ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה בת מיכל
שאלת השרות בצבא ההגנה לישראל בימינו, עולה על הפרק בהזדמנויות תכופות, מהרבה בחינות.
נזכיר כי כבר קבע זקן, מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, כי ל"ארץ חמדה" יתקבל אך ורק מי שקיים את חובתו לפי החוק וזכה להתגייס לצבא הגיבורים של מדינת ישראל.
בדברינו ננסה לבחון שאלות הקשורות לנושא זה: האם יש קשר בין שרות בצבא הישראלי לבין שאלת היוחסין? האם כל החיילים חייבים להיות כהנים לוים או ישראלים, או שהם יכולים להיות גם חלק משבעת היוחסין האחרים? האם יש מקום לשירותם של מי שאינם בני ברית? נבדוק זאת על פי המופיע בנ"ך, בדברי חז"ל והראשונים וגם בדברי גדולי האחרונים.
הנביאים בספר שמואל ועזרא הסופר ברוח קדשו, בספר דברי הימים, הקדישו פסוקים רבים לתיאור גבורתם של חיילי דוד המלך, ביניהם כאלה ששמם וכינויים אומר דרשני. עוד בזמן שדוד היה נרדף על ידי שאול מופיע הפסוק הבא:
"וַיַּעַן דָּוִד וַיֹּאמֶר אֶל אֲחִימֶלֶךְ הַחִתִּי וְאֶל אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה אֲחִי יוֹאָב לֵאמֹר מִי יֵרֵד אִתִּי אֶל שָׁאוּל אֶל הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר אֲבִישַׁי אֲנִי אֵרֵד עִמָּךְ"
(שמואל א כ"ו ו).
משמע, שגיבור חתי הצטרף אל דוד כבר בתקופה זו, אלא אם כן נסביר, שהוא היה ישראלי שהיה גר בארץ חת ונקרא על שם מקומו. במקרה זה, דחוק מאוד להסביר שנקרא על שם מקומו, כי ארץ חת שוכנת במרחק רב מארץ יהודה, באזור אנטוליה בטורקיה של ימינו. אומנם, מצינו בני חת שהתגוררו עוד בתקופת האבות בחברון. חז"ל לא התייחסו לשאלות אלה ביחס לאחימלך החתי. הם גם לא התייחסו לשאלה מדוע אחימלך לא התנדב למשימה המסוכנת.
חתי נוסף, שבוודאי שרת בצבאו של דוד, היה אוּרִיָּה הַחִתִּי. אוריה השתתף בקרבות כנגד העמונים (שמו"ב י"א-י"ב), כאחד מגיבורי דוד המנויים גם בפרק כ"ג של ספר שמואל ב, והוא חותם את הרשימה שם בפסוק לט. אוריה מופיע כמובן גם ברשימה המקבילה בדבהי"א פרק י"א מא. ברשימות אלה מופיע גם צֶלֶק הָעַמּוֹנִי.
אותן שאלות ששאלנו על אחימלך החתי, רלוונטיות גם לגבי אוריה וצלק.
מפקד נוסף בצבא דוד היה אִתַּי הַגִּתִּי. גת הייתה עירו של אכיש המלך הפלישתי, פטרונו של דוד, בחלק מהתקופה בה ברח ונדד בגלל רדיפותיו של שאול המלך. אכיש היה מעריץ נלהב של דוד. ניתן להוכיח זאת מהפסוק הבא:
"וַיַּעַן אָכִישׁ וַיֹּאמֶר אֶל דָּוִד יָדַעְתִּי כִּי טוֹב אַתָּה בְּעֵינַי כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים אַךְ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים אָמְרוּ לֹא יַעֲלֶה עִמָּנוּ בַּמִּלְחָמָה" (שמואל א כ"ט ט).
גם אנשיו העריכו את דוד וכינו אותו מלך עוד בחיי שאול, נוכיח זאת מהפסוק הבא:
"וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי אָכִישׁ אֵלָיו הֲלוֹא זֶה דָוִד מֶלֶךְ הָאָרֶץ" (שמואל א כ"א יב).
בזמן מרד אבשלום, כשדוד נאלץ לברוח מירושלים, הצטרף אליו אִתַּי הַגִּתִּי בראש גדודו ועשה עמו חֶסֶד וֶאֱמֶת. וז"ל הכתוב:
"וְכָל עֲבָדָיו עֹבְרִים עַל יָדוֹ וְכָל הַכְּרֵתִי וְכָל הַפְּלֵתִי וְכָל הַגִּתִּים שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר בָּאוּ בְרַגְלוֹ מִגַּת עֹבְרִים עַל פְּנֵי הַמֶּלֶךְ: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אִתַּי הַגִּתִּי לָמָּה תֵלֵךְ גַּם אַתָּה אִתָּנוּ שׁוּב וְשֵׁב עִם הַמֶּלֶךְ כִּי נָכְרִי אַתָּה וְגַם גֹּלֶה אַתָּה לִמְקוֹמֶךָ" (שמואל ב פרק ט"ו יח-יט).
קטע הפסוק אֲשֶׁר בָּאוּ בְרַגְלוֹ מִגַּת הוא מאמר מוסגר שמשמעותו היא אשר באו בעבר מגת והצטרפו אל צבא דוד. מסתבר לפרש בָּאוּ בְרַגְלוֹ – בגללו (עיינו גם ברד"ק).
אם כך, יש לנו עדות בכתוב כי שש מאות פלישתים בראשות מפקדם אתי הצטרפו אל דוד, כנראה בזמן שעלה למלוך בחברון, או לאחר שמלך בירושלים.
בשבוע הבא, בע"ה, נמשיך לברר את הנושא.
בימים אלה נתפלל לרפואת הפצועים שהותקפו בידי בני עוולה ונאחל לחיילי צה"ל הצלחה גדולה בכל משימותיהם החשובות.
איך ללמוד גמרא?
איך ללמוד אמונה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך עושים קידוש?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
ללמוד להתייחס
מה מברכים על ברקים ורעמים?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
