ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
פרשת השבוע פותחת בפסוק "אתם נצבים היום לפני ה' אלוקיכם" - רמז לכך שאנו עומדים להתייצב לדין לפני הקב"ה. ובשבוע הבא כעת הזאת בליל יום שלישי בשבוע יהיה ראש השנה יום הדין, ובשעה זו כבר יתקיים בנו תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
אתם ניצבים היום כולכם
פרשת השבוע פותחת בפסוק "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם" (דברים כט, ט). היום - הכוונה לראש השנה. ביום זה הקב"ה רואה את כולם בסקירה אחת, אבל הוא דן כל אחד ואחד בנפרד. ולכאורה לשם מה צריך פעמיים? הרי הקב"ה יכול לראות את כולם כהינד עפעף, ומדוע כל באי עולם עוברים לפני כבני מרון (ר"ה ט"ז ע"א)?
אלא מרוב אהבתו אותנו הוא רואה בתחילה את כל העולם וביניהם הרוצחים והגנבים וכו', ואח"כ כשרואה את היהודי היחיד שעשה איזו עבירה קטנה הוא מיד מוחל לו.
וכל זה טוב כדי ללמד סנגוריה, אבל אדם צריך להיות טוב לא באופן יחסי לגויים, אלא עליו להיות טוב ושלם עם עצמו. ועל זה אמרו בדרך רמז "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" (במדבר כג, ט) - הוא נידון באופן פרטי ולא בהשוואה לאומות העולם, וזו המעלה הטובה של עם ישראל.
מחוטב עציך עד שואב מימיך
כתוב בפרשה "מחוטב עציך עד שואב מימיך" (שם פסוק י'). הפשט הוא כולם, כמו "מדן ועד באר שבע" וכמו "המולך מהודו ועד כוש". והרי הודו וכוש היו סמוכות זו לזו? אלא שאם תעשה סיבוב מהודו ועד כוש מצד ימין או שמאל, אתה מקיף את כל העולם.
תשובה מצלת מן העונש
ואומר רש"י (דברים פרק כ"ט פסוק יב), וז"ל: "למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות, לפי שכששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים (בפרשת כי תבוא), חוץ ממ"ט שבתורת כהנים, הוריקו פניהם. אמרו, מי יכול לעמוד באלו. התחיל משה לפייסם, אתם נצבים וכו' הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כליה והרי אתם קיימים לפניו". והדבר תמוה מאוד, כיצד אומר כן מרע"ה לישראל, והרי על ידי דברים אלו ירפו ידיהם בראותם שלא נעשה עמם דבר - משל למה הדבר דומה, לאבא שראה את בנו שאכל ולא בירך ברכת המזון, ואמר האב לבנו אני ממהר לתפלה, אבל כשאחזור אעניש אותך. הילד ששמע זאת החל לבכות. אמרה לו אמו אל תבכה, הרי יודע אתה שאביך לא יעשה לך דבר. הנה כל בר דעת מבין שאמא זו זאת מקלקלת את החינוך של בעלה. כך גם משרע"ה בראותו את פחדם הנורא של ישראל מהקללות שבפרשת כי תבא, התחיל לפייסם, ולכאורה אין נכון לעשות כן. אלא הביאור הוא, שכשראה משרע"ה שהוריקו פניהם והתחילו להרהר בתשובה ונשבר לבם בקרבם באמת, אמר להם אם כך, אתם יכולים להתפייס שתשובתכם הועילה לכם ונצלתם מן העונש כי אין דבר העומד בפני התשובה, וכל הברכות יכולות לחול על ראשכם.
מעלת מי שמזכה לחייביא
כתוב בפרשה "פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פונה היום מעם ה' אלוקינו וכו' שורש פורה ראש ולענה. והיה בשומעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמור שלום יהיה לי כי בשרירות ליבי אלך וכו' לא יאבה ה' סלוח לו" (דברים כט, יז - יט).
נשאלת השאלה, מיהו האדם הזה המתואר בפסוק, שה' לא סולח לו? אלא בזהר הקדוש (פרשת וירא דף קד ע"ב, וכן בתרומה דף קכט ע"א) הפליג במעלת מי ש"מזכה לחייביא" - שרואה אדם ומקרב אותו ללימוד התורה וקיום המצוות. ואם אומר די לי שאני לומד תורה ומתפלל - "שלום יהיה לי", ולא אכפת לי מהרשע, אומר לו הקב"ה יש דין ערבות, ואתה חייב להוכיח וללמד גם את האחרים, "ואהבת לרעך כמוך", וכי אתה רוצה להיות בגן עדן והאחרים בגיהנם?! ואם חושב רק על עצמו, בבחינת אני את עצמי הצלתי - לא יאבה ה' סלוח לו.
הנסתרות לה' אלוקינו
כתוב "הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו" (דברים כט, כח) - נקוד על "לנו ולבנינו".
וכתוב "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" (דברים לא, יח).
אומרים חז"ל גם זה ברכה - הכיצד? משל למלך שבנו התנהג לא כשורה, ובא השוטר והגיש תלונה כנגד הבן והשופט קצב את עונשו, למשל שיאכל מאכל יבש מאד. צועק הבן לאביו שיעזור לו, והמלך מיד נענה לכך ומבקש מהשופט שהבן יבצע את העונש בחדר שבו המלך נמצא, ויאכל לאט לאט. והנמשל, לעיתים הקב"ה מסתיר פניו, אך הוא שומע את צעקותינו ורואה את הצרות שלנו, וכשאנו צועקים הוא כביכול שומע מיד ומציל אותנו מכל צרה ומצוקה.
חזרה תשובה
בפרשה מוזכר כמה פעמים ענין התשובה: "והשבות אל לבבך", "ושבת עד ה' אלוקיך", "ושב ה' אלוקיך את שבותך", "ומל ה' אלוקיך את לבבך".
את השלב הראשון של החזרה בתשובה ניתן לעשות בקלות על ידי אמירה "חטאתי עויתי פשעתי", אבל כתב הרמב"ם (פ"ב מהל' תשובה ה"ב) שהחזרה בתשובה היא עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם" - ומי יכול להגיע לדרגה זו?
אלא שהאדם מתחיל, ומבקש שה' יסייע בעדו - "ה' יגמור בעדי", ולכן כתוב "ושב ה' אלוקיך את שבותך".
ובחרת בחיים
כתוב בפרשה (דברים ל, יט) "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך ברכה וקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך".
ואומר רש"י:
"העידותי בכם היום את השמים וגו' א"ל הקב"ה לישראל הסתכלו בשמים שבראתי לשמש אתכם שמא שינו את מדתם, שמא לא עלה גלגל חמה מן המזרח והאיר לכל העולם כענין שנאמר (קהלת א) וזרח השמש ובא השמש. הסתכלו בארץ שבראתי לשמש אתכם שמא שינתה מדתה, שמא זרעתם אותה ולא צמחה, או שמא זרעתם חטים והעלתה שעורים. ומה אלו שנעשו לא לשכר ולא להפסד אם זוכין אין מקבלין שכר ואם חוטאין אין מקבלין פורענות לא שינו את מדתם, אתם שאם זכיתם תקבלו שכר, ואם חטאתם תקבלו פורענות על אחת כמה וכמה".
ועוד אומר רש"י:
" ובחרת בחיים - אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים כאדם האומר לבנו בחר לך חלק יפה בנחלתי ומעמידו על חלק היפה ואומר לו את זה ברור לך ועל זה נאמר (תהלים טז) ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי, הנחת ידי על גורל הטוב לומר את זה קח לך".
משל לאדם שאמר לבנו יש לי בקופסא מספר פתקים, ובכל אחד מהפתקים כתוב סוג אחר של ממתק, והוא מכוון את ידו של בנו לדבר הטוב ביותר. אומר דוד המלך ע"ה "אתה תומיך גורלי", אתה תקח את הגורל שלי לכיוון הטוב ביותר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.

שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.

ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים

יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.

רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה

יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.

ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.

שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.

אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.

מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.













