ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
- ספריה
- קומי אורי
- א
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"מאי חנוכה כשנכנסו יונים להיכל טימאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות חשמונאי ונצחום, לא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול. ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו בו שמונה ימים". (שבת כ"א:)
שני כוחות
מאבק איתנים מתנהל מזה דורות רבים בין כוחות עולמיים שונים. "עשרה דורות מאדם ועד נח". (אבות פרק ה). בעשרת הדורות הראשונים אנו מבחינים בשני כוחות: עץ הדעת טוב ורע. העולם נחלק לשני החלקים הללו, והחלה ההתמודדות ביניהם. האדם ואשתו גם הם נצטוו ציווי כפול: לבחור בטוב ולהסתלק מן הרע. "מכל עץ הגן אכל תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל". ואולם במאבק בין שני הכוחות גברה ידו של הרע, הנחש פורץ את הגבולות שהציב הקב"ה, ובעטיו פונים האדם ואשתו לטעום דווקא מעץ הדעת, ומגורשים מגן עדן.
גם בין קין להבל גובר הרע על הטוב וממית אותו. עוד שמונה דורות ניתנת ההזדמנות למין האנושי לחבור ולהגביר את הטוב על הרע, אבל המסקנה היא: "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום" (בראשית ו, ה).
אין מנוס, אלא להחריב את העולם על-ידי מבול ולבנות עולם חדש.
החוט המשולש
מה החידוש בעשרה דורות אלו לעומת עשרת הדורות הראשונים? הרי בוודאי נלמד הלקח מהדורות הראשונים, ולא מסתבר לשוב ולבנות עולם אשר ייפול באותן מהמורות שבהן כשל העולם הקודם.
החידוש הוא ביצירת החוט המשולש. לא עוד שני כוחות של טוב ורע, אלא שלושה כוחות. בין הטוב לבין הרע מתייצב כוח שלישי, כוח ביניים, כוח מכריע. אין בית-דין שקול, לפיכך סתם בית-דין הם שלושה דיינים, והאחד מכריע בין השניים.
המאבק איננו על הניצחון בין הטוב לבין הרע, אלא הוא הופך להיות מאבק על כוח הביניים. אם ישכיל הטוב וימשוך את הכוח הזה אל דגלו, יכריעו שניהם את הרע. ואם, חלילה, יתגבר הרע וימשוך אליו את הכוח הבינוני, תגבר ידו של הרע.
במהלך עשרת הדורות הללו, שעד אברהם אבינו, התברר מקומו של כל כוח מבין השלושה: שם לקח את דגל הטוב והישר; חם לקח את דגל הרע והטומאה; יפת הוא הבינוני. על כן נתברך על-ידי נח: "יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם".
בני חשמונאי וכוח יוון
בני יפת: גמר ומגוג ויון וכו'. (בראשית י, ב) החול הוא הממוצע בין הטהרה לטומאה. אפשר לאכול חולין על טהרת הקודש, אולם גם חולין שנטמאו מותרין באכילה. יוון, מבני יפת, מציינים את כוח החולין, המחשבות האנושיות, הפילוסופיה - גבורת החכמה האנושית. ברצותו, מצטרף החולין אל הקודש ושוכן באוהלי שם, וברצותו יורד לשאול הטומאה והריסת הקודש.
כאשר עלתה מלכות יוון לשלטון נפתחו לפניה שני הערוצים, אולם היא בחרה בדרך הירידה. על כן התנהלה מלחמה בין ישראל, ממשיכי דרכו של שם, לבין ממשיכי דרכו של יפת. נכנסו היוונים להיכל וטמאו את כל השמנים. החולין אשר חבר אל הטומאה, כמעט התגבר על הקודש והכריעו. הפגיעה צלחה כמעט בכל עם ישראל אשר נמשך אל השפלות שבתרבות יוון. אולם אל נקודת הקודש הגבוהה ביותר בעם ישראל, משפחת הכהנים ובראשם הכהן הגדול - לשם לא הצליחה הטומאה לפרוץ, ולא היתה יכולה לנצחם. "לא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול".
זהו השריד האחרון אשר נותר בטהרתו, וממנו שאבו את הכוח להוסיף עוד ועוד אורה, למשוך את כל ישראל אשר נפלו מקדושתם ולהחזירם ולהעלותם שוב אל המקדש. ובכוח הנס הדליקו ממנו שמונה ימים, עד חזרת הטהרה לעם ישראל.
חבירה בין קודש לחול
אנו עדים להתגברות גדולה של כוח המאיים לבלוע את הכול. דבר אינו עומד בדרכו, והוא מוכן לרמוס, להרוס, לגרש ולהחריב כל חלקה טובה. כוח החולין הקיים ועומד בישראל - מדע, דרך-ארץ, מוסר אלמנטרי, יושר - כל אלה אמורים לחבור אל נקודת הקודש שבישראל, ויחדיו לבנות מדינה וארץ על יסודות בריאים והגונים.
בפועל, חבר החולין אל כוחות הרע והסתאב לגמרי. בתי המשפט המופקדים על יושר בסיסי, היטו את הכף ברגל גסה. עולם האקדמיה והמדע שותק ואינו משמיע את קולו, גם נגד עוול ורשע כלפי משפחות, בחורים, בחורות, נערים ונערות. פרנסתם של אלפי אנשים נגזלה מהם, ואין איש שם על לב למחות ולפעול לתיקון המצב.
כאן צריך לבוא כוחו של הקודש, להתרומם, לפרוש כנפיים, לזקוף קומה ולקחת את שרביט ההנהגה. תחת שרביטו יוכל הקודש לסחוף אליו את הכוחות החיוביים, אשר בוודאי נמצאים בקרב הציבור המחזיק בדגל החולין.
החבירה המשותפת בין הקודש לבין החולין, כאשר הקודש הוא המוביל, יש בכוחה לשפוך אור גם על הכוחות השליליים המצויים באומתנו. יחדיו יצליחו השניים להוציא מפיו של הרע את בלעו, ולהחזיר גם אותו לשרשרת העשייה החיובית, לבנות ולא להרוס, לנטוע ולא לעקור.
העם ההולכים בחושך יראו אור גדול!
-----------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













