ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה בת מיכל
שאלת השרות בצבא ההגנה לישראל בימינו, עולה על הפרק בהזדמנויות תכופות, מהרבה בחינות.
נזכיר כי כבר קבע זקן, מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, כי ל"ארץ חמדה" יתקבל אך ורק מי שקיים את חובתו לפי החוק וזכה להתגייס לצבא הגיבורים של מדינת ישראל.
בדברינו ננסה לבחון שאלות הקשורות לנושא זה: האם יש קשר בין שרות בצבא הישראלי לבין שאלת היוחסין? האם כל החיילים חייבים להיות כהנים לוים או ישראלים, או שהם יכולים להיות גם חלק משבעת היוחסין האחרים? האם יש מקום לשירותם של מי שאינם בני ברית? נבדוק זאת על פי המופיע בנ"ך, בדברי חז"ל והראשונים וגם בדברי גדולי האחרונים.
הנביאים בספר שמואל ועזרא הסופר ברוח קדשו, בספר דברי הימים, הקדישו פסוקים רבים לתיאור גבורתם של חיילי דוד המלך, ביניהם כאלה ששמם וכינויים אומר דרשני. עוד בזמן שדוד היה נרדף על ידי שאול מופיע הפסוק הבא:
"וַיַּעַן דָּוִד וַיֹּאמֶר אֶל אֲחִימֶלֶךְ הַחִתִּי וְאֶל אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה אֲחִי יוֹאָב לֵאמֹר מִי יֵרֵד אִתִּי אֶל שָׁאוּל אֶל הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר אֲבִישַׁי אֲנִי אֵרֵד עִמָּךְ"
(שמואל א כ"ו ו).
משמע, שגיבור חתי הצטרף אל דוד כבר בתקופה זו, אלא אם כן נסביר, שהוא היה ישראלי שהיה גר בארץ חת ונקרא על שם מקומו. במקרה זה, דחוק מאוד להסביר שנקרא על שם מקומו, כי ארץ חת שוכנת במרחק רב מארץ יהודה, באזור אנטוליה בטורקיה של ימינו. אומנם, מצינו בני חת שהתגוררו עוד בתקופת האבות בחברון. חז"ל לא התייחסו לשאלות אלה ביחס לאחימלך החתי. הם גם לא התייחסו לשאלה מדוע אחימלך לא התנדב למשימה המסוכנת.
חתי נוסף, שבוודאי שרת בצבאו של דוד, היה אוּרִיָּה הַחִתִּי. אוריה השתתף בקרבות כנגד העמונים (שמו"ב י"א-י"ב), כאחד מגיבורי דוד המנויים גם בפרק כ"ג של ספר שמואל ב, והוא חותם את הרשימה שם בפסוק לט. אוריה מופיע כמובן גם ברשימה המקבילה בדבהי"א פרק י"א מא. ברשימות אלה מופיע גם צֶלֶק הָעַמּוֹנִי.
אותן שאלות ששאלנו על אחימלך החתי, רלוונטיות גם לגבי אוריה וצלק.
מפקד נוסף בצבא דוד היה אִתַּי הַגִּתִּי. גת הייתה עירו של אכיש המלך הפלישתי, פטרונו של דוד, בחלק מהתקופה בה ברח ונדד בגלל רדיפותיו של שאול המלך. אכיש היה מעריץ נלהב של דוד. ניתן להוכיח זאת מהפסוק הבא:
"וַיַּעַן אָכִישׁ וַיֹּאמֶר אֶל דָּוִד יָדַעְתִּי כִּי טוֹב אַתָּה בְּעֵינַי כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים אַךְ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים אָמְרוּ לֹא יַעֲלֶה עִמָּנוּ בַּמִּלְחָמָה" (שמואל א כ"ט ט).
גם אנשיו העריכו את דוד וכינו אותו מלך עוד בחיי שאול, נוכיח זאת מהפסוק הבא:
"וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי אָכִישׁ אֵלָיו הֲלוֹא זֶה דָוִד מֶלֶךְ הָאָרֶץ" (שמואל א כ"א יב).
בזמן מרד אבשלום, כשדוד נאלץ לברוח מירושלים, הצטרף אליו אִתַּי הַגִּתִּי בראש גדודו ועשה עמו חֶסֶד וֶאֱמֶת. וז"ל הכתוב:
"וְכָל עֲבָדָיו עֹבְרִים עַל יָדוֹ וְכָל הַכְּרֵתִי וְכָל הַפְּלֵתִי וְכָל הַגִּתִּים שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר בָּאוּ בְרַגְלוֹ מִגַּת עֹבְרִים עַל פְּנֵי הַמֶּלֶךְ: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אִתַּי הַגִּתִּי לָמָּה תֵלֵךְ גַּם אַתָּה אִתָּנוּ שׁוּב וְשֵׁב עִם הַמֶּלֶךְ כִּי נָכְרִי אַתָּה וְגַם גֹּלֶה אַתָּה לִמְקוֹמֶךָ" (שמואל ב פרק ט"ו יח-יט).
קטע הפסוק אֲשֶׁר בָּאוּ בְרַגְלוֹ מִגַּת הוא מאמר מוסגר שמשמעותו היא אשר באו בעבר מגת והצטרפו אל צבא דוד. מסתבר לפרש בָּאוּ בְרַגְלוֹ – בגללו (עיינו גם ברד"ק).
אם כך, יש לנו עדות בכתוב כי שש מאות פלישתים בראשות מפקדם אתי הצטרפו אל דוד, כנראה בזמן שעלה למלוך בחברון, או לאחר שמלך בירושלים.
בשבוע הבא, בע"ה, נמשיך לברר את הנושא.
בימים אלה נתפלל לרפואת הפצועים שהותקפו בידי בני עוולה ונאחל לחיילי צה"ל הצלחה גדולה בכל משימותיהם החשובות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
