ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך
"קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְהַעַל אֹתָם הֹר הָהָר: וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְאַהֲרֹן יֵאָסֵף וּמֵת שָׁם:... וַיַּפְשֵׁט מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וַיַּלְבֵּשׁ אֹתָם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם בְּרֹאשׁ הָהָר וַיֵּרֶד מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר מִן הָהָר" (במדבר כ' כה-כח).
התורה מדגישה מאוד את נושא העברת הבגדים כסמל להעברת התפקיד והמעמד. לכן חז"ל ובעקבותיהם הראשונים, מסבירים כי מדובר בבגדי הכהן הגדול. הלבשת בגד, הפשטתו או אפילו פגיעה בשלמותו, משמעותו לאורך כל התנ"ך מינוי לתפקיד הנהגה או הדחה ממנו. ניתן כמה דוגמאות:
א. "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לֹא אָשׁוּב עִמָּךְ כִּי מָאַסְתָּה אֶת דְּבַר יְקֹוָק וַיִּמְאָסְךָ יְקֹוָק מִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל: וַיִּסֹּב שְׁמוּאֵל לָלֶכֶת וַיַּחֲזֵק בִּכְנַף מְעִילוֹ וַיִּקָּרַע: וַיֹּאמֶר אֵלָיו שְׁמוּאֵל קָרַע יְקֹוָק אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ הַיּוֹם וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ" (שמואל א ט"ו כו-כח).
קריעת המעיל (נחלקו האמוראים במדרש מעילו של מי נקרע) מסמלת את העברת שאול מתפקידו כמלך.
ב. "וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת דָּוִד מַדָּיו וְנָתַן קוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ שִׁרְיוֹן" (שמואל א י"ז לח).
חז"ל מסבירים כי אחרי ששאול העביר את מדיו לדוד הוא הבין שברגע זה הוא מינה שלא מדעתו, את יורשו. גם דוד הבין זאת וכדי לא לפגע בשאול פשט את המדים. (עיינו ברש"י במקום).
ג. "וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם [ אליהו] וַיִּמְצָא אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט וְהוּא חֹרֵשׁ שְׁנֵים עָשָׂר צְמָדִים לְפָנָיו וְהוּא בִּשְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיַּעֲבֹר אֵלִיָּהוּ אֵלָיו וַיַּשְׁלֵךְ אַדַּרְתּוֹ אֵלָיו" (מלכים א י"ט יט).
"וַיָּרֶם אֶת אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו וַיָּשָׁב וַיַּעֲמֹד עַל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן: וַיִּקַּח אֶת אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֹּאמַר אַיֵּה יְקֹוָק אֱלֹהֵי אֵלִיָּהוּ אַף הוּא וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע" (מלכים ב ב' יג-יד).
העברת האדרת מאליהו לאלישע משמעותה העברת ההנהגה הנבואית מן הרב אל התלמיד.
ד. "וַיֹּאמֶר הָמָן אֶל הַמֶּלֶךְ אִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ: יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר לָבַשׁ בּוֹ הַמֶּלֶךְ ... וְהִלְבִּישׁוּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ ... וְקָרְאוּ לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ" (אסתר ו' ז-ט).
הלבשת איש בלבוש המלך משמעותה גם הענקת ו/או העברת סמכויות שלטון.
תובנה זו יכולה לשמש גם בסיס להבנת הפסוק הפותח את ספר מלכים:
"וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ" מלכים א א' א).
חז"ל מסבירים: "אמר רבי יוסי ברבי חנינא: כל המבזה את הבגדים סוף אינו נהנה מהם, שנאמר 'והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו' " (ברכות סב ע"ב).
הרד"ק מכנה מדרש זה "מדרש רחוק".
ננסה להציע דרך שגם הרד"ק יוכל לקבלה. בתחילת ספר מלכים עולה על הפרק שאלת העברת המלכות מדוד אל אחד מבניו, אותה שאלה שעמדה על הפרק כאשר דוד חתך את כנף מעילו של שאול, כמעשה שמסמל את העברת המלכות אליו.
דוד צריך להתמודד בפרשיה זו עם בעיה קשה מאוד (לא נפרט את הסיבות עקב קוצר היריעה). מעמדו כמלך שזכאי להחליט מי ישב על כסאו התערער. הכתוב מציין זאת באמצעות הבעיה עם הבגדים. גם עבדיו הנאמנים ביותר אינם מוכנים לתמוך במועמד שלו והם תומכים באדניה בן חגית.
שני הפרקים הראשונים של ספר מלכים מלמדים אותנו כיצד התמודד דוד ופתר את הבעיה.
הבה נתפלל שגם אנו נזכה למצוא את הדרך ההגונה והנכונה
לאיתור המועמדים המתאימים לתפקידי ההנהגה הרוחנית
ולהלבישם בבגדים המתאימים.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
