ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
באחת מסעודות ה"שבע ברכות" התארחו הזוג, המשפחה והחברים בבית אחות החתן.
אט, אט החלו אנשים נוטלים ידיהם ומתיישבים לאכול מכל טוב. כולם החמיאו לאחיות ולגיסות החתן שטרחו ועמלו בהכנת המטעמים הרבים. גם האחיינים היו שותפים, ודאגו לחלק לכל המוזמנים את פחיות השתייה האישיות שנקנו על ידי המשפחה המארחת.
תוך כדי פטפוטים, פתח דוד, שכנם של המארחים, את פחית השתייה שהייתה לידו. בעודו לוגם, העיף דוד מבט לעבר הלשונית של הפחית אותה פתח זה עתה, ולא האמין למראה עיניו!
לאחר כמה רגעים הצליח דוד לומר משפט לחברו יעקב שישב לידו : "יעקב חברי היקר, התווית העלובה שאני מחזיק בידי היא לא פחות מאשר אוצר. אם תסכל בצד האחורי תראה שזכיתי ברכב חדיש ומצוין!"
יעקב הסתכל בתווית והבחין לראשונה שבצדה האחורי כתוב: "לקוח יקר, חברת קוקה קולה שמחה לבשר על זכייתך במכונית הפאר של חברת שברולט! בכדי לממש את הזכייה עליך לגשת למשרדי החברה עם התווית ותעודה מזהה."
אם לרגע חשב דוד לשמור על הזכייה בשקט, יעקב, חברו, דאג שלא כך יהיה. תוך שניות, ידעו כל יושבי הבית על זכייתו של דוד.
גם מארחי השמחה שמעו על זכייתו של דוד, אך יהודה, גיס החתן ניגש במהירות לדוד ודרש שישיב לו את תווית הזכייה. "תראה, אמנם אנו חברים טובים, אך אני טרחתי וקניתי את הפחיות הרבות לאירוע. אי לכך אני מבקש לקבל את התווית הזוכה שהרי הכל כאן- מכספי נקנה.
האורחים הרבים, שלפני רגע שרו "קול ששון וקול שמחה" החלו להתווכח למי שייכת תווית הזכייה. ומה דעתכם?
תשובה:
הגאון הרב דוב ליאור שליט"א:
נפסק ברמ"א (חו"מ סימן רל"ב) שאם אדם קנה ממתווך כלי ממתכת, ולאחר מכן התברר שיש בתוך הכלי כסף,+ לא זכה המתווך. ואף שכלי זה היה ברשותו של המתווך, וההלכה היא שרשותו של אדם קונה לו, במקרה שלנו לא קנה, כיוון שלא ידע המתווך על קיומו של הכסף, ואין מצוי כלל שיתגלה הכסף ע"י המתווך (על פי תוס' בבא מציעא, דף כו' עמ' א, ד"ה 'דשתיך') .
לפי זה, לכאורה גם במקרה שלנו יהודה, בעל הסעודה לא זכה בתווית הזכייה, אלא דוד זכה בה, שכן בעל הסעודה לא ידע שהיה בידו תוית זכייה, ולא התכוון לזכות בה.
אולם לאחר העיון נראה שאין העניין דומה. במקרה שלנו היות שהחברה מפרסמת שמי שימצא בבקבוקים שלה או בפחיות תווית זכייה יזכה בפרס, ואנשים יודעים מזה, יש להניח שבעל הבית חשב גם על כך כשקנה את פחיות המשקה. אמנם זה די נדיר, אבל לפחות מעלים את זה במחשבה, ואם כן הפחית צריכה להיות שייכת ליהודה בעל הסעודה שקנה אותה.
אכן יש לטעון שבעל הסעודה מקנה את האוכל לאורחים שבסעודה, כפי שמבואר ברמ"א אבן העזר, סימן כח, סעיף יז), ואם כן לכאורה התווית זכיה שייכת לאורח כפי שהאוכל שייכת לו.
אולם אין הדבר כך, שהרי בעל הבית מקנה לאורח רק את האוכל, אבל דברים המתלווים לאוכל כגון תווית זכיה למה נניח שהוא מקנה לו? הוא הרי שילם על הפחיות ויודע שיכולות להימצא שם תוויות זכייה [i] .
לסיכום : המכונית שייכת ליהודה בעל הסעודה.
________________________________________
[i] בנוסף, דין זה שמובא ברמ"א שבעל הסעודה מקנה את האוכל לאורחים, אינו דין פשוט (עיין שם בט"ז), ולפי ערוך השולחן זה דווקא כאשר האורח עשה איזו פעולה לקנות את האוכל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















