ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- לימוד תנ"ך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
אישית הפנמתי את הגדרת מו"ר הגר"י הוטנר, בעל ה'פחד יצחק'. הוא כותב בספרו: "עניינו של יופי הוא בסוד הקצב בין תנועות מתחלפות וכו' עד שהקצב וההתאמה הופכים את החילוף עצמו להיות חלק משלמות אחת. יופייה של המנגינה הוא בקצב תנועות הקול המתחלפות מן העוז אל הרוך... יופייה של התמונה הוא בהתאמה השולטת בין היסודות השונים של חלקיה".
הגדרה דומה נמצאת אצל הרקליטוס, פילוסוף יווני קדום, שדיבר על "האחדות שבריבוי" (פחד יצחק חנוכה ז, ד). הרב הוטנר, תלמיד הראי"ה קוק, בעצם פיתח כאן מה שמופיע בעין אי"ה: "היופי הוא קיבוץ חוקים נפרדים אל מערכה אחת וסידור מקביל" (עין אי"ה ברכות ו, מו). הרב קוק תמך באומנות המבוססת על טוהר.
הרב הוטנר העמיק עוד בעניין תוך ביאור הפסוק "אתה מושל בגאות הים, בשוא גליו אתה תשבחם" (תהלים פט, י) כמתכתב עם המלצת חז"ל להורדוס. הם ביקשוהו לבנות את המקדש בשיש כחול, דווקא משום שהוא מזכיר את גלי הים (בבא בתרא ד, א). ופירש רש"י: "גלי הים, שהם נעים ונדים והעין משתעשעת בראייתן" (שם, ד"ה אדוותא).
נראה לי שההתייחסות לגלי הים, לפי רש"י שהבין את מהותם כשיא של ביטוי אסתטי אלוקי, תואמת את דברי מו"ר. טבע הגלים, במצב סביבתי יציב של רוחות וכיו"ב, שהם סוערים ונרגעים ומתעוררים לתנועה זהה וחוזר חלילה במקצב קבוע ואחיד. המוטיב החוזר בתוך האנדרלמוסיה הוא מקור היופי וההנאה מההתבוננות בהם.
מעניין במיוחד הקשר למקדש דווקא, ועוד לבית הורדוס, שלפי הגמרא מי שלא ראהו "לא ראה בניין נאה מימיו". הרי בסוף ספר משלי המקרא זועק "שקר החן והבל היופי", מה אפוא לחיצוניות של נוי ולבית המקדש?
מסתבר שכל מחציתו השנייה של ספר שמות, מסוף פרשת משפטים ועד סוף הספר, אינה אלא בית מדרש אינטנסיבי כסאבטקסט העוסק בסוגיה זו ממש. בכל הפרשיות הללו אנו למדים דרך פסוקים רבים לא רק על קיומם של הפריטים אלא אף על יופיים הנפלא באדריכלות המדהימה, בעיצוב הכלים ובהידור המלכותי של בגדי הכוהנים.
היופי כערך עליון מופיע במקורות רבים שכולם קשורים למצוות ולקדושה. "התנאה לפניו במצוות", הכהן הגדול צריך שיהא גדול מאחיו אף בנוי. הדבר תמוה מאוד. אך באמת רואים שהדברים התקיימו בהצלחה באהרן, שכל דמותו נועם ואהבת הבריות. הפיוט "מה נהדר היה כהן גדול בצאתו מבית קודשי הקודשים" לא רק שמחדד את תכונת היופי אלא אף את התקשרותה עם שיא הקדושה, קודשי הקודשים – בזמן (ביום הכיפורים) ובמקום. גם רבים מגדולי האומה ומצדיקיה מתוארים במקראות ובמדרש כיפים, החל משרה ורחל אמותינו, המשך ביעקב אבינו ויוסף בנו ועד שאול המלך, ר' יוחנן ועוד.
הפרדוקס בין המסר הטמון במקורות אלה ובין הפסוק במשלי נפתר בעליל בחתימת "אשת חיל": "אישה יראת ה' היא תתהלל". לפי מפרשי משלי ובראשם הגר"א, האישה היא רמז לתורה ולמצוות. גם דעת האומר בגמרא (בסוף מסכת תענית) שאין אישה אלא ליופי מכירה מסתמא את משלי. הכוונה בעליל היא שאם יש יראת שמיים מובטחת, היופי מצטרף לערך מוסף חשוב. יתר על כן, בענייני קדושה ומצוות הוא אף הופך למצרך הכרחי.
אור הנשמה
לצערנו מושגים אלו אינם שולטים כיום בחוגים רבים. תרבות הרחוקים, במיוחד בתקופתנו, סוגדת להבל שביופי ולשקר שבחן, אשר מייצגים חיצוניות גסה וטמאה.
זה פשר שייכות פרשת העגל לסוגיית המשכן. העגל הוא בנו של השור, שעל פי ברכת משה לשבט יוסף מייצג הדר: "בכור שורו הדר לו" (דברים לג, יז). עצם היווצרות העגל, לפי המדרש (רש"י לשמות לד, ד), התאפשרה בשימוש בכוח היופי של יוסף, שרשעי האספסוף זרקו לאש טס עם כיתוב "עלה שור" – תווית הזיהוי שלו. מטס זה, שמשה העלה עמו את ארון יוסף מהיאור, נוצר העגל. המעורב באסון זה היה אהרן הכהן שמידתו הוד, תיוג דומה לשל יוסף. במעשה זה נתקבצו אלמנטים של כוח היופי שקדושי עליון התעלו באמצעותו, אך כאן בגלל הערב-רב הפך הכול לרועץ. בהיעדר יראת ה', שתגן ותרומם את כוחות ההוד וההדר לתנא דמסייע לקדושה, הכול קרס. הסיכוי שביופי הפך לסיכון שבמציאות העגומה.
בקשר שבין העגל ומעשה המשכן נחלקו הספורנו (בסוף פרשת משפטים) והרמב"ן. הראשון נוקט שהמשכן אינו אלא מענה בדיעבד למורגלים המגושמים בעבודה זרה, הזקוקים לאמצעי מתווך בעבודת ה'. הספורנו סובר כרש"י, שציווי המשכן היה אחר חטא העגל ואין מוקדם ומאוחר בתורה. אך הרמב"ן, אשר מקפיד על רצף הפרשיות, רואה במשכן את הסיבה לחטא. החשיפה המועצמת ליופי ורוב כסף וזהב בלבלו את הערב-רב וגרמו לסגידה לקליפה ולהתעלמות מהפנימיות. הם לא צלחו בהכלת "יפייפיותו של יפת באוהלי שם" (וראו כוזרי, אשר מסנגר על תהומות החטא).
אף בימינו, למרבה הצער וההפתעה, יראי ה' במגזרים ובמחנות רבים מתעלמים מכוחות היופי באופנים שונים ומשונים. הדבקות בצניעות ובפשטות לפעמים לובשת מימדים קיצוניים, סגפניים ואף פראיים. דבר זה עלול להתבטא בלבוש, באורחות החיים, בהתנהגות הנוער, בדיור, בסגנון סביבת העבודה, בסדר ובניקיון הפרהסיא ועוד, עד כדי הזנחה מזלזלת לפעמים. מאידך גיסא פולחן המוחשי ובקשת גורמי תיווך משגשגת דרך התמכרות לאישים, לרבנים, לבאבות, לחפצים וכיו"ב. שביל הזהב בתחום, שיכול להביא לתהילה אך גם לשלילת ההבל והשקר, עדיין ממתין להתרקמות גואלת.
תפיסת היופי הנכונה מבוססת על האמונה שה' לא ברא כוחות ואנרגיות אלא להיטיב. חלילה להתייחס דווקא לאסתטיקה כדבר שנברא ח"ו לבטלה, קל וחומר להבל ולריק, לשקר ולקלקול. כשהרב נויבירט בנה מקווה וגילה כסף עודף בקופת המגבית, הוא שאל את הרב אברמסקי, ה"גדול" של בית וגן: האם לממן מנגנון הידור הלכתי מיוחד שיענה גם על דרישות המחמירים, או לצפות את חדרי ההמתנה והטבילה בחרסינה איטלקית? איני מבין את השאלה, ענה ה"גדול". פשיטא שחרסינה איטלקית.
תפקיד המקווה לא רק ליצור אלא אף לשווק ולהנעים קדושה וטהרה, שכן מושגים אלו מרתיעים. אימת שבת על עם הארץ. אם לא יצטיין המקווה מבחינת ההלכה במקסימום, לא נורא. מצוות הטבילה תתקיים. אבל צורה עלובה והיעדר ניקיון, אלגנטיות והדר עלולים להפוך את ביקור הניסיון של האישה הרחוקה לאחרון.
מו"ר בספרו מציין הגדרה נוספת, משלימה לאסתטיקה: "אור הנשמה" המשתלב ומקרין מפני אנוש נשגבות אלוקית מרוממת (שם, אות ה). גם אפלטון ולימים יהודה בן דון יצחק אברבנאל האריכו בכיוון זה. מסתבר שתיקון הדור בימינו נזקק גם ובמיוחד להגדרה האחרונה הקובעת שהמוטיב החוזר הוא אור הראשית, השמימיות שבטבע.
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











