ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חכמת החינוך
- חכמת החינוך א'
משרשי מצוה זו, מה שכתבנו בשחיטתו (מצוה ה') כדי לזכר הנסים הגדולים שעשה לנו האל שהוציאנו מעבדות.
דיני המצוה, כמה חיב כל אחד לאכל ממנו לכל הפחות, (פסחים ס''ט.) והנמנין עליו איך יתנהגו עד שיאכלוהו, שלא לצאת מן החבורה (שם סו. במשנה) ושלא ישנו (שם ק''כ.) ויתר פרטיה, מבוארים בפסחים (הלכות קרבן פסח פרק א').
ונוהגת בזכרים ובנקבות, והעובר עליה בטל עשה. וכלל גדול בכל התורה לכל שאומר שיבטל מצות עשה שכופין אותו בית דין, אם יש כח בידם, עד שיקימנה. (כתובות פו. חולין קל''ב:)
מצווה ו–אכילת בשר הפסח
חכמת החינוך א' (49)
הרב אלחנן פופקו
6 - מצוות שחיטת הפסח
7 - מצוות אכילת בשר הפסח
8 - שלא לאכל הפסח נא ומבשל
טען עוד
ויש לחקור במצווה זו אם המצווה היא על הגברא שיאכל את הפסח או שהמצווה היא שיהא הפסח נאכל, ועוד יש לעיין האם מקיים מצוה זו כשאכל את הכזית הראשון או שהמצוה אינה מתקיימת אלא כשנאכל כל בשר הקרבן.
והנה החינוך הלך כדרכו בעקבות הרמב''ם ומנה את מצוות שחיטת הפסח ומצוות אכילת הפסח לשתי מצוות נפרדות, אבל הרס''ג במנין המצוות שלו מנה את מצוות שחיטת הפסח ומצוות אכילתו למצווה אחת.
והאחרונים תמהו על הרמב''ם, מה שונה קרבן פסח משאר הקרבנות שהרמב"ם מנה את השחיטה והאכילה למצווה אחת. וביותר הקשו האחרונים לפי מה שפסק הרמב''ם (פ''ד ה''ב מהל' קרבן פסח ) שאכילת הפסח מעכבת בקרבן עצמו ואם הבעלים אינו ראוי לאכול את הקרבן, הקרבן פסול, דאם כן למה מנו הר''מ והחינוך את שחיטת הפסח ואכילתו לשני מצוות נפרדות? .
ועי' בביאור הגרי''פ פערלא על הרס''ג שם שהביא את ד' הרא''ם שכתב ליישב את דעת הרמב''ם, ודעתו דכיוון דעשייתו והיינו שחיטתו, זריקת דמו, והקטרת אימוריו הם בי''ד בניסן ואכילתו אינה אלא בט''ו לכך מנה להו הרמב''ם כשני מצוות נפרדות.
ושמעתי מהגר''צ רייכמאן שליט''א שבאכילת קרבן פסח יש שני חלקים, והיינו שבאכילה זו יש קיום מצוות אכילת הקרבן שמצינו בכל הקרבנות וגם יש בזה מצווה מיוחדת של אכילת הפסח וכדכתיב (במדבר ט , יא)'על מצות ומרורים יאכלוהו', וכל אחד מחלקי מצווה זו מתקיים בקרבן וכמו שביאר הביה''ל שחלוקה היא מצוות אכילת שאר הקרבנות ממצוות אכילת קרבן פסח, שבאכילת שאר הקרבנות לא בעי' שבעל הקרבן יאכל את הקרבן אלא רק צריך שהקרבן ייאכל, אבל בקרבן פסח בעי' מעשה אכילה לכל אחד ואחד, ולכן בשאר הקרבנות לא בעי' שהכהן או הבעלים יאכל כזית, וכדאיתא בגמרא (פסחים ג:) שהכהנים היו אוכלים רק כֶּפּוֹל מלחם הפנים, ואף שבפחות מכזית לא הוי אכילה מכל מקום כיוון שעיקר המצווה היא שהקרבן ייאכל ולא האכילה עצמה שפיר מהני, אבל בקרבן פסח יש דין נוסף מלבד דיני הקרבן שלו והוא דבעינן מעשה אכילה של כל אחד ואחד, ומצווה זו אינו מקיים באכילת פחות מכזית.
ואמר הגרי''ד סולובייצ'יק זצ''ל שלפי זה ביאר הגר''ח את שי' ר''א בן עזריה שסובר שמדאו' אין הפסח נאכל אלא עד חצות, וזאת אף ששאר קרבנות נאכלים עד הבוקר, והיינו משום שיש בקרבן דין אכילה כשאר הקרבנות ומצד דין זה הוא נאכל עד הבוקר, ויש בו דין מיוחד של אכילת קרבן פסח ומצד דין זה הוא נאכל רק עד חצות לדעת ר' אלעזר בן עזריה, וכן ביאר באור שמח . ואם כן נמצא שיש בקרבן פסח שתי מצוות, האחת היא המצווה דרמיא אקרקפתא דכל אחד ואחד לאכול מקרבן הפסח, ומצווה נוספת היא המצווה שקרבן הפסח ייאכל שהיא דין מדיני הקרבן וכמו מצוות אכילת שאר הקרבנות.
ועוד שמעתי מהגר''צ רייכמאן, דעל פי זה יש לישב מה שהקשו האחרונים על הר''מ שמנה את מצוות אכילת פסח ושחיטת הפסח אף שבשחיטה בעי' שיהיה ראוי לאוכליו ונמצא שהיא אותה מצווה, אמנם לפי הנ''ל י''ל דאף שיש בהם צד משותף שהן חלק ממצוות הקרבן, מכל מקום נתחדש באכילת הפסח מה שלא נתחדש בשאר קרבנות, והוא שיש דין אכילה על כל גברא וגברא ולכן אי אפשר למנות את אכילת הפסח כחלק מהמצווה של קרבן פסח, שכן אכילתו היא דין נפרד בפני עצמו .
ועוד י''ל לפי זה במה שנחלקו האחרונים האם מי שאין לו כזית קרבן פסח יאכל פחות מכזית או שמא כיוון שאין בזה מצווה כלל לא יאכל, ולפי הנ''ל י''ל שיאכל, כיוון שאף שאינו מקיים את דין האכילה המיוחד של קרבן הפסח , מכל מקום מקיים את מצוות אכילת קרבן כשאר הקרבנות, ולכן יאכל אף פחות מכזית.
אמנם נראה דמדברי השאגת אריה מוכח שאינו סובר כדעת אחרונים הנ''ל שכתבו שיש שתי מצוות נפרדות באכילת קרבן הפסח, דהנה הגמ' בפסחים (פה.) ובזבחים (צז.) מקשה שיבא עשה של אכילת הפסח וידחה את הלאו דשבירת עצם, והקשה השאגת אריה, מדוע לא נימא שיקיים את מצוות אכילת הפסח בבשר אחר חוץ מהמוח שבעצמות, ומדוע יבוא לשבור עצמות אם יכול לאכול את הבשר שמחוץ לעצם, והוכיח מזה שיש חיוב לאכול את כל הקרבן ולא רק את הכזית, ודעתו מבוארת דמצווה זו של אכילת פסח הינה על כל הקרבן ולא רק על כזית .
עוד נתחדש דין מיוחד בקרבן פסח מה שלא מצאנו בשאר קרבנות, והוא דאם אין הבעלים ראוי לאכילה אין הקרבן כשר, וכמו שכתב הרמב''ם בפ''ד ה''ב מהל' קרבן פסח וזה לשונו "בשר הפסח שנטמא, ונודע לו קודם זריקה אף שהאימורין טהורין, לא יזרוק את הדם שאין הפסח בא אלא לאכילה '' והיינו שיש בפסח דין מיוחד שכשמביאים את הקרבן צריך שיהיה בו כבר דין אכילה, ואכ''מ.
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
קשה עליי פרידתכם
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
