקטע הזה ליפתח, מאחר שמדובר באדם שהוא דודו, כדי שיתרשם מהקטע הזה. יפתח התקשר אלי וכולו נרגש: אתה לא מבין מה עשית לי היום. הדוד הזה, נוריאל, נפטר לצערי בטרם עת, וממש היום זה ה-30 שלו. אני מרגיש שקטע הווידיאו הזה הוא ממש לעילוי נשמתו. מה גם שבסוף השידור הרב מברך את מי שמחזיקים את הישיבה, וזה היה נוריאל ע"ה.
המעניין בכל הסיפור הוא, שרק לאחר מעשה הבנתי שערכתי את הקטע הלא נכון מבחינת כרונולוגית. דבר שלא קורה לי בדרך כלל. הרגשתי שגם כאן ידו של הרב זצ"ל הייתה בדבר, כדי שאגיע לקטע הווידיאו הזה ואשלח אותו לעילוי נשמת הנפטר זכרו לברכה.

שלוחו של אדם כמותו
סיפרה הרבנית ברכה ימין מאיתמר: זכינו להתחתן ביום בריאת העולם, בכ"ה באלול, והבן הראשון שלנו נולד שנה לאחר מכן, בראש השנה. על כן חשבתי שאין מתאים מלקרוא לילד בשם אדם, כשמו של אדם הראשון. פניתי לקבל מהרב ברכה על השם הזה, והרב הפתיע אותי ואמר: אנחנו לא קוראים כך לילדים. אדם הוא לא שמו של האיש, אלא שכך קרא הקב"ה לכל בני האדם.
על הדברים האלה הוסיף הרב ניצן ימין: הבן הזה, שהוא בכור לנו, הוא גם נכד ראשון לאבי, ולאבא שלי היה חשוב מאוד להיות סנדק. אבל אני רציתי מאוד שהרב זצ"ל יהיה הסנדק. פניתי אפוא לרב וביקשתי ממנו שיכבד אותנו בנוכחותו, בלי לספר לו על הרצון של אבי. להפתעתי הרב השיב: ומה עם אבא שלך? כאשר הרב ראה את המבוכה שלי הוא המשיך ואמר: כתוב שלוחו של אדם כמותו. אני ממנה את אביך להיות שליח שלי, וכאילו אני ישבתי שם.

חתן בר-מצווה קודם לבן של הרב
גדלתי בבית מסורתי, ולצערי לא נהגתי להתפלל. אבל לקראת הגיעי לגיל 13, לקח אותי השכן שלנו, שמעון כהן ז"ל, איש יקר, לבית הכנסת של הרב אליהו זצ"ל, כדי שאתכונן לבר המצווה שלי ואלמד להתפלל. שם זכיתי להכיר את הרב זצ"ל.
אחרי הכנות רבות והתרגשות גדולה, הגיעה שבת בר המצווה שלי. והנה אני מגיע לבית הכנסת נרגש כולי, ומגלה שאותה השבת ממש היא שבת החתן של אחד מבניו של הרב. את המאורע כיבדו פייטנים וחזנים, כולם לכבוד החתן.
אני מודה שבתור ילד קצת התאכזבתי. חששתי שנלקחה ממני הבכורה והיא תינתן לחתן, שהוא חשוב ממני. אבל הרב חשב אחרת. הוא ביקש שאני אקבל את כל הכבוד והעליות לתורה. החתן ואבי הכלה עלו לתורה, אבל את כל העליות האחרות קיבלה משפחתי.
גם כילד הערכתי את המחווה הזאת. אבל ככל שאני גדל, גם ההתרגשות שלי גדלה מצניעותו ואהבתו הגדולה של הרב, שוויתר על כבודו למען נער בר-מצווה שבקושי הכיר. זכיתי ממש

כי תבוא

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

הראשל"צ הרב הראשי לישראל לשעבר. לשיחות אודות הרב לחץ כאן.

58 דק'
הקרקע והפירות
הלוואה ופרוזבול בשילהי שביעית
במדבר
במדבר שבועות התשע"ז מדברי הרב אליהו זצוק"ל
סיוון תשע"ז
הלכות ראש השנה
ערב ראש השנה
תשס"ב
ט"ו באב
ט"ו באב
"קול צופייך" – גיליון 324
אב תשס"ה

כי תבוא

30 דק'
רבינו בחיי על הפרשה
רבנו בחיי פרשת כי תבוא חלק א
הרב חיים כץ | ט' אלול תשפ"ד
כי תבוא
בכורים ותפילה
הרב דוד דב לבנון | תשס"ג
פרשת שבוע
פרשת השבוע: חידוש מצוות ביכורים, היום!
הרב יוסף כרמל | אלול תשפ"ה
כי תבוא
ביכורים
"קול צופייך" – גיליון 329
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | אלול תשס"ה

כי תבוא

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרה"ג יעקב אריאל
הרב שלמה שושן
הרה"ג דוב ליאור
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרב דוד חי הכהן
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב שבתי סבתו

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו